רבי יוסף שאול נתנזון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יוסף שאול נתנזון
שו"ת שואל ומשיב, חלק חמישי, למברג, 1879
שו"ת שואל ומשיב, חלק חמישי, למברג, 1879
לידה ה'תק"ע
ברז'אן שבגליציה
פטירה כ"ז באדר א' ה'תרל"ה (בגיל 65 בערך)
מקום פעילות למברג
חיבוריו שו"ת שואל ומשיב
אב רבי אריה לייביש נתנזון
רב העיר לבוב
18881891
(כ־3 שנים)

רבי יוסף שאול הלוי נתנזון (נאטאנזאהן) (ה'תק"ע, 1810 – ליל כ"ז באדר א' ה'תרל"ה, 3 במרץ 1875) היה רבה של למברג, מן הבולטים בקרב המשיבים בעולם היהודי בזמנו. מחבר שו"ת שואל ומשיב.

ביוגרפיה

נולד בברז'אן שבגליציה, בן בכור לרבי אריה לייביש נתנזון מחבר הספר "בית אל". אמו הייתה בתם של הרב דב בעריש הלפרין ומרים בתו של רבי מרדכי זאב אורנשטיין רבה של למברג (היא לבוב). בשנת ה'תקפ"ו נישא לשרה אדיל בת דוד-אמו, הרב יצחק אהרן הלוי איטינגא, חתנו של רבי מרדכי זאב. לאחר נישואיו התגורר בלמברג ולמד עם גיסו רבי מרדכי זאב איטינגא. אשתו נפטרה בכ"ו סיון תרי"ז.

בשנת ה'תרי"ז (1857) התמנה כרבהּ של למברג, ובמהרה נודע כאחד מגדולי ההלכה שבדורו, עקב ידיעותיו הרחבות בתלמוד וספרי הפוסקים. כרב עסק גם במעשי צדקה וחסד, וייסד בית תבשיל בעירו, שבו נהג לאכול מדי פעם עם העניים. הוא לא לקח משכורת מהקהילה עבור משרת הרב, מאחר שהיה לו הון פרטי משלו ממנו התפרנס.

הרב יסד חבורת אנשי מעמד בלבוב. מטרת החבורה היה שישבו עשרה אנשים תלמידי חכמים מופלגים יראים ושלימים בבית המדרש כל היום ללמוד ללמד, ולהתפלל בעד כלל ישראל, ויקבלו את תמיכתם מתושבי העיר.[1]

באור לי"ב אדר תרי"ח נשא לאשה את האלמנה שפרה בורשטין.

בשנת תרי"ח בחן מכונה להכנת מצות מכונה ונתן לה הכשר. בעקבות זאת פרסמו כנגדו כתבי פלסתר בטענה שהוא גרם לציבור לאכול חמץ בחג הפסח.

הרב נתנזון כתב חיבורים רבים, חלקם עם גיסו, הרב מרדכי זאב הלוי איטינגא, שיחסיהם עלו על שרטון בפולמוס מצות מכונה. ספרם "מפרשי הים" על ספר "ים התלמוד" קיבל הסכמות מהרב מרדכי בנט ומהרב משה סופר, החת"ם סופר. סדרת תשובותיו בשם "שואל ומשיב", המורכבת משישה כרכים עבי כרס, נודעת כחיבור בעל סמכות הלכתית חשובה. באחת מתשובותיו[2] התיר להשתמש בשעון שמדליק נר באופן אוטומטי בשבת ותשובה זאת מהווה בסיס לשימוש בשעון שבת. לעיתים היה מקבל מעל חמישים מכתבים ביום, ואפילו ביומו האחרון עלי אדמות כ"ו באדר הראשון תרל"ה, הכתיב לתלמידו תשובה לשאלה שהגיעה באותו היום.

חיבר ספרים גם על התנ"ך, השולחן ערוך והמשנה. כתב כשלוש מאות הסכמות לספרים שונים בדורו.

אף על פי שלא השתייך לתנועת החסידות, היה ביחסים טובים עם ראשי החסידות ואף נתן הסכמה לספרים חסידיים, כמו "שער היחוד והאמונה" של רבי אהרן מסטרשלה. יחסו השלילי בתחילה לתורת החסידות, השתנה מהקצה אל הקצה בעקבות מפגש עם רבי מרדכי מקרמניץ, שבו ראה את צורתו הקדושה בעת התפילה "צורה רוחנית שלא מהעולם הזה", שהותירה בו רושם לכל ימי חייו[3].

הרב נתנזון נפטר בליל יום חמישי כ"ז באדר א' ה'תרל"ה, 3 במרץ 1875[4], ולא השאיר אחריו צאצאים[5].

מספריו

הגהות ממנו נדפסו לספרים רבים, כפתור ופרח, סדר הדורות[6]

  • דברי שאול - דרשות

מתלמידיו

  • רבי יצחק אהרן הלוי איטינגא, אבד"ק לבוב
  • רבי צבי מאיר בר אבד"ק דוברי, בעל "אמרי הצבי"
  • רבי אורי זאב סאלאט, מו"ץ בלבוב
  • רבי יחיאל מונד, אבד"ק מאסט
  • רבי שמואל ליב ז"ק אבד"ק ביאלא
  • רבי צבי הירש אבד"ק ניישטאט
  • רבי עזריאל יחיאל רובין אבד"ק מיהאלעוויץ בעל "שדה העיר" ו"עצי יער"[7]
  • האדמו"ר רבי אורי הכהן יאלעס מסאמבור[8]

לקריאה נוספת

  • הרב משה לייטר, "המחבר שו"ת שואל ומשיב - קוים לדמותו", בתוך: הדרום, ניו יורק תשכ"ט, חלק כ"ט עמ' 146-170.
  • רבי אברהם יצחק ברומברג, בעל השואל ומשיב מגדולי התורה והחסידות חלק טז, תש"כ

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תקנות מהחבורה קדושה אנשי מעמד, לבוב תרפ"ה
  2. ^ שואל ומשיב, כרך ב', תשובה ה'
  3. ^ דברות קודש סקולען פרשת פנחס תשפ"ג גליון ע"ד עמ' יט
  4. ^ רבנו יוסף שאול נאטאנאזאהן איננו!, הלבנון, 10 במרץ 1875.
  5. ^ חדשות שונות מתפוצות ישראל: לעמברג, הלבנון, 17 במרץ 1875.
  6. ^ סדר הדורות, לבוב תרי"ח, ובמהדורת מילר ניו יורק תשפ"א
  7. ^ ראו: הרב מו"ה עזריאל יחיאל רובין, בשם הגדולים מארץ הגר-חלק א, מערכת ע, עמוד כה, אות יא/1
  8. ^ תלמידים נוספים ראה כאן



ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35809432יוסף שאול נתנזון