יסעור שחפי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יסעור פולמאר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןיסעור שחפי
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
סדרה: יסעוראים
משפחה: יסעוריים
סוג: יסעור שחפי
מינים
שם מדעי
Fulmarus

יסעור שחפי (שם מדעי: Fulmarus) נקרא גם יסעור פולמאר, הוא סוג של עוף ימי השייך למשפחת היסעוריים וכולל שני מינים: פולמאר צפוני, ופולמאר דרומי.

אטימולוגיה

"פולמאר" נגזר מהשפה הנורדית העתיקה שמשמעותה full - גס ו-mar - שחף. גס מתייחס לריח שמן הקיבה שהם מפיקים, ושחף מתייחס למראה שלהם.

תיאור

הם חולקים תכונות מסוימות עם מינים אחרים במשפחת היסעוריים. הם מייצרים שמן קיבה המורכבת משעוות אסטר וטריגליצריד העוזר להם כנגד טורפים. יש להם בלוטת מלח מעל הנחיריים המסייעת להתפיל את גופם, עקב כמות גבוהה של מים מלוחים מהאוקיינוס שהם סופגים. הבלוטה מפרישה תמיסת מלח מאפם.

שני מינים תוארו בזכות עצמות המאובנים שנמצאו על חוף האוקיינוס השקט שבקליפורניה. פולמאר צפוני (שם מדעי: Fulmaris glacialis) חי בצפון האוקיינוס האטלנטי ובצפון האוקיינוס השקט. בעוד שפולמאר דרומי (שם מדעי: Fulmarus glacialoides) חי, כפי ששמו מרמז, באוקיינוסים הדרומיים.

עופות אלו דומים לשחפים אבל בין הסוגים אין קשר. פולמאר הצפון אפור ולבן עם מקור צהוב. גובהו 43–52 ס"מ, אורך מוטות הכנף 102–112 ס"מ. פולמאר הדרום חיוור יותר, וקצוות כנפיו כהות. אורכו 45–50 ס"מ ואורך מוטות הכנף שלו 115–120 ס"מ.

רבייה

שני המינים מתרבים בצוקים, במקומות נטולי טורפים. הם מטילים ביצה אחת לבנה. ביציהן מונחות על גבי סלע חשוף, או על שקעים רדודים המרופדים בחומר צמחי. הביצים בוקעות לאחר כ-8 שבועות, נדגרות על ידי שני ההורים. הגוזלים עוזבים את הקן כ-7 שבועות לאחר מכן. ההורים מטפלים בגוזליהם כ-41–57 ימים, כאשר בשבועיים הראשונים אחד מההורים לא נסוג בכלל מהאפרוח, ודואג לחימומו. בניגוד לציפורי יסעורים אחרים בגודל קטן-בינוני, הם אינם ליליים, ואינם משתמשים במחילות.

אפרוחי יסעור שחפי.

תזונה

הם חיים בים הפתוח במיוחד כשהם אינם בתקופת הרבייה. כמו רוב היסעורים, תזונתם היא דגים (כגון מדוזות ודיונונים), שמן וטפלי בשר. טווח מינים אלה גדל מאד במאה האחרונה עקב הזמינות של פסולת רבה של דגים וטפלי בשר דגים, שדגים אותם בכמויות מסחריות; אך ייתכן שזה בעקבות שינויי האקלים. הגידול באוכלוסייה בולט במיוחד באיים הבריטיים.

כמו יסעורים רבים, יכולת ההליכה שלהם מוגבלת, אבל הם עפים מצוין. פעולת הכנף שלהם חזקה למדי בניגוד לשחפים. צווארם נראה כדמוי שור בהשוואה לשחפים. תוחלת חייהם ארוכה, 40 שנים. רובם מגיעים לגיל הזה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יסעור שחפי בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23007028יסעור שחפי