יעקב בוקעי
 | |
| יעקב בוקעי | |
| לידה |
26 באוקטובר 1930 דמשק, סוריה |
|---|---|
| הוצאה להורג |
2 או ב-3 באוגוסט 1949 עמאן, ירדן |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1947–1949 (כשנתיים) |
| דרגה |
 סגן |
| תפקידים בשירות | |
| יחידת המסתערבים | |
יעקב בוקעי (26 באוקטובר 1930 - 2 או ב-3 באוגוסט 1949) היה איש יחידת המסתערבים של צה"ל שנשלח למשימת מודיעין בממלכת ירדן. השליחות נכשלה לאחר שבוקעי נאסר על ידי הירדנים. הוא נדון למוות והוצא להורג בירדן באוגוסט 1949.
ראשית חייו
יעקב בוקעי נולד בדמשק שבסוריה ב-26 באוקטובר 1930. למד שם בבית הספר אליאנס והיה חבר בתנועת החלוץ. בשנת 1944 עלה לארץ ישראל בעלייה יבשתית ונקלט בקיבוץ אשדות יעקב. בפברואר 1948, בטרם מלאו לו 18, התגייס לגדוד הרביעי של הפלמ"ח. בהמשך גויס ליחידת "שחר", יחידת המסתערבים של "ההגנה", שאנשיה יועדו לערוך משימות מודיעין וחבלה מעבר לקווי האויב.
השליחות
בוקעי ומסתערב נוסף בשם אפרים נבחרו לצאת למשימת מודיעין בירדן והתכוננו לקראתה במשך מספר חודשים. המשימה התבססה על הכוונה להחזיר לירדן באביב 1949 כ-450 שבויים ומסתננים, בהתאם להסכם שביתת הנשק עמה. השניים היו אמורים להיטמע בתוכם וכך לעבור את הגבול לירדן. הוכנו עבורם סיפור כיסוי ומסמכים מזויפים. הם הוכנסו בכלא רמלה לקהל המסתננים שהיה כלוא בו. לפי אחד המקורות הם הוכו שם על ידי הסוהרים יחד עם יתר האסירים[1]. אחר כך הועברו למחנה שבויים בצריפין.
המאסר
ב-3 באפריל (או ב-3 במאי) 1949 יצאו השניים לירדן דרך מעבר מנדלבאום בירושלים. אפרים עבר בשלום, אבל עקבותיו של בוקעי אבדו. במשך תקופה כשלו כל הניסיונות לברר מה עלה בגורלו, לרבות משלוח לוחמים מיחידת המסתערבים לירדן כדי לברר זאת. לימים נודע שבוקעי נאסר, הועבר לכלא בקישלה שבעיר העתיקה ולאחר מכן לכלא בעמאן.
הנסיבות שבגללן נעצר בוקעי אינן ידועות. אפשר שחבריו למכלאת המסתננים חשדו בו עוד בטרם יצא לירדן, שכן על פי אחד המקורות העבירו הוא ואפרים מסר למפקד מכלאת השבויים כי חושדים בהם[2], ולמרות זאת הועברו לירדן. אפשר שבוקעי אמר לירדנים במעבר מנדלבאום שברצונו לעבור לסוריה, וכיוון שהיחסים בין שתי המדינות היו אז מתוחים הוא נאסר. אין ודאות שהירדנים ידעו בעת לכידתו כי תפסו סוכן ישראלי.
בוקעי נחקר בירדן בעינויים, ולאחר מכן הועמד למשפט ונדון למוות. עבדאללה מלך ירדן אישר את גזר הדין. ב-2 או ב-3 באוגוסט 1949 הוצא בוקעי להורג בתלייה בעמאן. ככל הנראה הוא נקבר בבית קברות ליד הכלא בשם נג'יב אבראהים חמודה.
חודשיים אחר שנתלה הגיע לישראל מכתב מבוקעי, שהועבר באמצעות אסיר שהיה כלוא עמו. בין השאר כתב: אני חושב שהאיש אשר הזכרתי לפני יציאתי, הוא אשר הסגירני והפילני בפח... לא בגדתי, מצפוני וליבי נשארו ויישארו אצלכם כל עוד אני חי בעולם האפל הזה.
בשנות ה-90 נהרס בית הקברות שבו נקבר בוקעי במסגרת הרחבת הכביש מעמאן לעיר זרקא, ונסלל עליו כביש רחב. לימים חיפשו אנשי ענף איתור נעדרים בצה"ל את קברו של בוקעי, אך שלטונות ירדן מסרו להם כי לא פינו כל שרידי אדם מבית הקברות שנהרס. על כן לא ניתן היה לאתר את מקום קבורתו של בוקעי.
ליעקב בוקעי הוענקה דרגת סגן. מצבה לזכרו הוקמה בגן הנעדרים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים.
כיכר נקראה על שמו של בוקעי בשכונת כוכב הצפון בתל אביב.
קישורים חיצוניים
- מסתערב בירדן (אורכב 11.10.2019 בארכיון Wayback Machine), באתר הענף לאיתור נעדרים
- יעקב בוקעי (אורכב 05.06.2020 בארכיון Wayback Machine), במדור חללי מערכות ישראל באתר העיר פתח תקווה
- לזכרו (אורכב 05.06.2020 בארכיון Wayback Machine), באתר ארגון ההגנה
- קורות החיים של יעקב בוקעי, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- לזכרו, באתר הפלמ"ח
הערות שוליים
31302052יעקב בוקעי