יחסי הממלכה המאוחדת – זמביה
| יחסי הממלכה המאוחדת – זמביה | |
|---|---|
|
|
| הממלכה המאוחדת | זמביה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 243,610 | 752,618 |
| אוכלוסייה | |
| 67,905,770 | 20,989,665 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 3,070,668 | 29,784 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 45,220 | 1,419 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית | ממשלת מעבר |
יחסי הממלכה המאוחדת–זמביה הם יחסי החוץ בין הממלכה המאוחדת וזמביה.
היסטוריה
חבל רודזיה תחת שלטונה של חברת דרום אפריקה הבריטית ידע החל משלהי המאה ה-19 פיתוח מואץ לצד התיישבות אירופאית מוגברת. בשנת 1889, העניקה ממשלת בריטניה לחברת דרום אפריקה הבריטית בראשותו של ססיל רודס צ'ארטר מלכותי לשליטתה ברודזיה. כשנה לאחר מכן, בשנת 1890, החברה כבר קבעה בשטח סממנים ראשונים של שלטון ריבוני.
כבר עם ראשית הנוכחות של חברת דרום אפריקה הבריטית ברודזיה, היו מי שבחרו לערער על ריבונותה באזור. לפיכך, את העשור הראשון לשלטונה העבירה החברה בעיקר במאמצים לביסוס אחיזתה במקום. היא גייסה צבא של כמה מאות לוחמים אשר נעזר בכמה אלפי ילידים שחורים אשר בחרו לשתף איתה פעולה, ולאורך שנות ה-90 של המאה ה-19 היא הוציאה לפועל שתי מלחמות גדולות כנגד שבטים מקומיים אשר התנגדו אליה. כך היה במלחמת המאטאבלה הראשונה (1893–1894) וכך גם במלחמת המאטאבלה השנייה (1896–1897). שתי מלחמות אלו, אשר גרמו לעשרות אלפי ילידים הרוגים לצד גם כמה מאות בריטים אנשי החברה, הסתיימו בניצחון מכריע של כוחותיה. בשנת 1895, שנים ספורות לפני מותו של ססיל רודס בשנת 1902, לראשונה נקראה הארץ באופן רשמי בשם רודזיה, על שמו של רודז. האזור נוהל על ידי חברת דרום אפריקה הבריטית עד לראשית שנות ה-20 של המאה ה-20, כאשר בכל אותה התקופה נסללו על ידי החברה מסילות רכבת ודרכים, נבנו גשרים, והארץ עברה מיפוי ומחקר מקיפים. בנוסף, תחת עידודה של החברה ושל הממשלה בלונדון, אלפי מתיישבים אירופאים מדרום אפריקה ומהאיים הבריטים עשו את דרכם לרודזיה וקבעו בה את מגוריהם. בעוד חלק ממתיישבים אלו השתלבו בעבודות מנהל וצבא במסגרת שורות החברה, אחרים בעיקר הקימו יישובים חדשים ומשקים חקלאיים. כל העת, עיקר פעילות החברה, הן הפיתוח הפיזי והן ההתיישבות, נסבו בעיקר סביב השטחים שמדרום לנהר הזמבזי, בדרום רודזיה.
זמן לא רב לאחר מלחמת העולם הראשונה, בשנים 1923 ו-1924, פורק שלטון חברת דרום אפריקה הבריטית ברודזיה. על בסיסה הוקמו בשנים אלו המושבה רודזיה הדרומית והפרוטקטורט רודזיה הצפונית. רודזיה הצפונית משכה יחסית מעט מתיישבים אירופים, אולם אחרי שהם קיבלו ייצוג פוליטי, התפתחה בקרבם תנועה למען השכנת שלטון המיעוט הלבן, או במסגרת יחידה נפרדת או תוך כדי איחוד עם רודזיה הדרומית ואולי גם עם ניאסאלנד.
העושר במחצבים שנתגלו במושבה זו הביא להתחזקות הרצון של הפוליטיקאים מרודזיה הדרומית למזג את מושבתם עם רודזיה הצפונית, אולם השלטונות הבריטיים העדיפו איחוד רופף בלבד שיכלול גם את ניאסאלנד. זאת מפני שהורגש הצורך להגן על אוכלוסייה האפריקאית הילידית ברודזיה הצפונית ובניאסאלנד מפני החוקים הגזעניים המפלים שברודזיה הדרומית. איחוד כזה אכן קם בשנת 1953 עם היווצרות הפדרציה של רודזיה וניאסלנד. פדרציה זו הייתה מאוד לא פופולרית בקרב הרוב האפריקאי שנאבק ביתר שאת להשיג אוטונומיה שלטונית. כתוצאה ממאבקו, בשנת 1963 יצאה רודזיה הצפונית ממסגרת הפדרציה והפכה למושבה אוטונומית. בשנת 1964 היא זכתה לעצמאות והחל מ-24 באוקטובר 1964 היא נקראה זמביה.
לאחר קבלת העצמאות כוננה בריטניה יחסים דיפלומטיים עם זמביה, וכיום שתי המדינות חברות באו"ם ובחבר העמים הבריטי.
יחסים כלכליים
בשנת 2015, זמביה ובריטניה חתמו על הסכם הימנעות ממס כפול. גם בזמביה הוקמה לשכת מסחר בריטית. פורום הסחר וההשקעות של זמביה בבריטניה התקיים ב-4 בנובמבר 2015, לקידום סחר והשקעות בין שתי המדינות. השקעה משועבדת מבריטניה בזמביה היא בעיקר בתחומי הכרייה, התיירות, החקלאות, הייצור, הבנייה, הנדל"ן, התחבורה, הבריאות, התקשוב, ייעוץ, ניהול פרויקטים ושירותים אחרים. חלק מהיצוא של זמביה לבריטניה כולל נחושת, אבנים יקרות, פרחים, דבש, ירקות, סוכר, טבק, מוצרי חלב ואמנות. זמביה מייבאת בעיקר מכונות, כלי רכב, תרופות, מוצרי חשמל, מוצרים כימיים, דשנים ופלסטיק[1].
נציגויות דיפלומטיות
הערות שוליים
- ^ כלכלה באתר הנציבות העליונה של זמביה בלונדון
- ^ הנציבות העליונה הבריטית בלוסקה
- ^ הנציבות העליונה של זמביה בלונדון
