יוסף ביי מויאל
יוסף "ביי" מויאל (1843, תר"ג - 7 באוגוסט 1914, ט"ו באב תרע"ד) היה סוחר מצליח וממנהיגי עדת המערביים ביישוב היהודי ביפו, האחראי לגאולת אדמות רבות באזור תל אביב של ימינו, בהם באזור שכונת מחנה יוסף הקרויה על שמו. היה היזם העיקרי של מגדל השעון וכיכר השעון ביפו.
ביוגרפיה
יוסף מויאל נולד ברבאט שבמרוקו בשנת 1843. אביו היה אהרן מויאל, סוחר עשיר ממנהיגי קהילת יהודי רבאט, ואמו הייתה סעדה לבית עמיאל. יוסף קיבל חינוך מסורתי בתלמוד תורה ובישיבה ברבאט, וכמו כן השתלם בשפות זרות. בשנת 1860 מכרה המשפחה את רכושה במרוקו ועלתה לארץ ישראל. לאחר שלוש שנות מגורים בחיפה, המשפחה התיישבה סופית ביפו ורכשה בה מספר חנויות ובתי מגורים.
יוסף נשא לאישה את שמחה, בתו של הרב משה פרדו, הרב הראשי של יהודי אלכסנדריה.
לאחר פטירתו של אביו ירש וניהל בהצלחה את הון המשפחה, ועסק במסחר בשמן ותבואות. הוא היה הבולט שבמנהיגי עדת המערביים (כינוי ליהודים יוצאי המגרב) ביפו, שבתקופה זאת נמנו עמה רוב יהודי העיר, וכן היה בין האישים הבולטים ביפו בקרב יהודים ולא-יהודים כאחד. הוא ניהל קשרים טובים עם השלטונות העות'מאניים ועם נציגי המעצמות הזרות. בשנת תרל"ד הוא מונה לסגן קונסול ספרד ביפו, והיה כנראה בין היהודים הראשונים במשרה מסוג זה עבור ממשלת ספרד מאז גירוש ספרד. הוא קיבל מממשלת ספרד את אותות הכבוד "קארלוס השלישי"[1] ו"איזבלה קתוליקה"[2], וכנראה היה גם ראשון היהודים בקבלת אותות אלה.
לאחר שהתפטר משירות ספרד נתמנה לקונסול פרס ביפו, והממשל העות'מאני נתן לו את התואר "ביי" ואת אות הכבוד "מסדר המג'ידיה" דרגה ג'.
הוא ניצל את קשריו הטובים עם השלטון כדי להתערב לטובת עלייה יהודית לארץ ישראל. הוא הקים בית כנסת ויזם הקמת מבנים ומוסדות שונים ביפו, כולל כיכר השעון ומגדל השעון המפורסמים של יפו. ביחד עם אהרון שלוש וחיים אמזלג, הוא היה אחראי לגאולת אדמות רבות באזור תל אביב של ימינו, כולל השכונות נווה צדק, נווה שלום, חלק ממחנה יהודה ושכונת אהרן. הוא לבדו היה אחראי לרכישת האדמות של שכונות מחנה ישראל ומחנה יוסף (הקרויה על שמו) וכן חלק משכונת כרם התימנים.
הוא נפטר ביפו ב-7 באוגוסט 1914.
היו לו ארבעה ילדים מאשתו הראשונה, בהם ד"ר שמעון מויאל ועו"ד דוד מויאל, מסעודה וסולטנה. לאחר פטירתה הוא נשא לאישה את רחל לבית רג ונס, ולהם חמישה ילדים נוספים: נסים, אברהם, אהרן, משה ואסתר. היו לו שלושה אחים, בהם אברהם מויאל, נציג תנועת "חובבי ציון" בארץ ישראל.[3]
לקריאה נוספת
- רות קרק, יפו: צמיחתה של עיר, 1799-1917, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן צבי, 2003.
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "יוסף ביי מויאל", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1184
- ג. משעולי, השעונים המתקתקים לטובתנו, מעריב, 10 באוגוסט 1979
- אברהם רותם, מציע לקרוא מגדל מויאל ל"מגדל השעון" ביפו, מעריב, 30 בספטמבר 1968
הערות שוליים
- ^ בספרדית: Real y Distinguida Orden Española de Carlos III
- ^ ספרדית: Orden de Isabel la Católica
- ^ דוד תדהר (עורך), "אברהם מויאל", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1185