חיל ים
חֵיל יָם הוא הכוח הימי בצבא המדינה. בשימוש יומיומי ולא מדויק, "חיל ים" הוא מונח נרדף ל-"צי מלחמה". הוא הענף של הכוחות המזוינים של אומה המיועד בעיקר ללוחמה ימית ואמפיבית; כלומר, פעולות לחימה המתרחשות באגם, בנהר, בחוף הים, הים או באוקיינוס ותפקודים קשורים. הוא כולל כל דבר שנעשה על ידי ספינות שטח, ספינות אמפיביות, צוללות ותעופה ימית, כמו גם תמיכה נלווית, תקשורת, אימונים ותחומים אחרים.
התפקיד ההתקפי האסטרטגי של חיל הים הוא הקרנת כוח לאזורים שמעבר לחופי מדינה (לדוגמה, הגנה על נתיבי ים, הרתעה או התעמתות עם פיראטיות, העברת והנחתת חיילים או תקיפת ציים אחרים, נמלים או מתקנים על חוף אויב). מטרת ההגנה האסטרטגית של חיל הים היא לסכל הקרנת כוח על ידי אויבים. המשימה האסטרטגית של חיל הים עשויה לכלול גם הרתעה גרעינית באמצעות טילים בליסטיים או טילי שיוט המשוגרים מצוללות. ניתן לחלק את הפעולות הימיות בין פעילות בנהר וחוף (צי מים חומים), פעילות באוקיינוסים פתוחים (צי מים כחולים), ופעילות בתווך שביניהם (צי מים ירוקים), למרות שההבחנות הללו עוסקות יותר בהיקף אסטרטגי, מאשר בחלוקה טקטית או מבצעית.
במעצמות בהווה כמו באימפריות בעבר, תופס חיל הים תפקיד חשוב, שכן הוא מאפשר השפעה צבאית על מדינות מרוחקות. הדבר בא לידי ביטוי בצורה הבולטת ביותר בתקופת הקולוניאליזם. גם במעצמות אזוריות, מדינות איים כגון בריטניה, או במדינות בעלות שטח חוף גדול כגון איטליה עשוי חיל הים לתפוס תפקיד מרכזי.
מקור ואטימולוגיה
הביטוי "חיל ים" מופיע לראשונה בספר נחום: ”הֲתֵיטְבִי מִנֹּא אָמוֹן, הַיֹּשְׁבָה בַּיְאֹרִים, מַיִם סָבִיב לָהּ, אֲשֶׁר חֵיל יָם מִיָּם חוֹמָתָהּ.” (ספר נחום ג', ח')
במקרא מופיעה מספר פעמים המילה "צי" במובן של קבוצת אוניות מלחמה. בספר ישעיהו ”כִּי אִם שָׁם אַדִּיר ה' לָנוּ, מְקוֹם נְהָרִים יְאֹרִים רַחֲבֵי יָדָיִם בַּל תֵּלֶךְ בּוֹ אֳנִי שַׁיִט, וְצִי אַדִּיר לֹא יַעַבְרֶנּוּ.” (ספר ישעיהו, ל"ג כ"א), ובספר תהילים "”לְפָנָיו, יִכְרְעוּ צִיִּים; וְאֹיְבָיו, עָפָר יְלַחֵכוּ".” (תהילים ע"ב ט')
פעולות
צי פועל בדרך כלל מבסיס ימי אחד או יותר. הבסיס הוא נמל המתמחה בפעולות ימיות, וכולל לרוב דיור, מחסן תחמושת, רציפים לכלי השיט ומתקני תיקון שונים. בתקופות מלחמה ניתן להקים בסיסים ארעיים בסמיכות למקומות אסטרטגיים, שכן הדבר מהווה יתרון מבחינת סיורים ואחזקת תחנות. מדינות בעלות כוחות ימיים חזקים היסטורית, מצאו כיתרון השגת זכויות להקמת בסיס במדינות אחרות, באזורים בעלי עניין אסטרטגי.
ספינות חיל הים יכולות לפעול באופן עצמאי או כחלק מקבוצה, שעשויה להיות שייטת קטנה של ספינות דומות, או צי ימי גדול יותר של ספינות מיוחדות שונות. מפקד הצי מפליג באוניית הדגל, שהיא בדרך כלל כלי השיט החזק ביותר בקבוצה. לפני המצאת הרדיו, פקודות מספינת הדגל הועברו באמצעות דגלים. בלילה ניתן להשתמש במנורות איתות למטרה דומה. מאוחר יותר אלו הוחלפו במשדר הרדיו, או בפנס איתות כאשר היה צורך בהדממה של הרדיו.
חלוקת ציי ים
ציי המדינות מחולקים באופן גס לשלושה סוגים:
צי מים כחולים נועד לפעול הרחק ממימי החוף של מדינתו, ויכול לפעול בכל אזור בעולם. אלו הן ספינות המסוגלות לשמור על פעילות לפרקי זמן ארוכים בעומק האוקיינוס, ויהיה להן זנב לוגיסטי ארוך לתמיכתן. רבים מהם גם מופעלים בכוח גרעיני כדי לחסוך את הצורך בתדלוק. צי מים כחולים בדרך כלל יורכב מנושאות מטוסים, סיירות, משחתות, פריגטות וצוללות גדולות. בקטגוריה זו נמצאות מדינות כמו ארצות הברית, בריטניה, וצרפת, ואחריהן סין, רוסיה, איטליה והודו ברמות שונות של יכולת. ארצות הברית היא צי המים הכחולים בדירוג הגבוה ביותר, שיכול לפעול בו-זמנית בכל האוקיינוסים.
מפת מדינות ציי מים כחולים
צי מים ירוקים שפועל באוקיינוסים מסביב למדינה. מעצמות אזוריות עשויות לשמור על צי כזה כאמצעי להקרנת כוח מקומית. צי ים ירוקים מורכב מפריגטות, קורבטות, נושאות מסוקים ונושאות מטוסים קטנות, צוללות בינוניות וספינות אמפיביות. בקטגוריה זו נמצאות מדינות כמו אוסטרליה, ברזיל, קנדה, ספרד, יפן, קוריאה הדרומית, הולנד, פינלנד וטורקיה.
מפת מדינות ציי מים ירוקים
צי מים חומים זהו צי שפועל בפריפריה של החוף ולאורך נתיבי מים פנימיים, שאליהם לא ניתן להיכנס בקלות עם ספינות ימיות גדולות יותר. צי מים חומים מורכב בעיקר מספינות משמר, קורבטות קטנות, נחתות לבני אדם ולכוחות שריון. בקטגוריה זו נמצאות למעשה רוב מדינות העולם.
תפקידי חיל ים
לחיל ים ישנן יכולות מגוונות בהתאם לגודלו וחוזקו מהקל לכבד:
- פעולות שיטור לסיכול פעולות הברחה וטרור.
- אבטחת נמלים ומתקנים הסמוכים לחוף.
- שמירה על נתיבי שיט פתוחים אל המדינה והתמודדות עם מצור.
- הגנה מפני פלישת אויב לחופי המדינה.
- שמירה על המים הכלכליים של המדינה.
- פגיעה באוניות הסוחר של האויב.
- השתתפות בפעולות משולבות עם הצבא, כמו הנחתת כוחות והפגזת מטרות מן הים לרבות שימוש בטילים.
- איסוף מודיעין.
- שמירה על נתיבי שיט עולמיים פתוחים, ליווי אוניות סוחר והתמודדות עם פיראטיות.
- שינוע והעברה של כוחות לוחמה שונים.
- אכיפת אינטרסים של מדינות ברחבי העולם ובכללו הגשת סיוע למדינות ידידותיות.
- תקיפה של מדינות באמצעות מטוסים וטילים.
- בסיס ליכולת שיגור נשק גרעיני.
ארגון ימי
ספינות
מבחינה היסטורית, ספינות חיל הים נועדו בעיקר ללוחמה. הם תוכננו לעמוד בפני נזקים ולהסב אותו, אך נשאו רק אמצעי לחימה ואספקה למסע (ולא מטען סוחר). לעיתים קרובות, ספינות אחרות שלא נבנו במיוחד ללוחמה, כמו הגליאון או ספינות הסוחר החמושות במלחמת העולם השנייה, אכן נשאו חימוש. בתקופה האחרונה, ספינות חיל הים התמחו יותר וכוללת ספינות אספקה, הובלת חיילים, ספינות תיקון, מכליות נפט וספינות תמיכה לוגיסטיות אחרות כמו גם ספינות קרב.
ספינות קרב מודרניות של חיל הים מחולקות בדרך כלל לשבע קטגוריות עיקריות: נושאות מטוסים, סיירות, משחתות, פריגטות, קורבטות, צוללות וספינות תקיפה אמפיביות. יש גם ספינות תמיכה ועזר, לרבות ספינת תדלוק, שולת המוקשים, ספינת הסיור, ספינת הסקר ההידרוגרפית והאוקיינוגרפית וספינת העזר. במהלך עידן המפרש, קטגוריות הספינות חולקו לספינת הקו, הפריגטה ואוניית המלחמה.
שמות ספינות חיל הים מקבלים בדרך כלל קידומת של קיצור המציין את הצי הלאומי שבו הן משרתות. לרשימה של הקידומות בשימוש עם שמות אוניות.
כיום הספינות מהירות משמעותית מאשר בשנים עברו, הודות למערכות הנעה משופרות בהרבה. כמו כן, יעילות המנועים השתפרה, מבחינת דלק, ומבחינת מספר המלחים הנדרשים לתפעולם. במלחמת העולם השנייה, ספינות נזקקו לתדלוק לעיתים קרובות מאוד. עם זאת, כיום ספינות יכולות לצאת להפלגות ארוכות מאוד ללא תדלוק. כמו כן, במלחמת העולם השנייה, חדר המכונות נזקק לתריסר מלחים כדי להפעיל את המנועים הרבים, אולם כיום, יש צורך בכ-4-5 בלבד (בהתאם לסוג הספינה). כיום, קבוצות תקיפות ימיות במשימות ארוכות יותר, נעקבות תמיד במגוון של ספינות תמיכה ואספקה המספקות להן כל דבר, החל מדלק ותחמושת, ועד לטיפול רפואי ושירותי דואר. דבר המאפשר לקבוצות תקיפה וספינות קרב להישאר בים מספר חודשים בכל פעם.
סירות
המונח "סירה" מתייחס לכלי שיט קטנים המוגבלים בשימושם בגודלם ולרוב אינם מסוגלים לבצע הפלגות עצמאיות ממושכות בים. הפתגם הישן של חיל הים להבדיל בין ספינות לסירות הוא שסירות מסוגלות להינשא על ידי ספינות.
חיל הים משתמש בסוגים רבים של סירות, החל מסירות 2.7 מטר ועד לספינות נחיתה באורך 41 מטר. הם מונעים על ידי מנועי דיזל, מנועי בנזין חיצוניים או מנוע סילון ימי. רוב הסירות בנויות מאלומיניום, פיברגלס או פלדה. נעשה שימוש גם בסירות מתנפחות בעלות גוף קשיח. סירות סיור משמשות לסיורים באזורי חוף, אגמים ונהרות גדולים.
נחתות מיועדות לשאת חיילים, כלי רכב או מטען מספינה לחוף בתנאי לחימה, לפרוק, לסגת מהחוף ולחזור לספינה. הם קשיחים, בעלי מנועים חזקים, ובדרך כלל חמושים. ישנם סוגים רבים בצי של ימינו כולל רחפות. סירות אלו נישאות לעיתים על ידי ספינות גדולות יותר.
סירות המשמשות בתפקידים לא קרביים כוללות סירות הצלה, סירות דואר, סירות טיפול בקו, סירות מצוף, סירות הצלה של מטוסים, כלי שיט לסילוק מטעני נפץ, סירות שירות, סירות צלילה וסירות עבודה. סירות משמשות גם לעבודות סקר, טיפול בצוללנים, ושליית מוקשים, ולהובלת מטענים וכוח אדם.
חי"ר ימי
חיל רגלים ימי, הידוע בכינויו נחתים, הם קטגוריה של חיל רגלים המהווים חלק מכוחות חיל הים של מדינה ומבצעים תפקידים ביבשה ובים, כולל פעולות אמפיביות, כמו גם תפקידים ימיים אחרים. הם גם מבצעים משימות אחרות, כולל לוחמה יבשתית, בנפרד מפעולות ימיות. כח נוסף הם יחידות מיוחדות ומובחרות של קומנדו ימי שמאומנים ללוחמה תת-ימית ופשיטות חשאיות.
במהלך עידן האימפריה הרומית, כוחות הצי כללו לגיונרים ימיים לפעולות עלייה ימיות. אלה היו חיילים שאומנו בעיקר בלוחמה יבשתית, ולא היו צריכים להיות מיומנים בטיפול בספינה. הרבה יותר מאוחר בעידן השיט, מרכיב של נחתים שימש תפקיד דומה, בהיותם חיילים נישאים בספינות ששימשו לצליפות מדויקות או בפשיטות לאורך קווי החוף.
חיל הרגלים הימי הספרדי נוצר בשנת 1537, מה שהופך אותה לכוח הימי העתיק ביותר בעולם. הנחתים המלכותיים הבריטיים משלבים את היותם כוח מושט שגם מאומנים בפעולות וטקטיקות בסגנון קומנדו, הפועלים בחלק מהמקרים בנפרד משאר הצי המלכותי. לנחתים המלכותיים יש גם יחידת כוחות מיוחדים משלהם.
ברוב המדינות, הכוח הימי הוא חלק בלתי נפרד מהצי, אך ישנן וריאציות כגון קבוצות ימיות הצרפתית שהיא למעשה חלק מהצבא הצרפתי. חיל הנחתים של ארצות הברית הוא שירות חמוש נפרד בתוך מחלקת חיל הים של ארצות הברית, עם דרג פיקודי משלו.
כלים
- ספינות מלחמה המהוות את עיקר כוחו של הצי ותפקידן העיקרי להשמיד כלים ימיים של האויב שמירה על נתיבי שיט פתוחים, ופגיעה במטרות יבשתיות באמצעות טילי שיוט.
- ספינות סיור קטנות ומהירות שתפקידן העיקרי הוא שמירה על החופים מפני חדירת כוחות קטנים של האויב.
- צוללות שתפקידן איסוף מודיעין צבאי, טיבוע כלים ימיים של האויב, תקיפת חוף באמצעות טילים, והנחתה חשאית של כוחות מיוחדים.
- נושאות מטוסים המהוות מעין שדה תעופה צף, המפעילות כלי טיס שונים כגון מטוסי קרב, מסוקים ועוד.
- נחתות המשמשות להעברה של נחתים, רק"ם ואספקה אל חופי האויב דרך הים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: חיל ים |
- חיל ים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ציים, דף שער בספרייה הלאומית
| חילות הצבא | |
|---|---|
|
36056256חיל ים