ילנה בוסינובה

ילנה בוסינובה (באוקראינית: Олена Босінова, ברוסית: Елена Босинова; ‏6 ביולי 1951 - 26 באוגוסט 2005) הייתה פעילת ימין ישראלית שהציתה את עצמה למוות במחאה כנגד תוכנית ההתנתקות. בוסינובה היא הראשונה בישראל שנקטה בהצתה עצמית כפעולת מחאה פוליטית כנגד השלטון.

ביוגרפיה

נולדה באודסה, שבשטח אוקראינה (אז ברית המועצות). הייתה מהנדסת במקצועה, וכן למדה היסטוריה ופילוסופיה יהודית. עם הגעת השינויים הפוליטיים והפרסטרויקה הצטרפה לארגון הדמוקרטי-ליברלי "ממוריאל", שעסק בחקר פשעי המשטר הסובייטי ובעזרה לקרבנותיו. בנוסף הייתה פעילה מרכזית בקהילה היהודית באודסה, וסייעה לקשישים ולחולים יהודים.

בשנת 2000 עלתה לישראל עם אמה. התיישבה בקדומים, וחייתה על קצבה חודשית. היא המשיכה לעסוק בנושאים של זהות יהודית, לקחה קורסים ביהדות בשפה הרוסית באוניברסיטת בר-אילן ובין היתר השתתפה בהפעלתו של חוג לחיזוק הזהות היהודית בקרני שומרון, שגם סייע למעוניינים לעבור גיור.

לקראת יישום תוכנית ההתנתקות ניסתה להשתתף במשאל מתפקדי הליכוד, ללא הצלחה. בהמשך, לאחר ששרון הביא את התוכנית לאישור הממשלה, נפגשה עם חברי הליכוד במטרה לשכנעם לפעול כנגד ההתנתקות ופירסמה מאמרים ארוכים באתרי אינטרנט ברוסית, שבהם הביעה את חששה שההתנתקות תמיט אסון על ישראל. בשלב מסוים החלה בשביתת רעב מול הכנסת שהסתיימה ללא תוצאות. בהמשך יצאה למחאות בצמתים, ועוכבה פעמיים לחקירה.

ב-17 באוגוסט 2005, הציתה את עצמה במרחק לא רב ממחסום שהקימה המשטרה באזור נתיבות. שוטרים שהיו במקום ניסו לכבות את האש שאחזה בה, ולאחר מכן הובהלה לבית החולים סורוקה בבאר שבע במצב אנוש, כשהיא סובלת מכוויות בדרגה 3, ולאחר תשעה ימים מתה מפצעיה, בגיל 54. היא נטמנה בבית העלמין בקדומים והותירה אחריה את אביה, שהיה אז חולה בסרטן ומאושפז בבית חולים.

בוסינובה היא הישראלית הראשונה שבחרה בהצתה עצמית כדרך ביטוי של מחאה פוליטית וממשה את החלטתה (שמואל פרומר, חבר גוש אמונים מקריית שמואל, התכוון להצית את עצמו מול בית ראש הממשלה ב-1978 במחאה על מדיניות הממשלה, אך נעצר על ידי המשטרה, שהוזעקה על ידי הכתב דן סממה).

בגיליון העין השביעית כתב גדי וולפספלד:

"אחד האירועים המשמעותיים ביותר בהתנתקות לא צולם כלל, ... הדוגמה היא ילנה בוסינובה שהציתה את עצמה בלהבות (ומתה לאחר מכן) במחאה נגד ההתנתקות. אם אירוע זה היה מצולם, הוא היה מקבל תהודה בכל העולם ואולי הופך לסמל מרכזי של ההתנגדות."

לאחר מותה הוקמה ביישוב מגוריה, קדומים, ספרייה תורנית לעילוי נשמתה.

קישורים חיצוניים

• אתר לזכרה (ברוסית)
• ענת ברשקובסקי, תושבת קדומים הציתה עצמה במחאה על הפינוי, באתר ynet, 17 באוגוסט 2005
• ענת ברשקובסקי, מתה תושבת קדומים שהציתה עצמה בהתנתקות, באתר ynet, 26 באוגוסט 2005
• לילי גלילי, For the land she loved to death, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2005.
• עמיחי אתאלי, סיפור ההצתה העצמית הראשונה בישראל, באתר nrg‏, 15 ביולי 2012

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25369162ילנה בוסינובה