רבי יעקב משה ספרין
לידה | ה' בתמוז תרכ"א | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
ט"ו בתמוז תרפ"ט (בגיל 68) קומרנה, אוקראינה | ||||
מקום מגורים | קומרנה | ||||
רבותיו | אביו רבי אליעזר צבי ספרין, רבי חיים מצאנז, רבי אברהם טברסקי מטריסק. | ||||
|
רבי יעקב משה ספרין (ה' בתמוז תרכ"א - ט"ו בתמוז תרפ"ט) היה האדמו"ר הרביעי מקומרנא.
קורות חייו
נוסח מצבתו
|
---|
בחמשה עשר בתמוז משה עלה למרום ש' |
נוסח המצבה מפי חתנו בעל "מנחת אלעזר" |
נולד בה' בתמוז תרכ"א לרבי אליעזר צבי ספרין מקומרנה, היה תלמידם של אביו, של רבי חיים מצאנז, ושל רבי אברהם טברסקי מטריסק.
נשא בל' בתשרי ה'תר"ן את אלטע אסתר פיגא בתו של רבי יהושע העשיל הורוביץ מפינטשוב, לאחר פטירתה בסיון תרע"ו נשא את אלטע חנה בתו של רבי יוסף מאיר וייס מספינקא.
אחר פטירת אביו בכ"ד באייר תרנ"ח, מונה על פי צוואתו למלא את מקומו בקומרנה, כשאר אדמו"רי קומרנה היה מקובל וחיבר שלשה ספרים בקבלה. היה מפורסם כבעל מופת, שמו התפרסם בעיקר לאחר מלחמת העולם הראשונה, אז עברה קומרנה לשטחה של פולין, ורבים מיהודי פולין החלו לנסוע אליו, גדולי האדמו"רים מאלכסנדר, רדומסק ואוסטרובצה, שלחו אליו "קוויטלאך" לתפילה ולברכה.
נפטר בט"ו בתמוז תרפ"ט ונקבר באוהל אבותיו בקומרנה[1], את מקומו מילא בנו היחיד רבי שלום ספרין.
חתנו בעל ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש אמר עליו בהספדו: ”חותני היה בעל רוח הקודש. היו לי דברים וענינים מכוסים, שמלבד יודע התעלומות ואנכי עצמי, לא ידע מהם שום איש, וכשנכנסתי אל הקודש פנימה אל חותני, היה מגלה לי הכל ברוח קדשו”[2].
צאצאיו
- בנו יחידו רבי שלום מקאמארנא חתנו של רבי ישראל פרלוב מסטולין.
- הינדא אשת רבי נפתלי צבי זילברשטיין רב הולשיץ.
- פרומט עלא אשת רבי אליעזר הלוי עפשטיין רב בזאלושיץ, נכד המאור ושמש.
- ברכה גיטל אשת רבי חיים נחום הלברשטאם רב במאשציסק, בזיווג שני אשת רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן מראדזימין.
- רבקה אשת רבי אליהו בומבאך רב באושפיצין.
- רחל פערל אשת רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש.
- שרה חנה אשת רבי שמחה חיים הורוביץ מווישני.
לקריאה נוספת
הרב יוסף דוד פרנקפורטר, שלשלת קאמרנא, עמ' רנ"ג-תט"ז, ירושלים, תשס"א
קישורים חיצוניים
- הרה"ק רבי יעקב משה מקאמארנא זי"ע ט"ו תמוז תרפ"ט באתר אייוועלט.
- מכתב בכתב ידו וקיצור מתולדותיו באתר בית המכירות קדם.
הערות שוליים
- ^ תמונת מצבתו.
- ^ אמרי קודש קאמארנא, בני-ברק, תשס"ג, עמ' תקלא.