יוסף זיידנר
יוסף זיידנר (15 בדצמבר 1860 – 5 ביוני 1942) היה פעיל ציוני ומתומכיו הראשונים של בנימין זאב הרצל, תעשיין ומהנדס ארצישראלי. נמנה עם מייסדי בית החרושת סיליקט בתל אביב.
ביוגרפיה
יוסף זיידנר נולד בב' בטבת תרכ"א (1860) במריופול שבמזרח אוקראינה, אז חלק מן האימפריה הרוסית. אביו, נפתלי, היה סוחר ועסקן מכובד ונמנה עם משפחת הברון גינצבורג. בילדותו למד ב"חדר" והמשיך בלימודיו בתיכון. בנעוריו הצטרף ל"חובבי ציון". לאחר סיום לימודיו יצא ללימודי הנדסת מכונות וחשמל במכון הטכנולוגי של ציריך. שם למד אצל הפיזיקאי היינריך פרידריך ובר (Heinrich Friedrich Weber). סיים לימודיו באוניברסיטה בשנת 1885, שב לאוקראינה ומצא משרה ביקטרינוסלב כמהנדס מכונות. במשרה זו החזיק עד 1891. הושפע מהופעתו של מנחם אוסישקין באחד מבתי הכנסת בעיר, שבה הטיף ליישוב ארץ ישראל. הגיע לארץ ישראל בפברואר 1891 ושהה שם כ-10 חודשים במטרה למצוא שטח מתאים להתיישבות יהודים. בשנת 1893 לערך נשלח מטעם אגודת "אחוה" ביקטרינוסלב לקנות אדמה בחורן (כיום חלק ממחוז דרעא בסוריה) עבור מאה משפחות עולים. הוא הצליח לקנות שטח של 88,000 דונם בסביבות מזריב, בעבר הירדן המזרחי. אולם, בטרם הונפקו הקושאנים הוציאו רשויות העות'מאניות צו שאסר העברת קרקעות לידי יהודים. על מנת להציל את הקרקעות שנקנו נסע זיידנר לפריז, נפגש עם הברון רוטשילד והוחלט להעביר את הקרקעות לידיו להמשך הטיפול בעניין. באותה שנה עזב את רוסיה ועבר לווינה, שבה מצא משרה כמנהל תחנת כוח חשמלית. בתפקיד זה עבד עד 1920. במקביל ערך משנת 1901 את כתב העת המקצועי "חשמל ומכונות" (Elektrotechnik und Maschinenbau). בווינה הצטרף לאגודת הסטודנטים הציונית "קדימה". הצטרף לבנימין זאב הרצל ונמנה עם עוזריו. סייע להרצל בארגון הקונגרס הציוני העולמי הראשון בו אף השתתף כציר, וסייע לו ביסוד השבועון הציוני "די וולט". בנובמבר 1898 התלווה להרצל בביקורו בארץ ישראל והציג בפני הקיסר הגרמני את תוכניותיו לפיתוח הארץ. לאחר מכן השתתף בקונגרס הציוני העולמי השלישי. ערך תוכניות מפורטות לפיתוח ארץ ישראל המופיעות בספרו של הרצל "אלטנוילנד".
כבר ב-1901 העלה בפני הרצל תוכניות להקמת מפעל ללבני סיליקט בארץ ישראל. ב-1917 הכין תוכניות להפקת חשמל ממי הירדן ושלחן להנהלה הציונית בלונדון.
עם תום מלחמת העולם הראשונה עמד עם מהנדס החשמל האוסטרי יונה קרמנצקי בראש קבוצת יזמים שייסדו את "חברת הסיליקט הארץ-ישראלית". עלה לארץ ישראל ב-1920 ושימש כמפקח הטכני בבניית בית החרושת סיליקט בחולות תל אביב במשך 14 חודשים, עד לסיום הבנייה. לאחר מכן עסק במיזמים שונים בתחום המים עבור הקרן הקיימת. באמצע שנות ה-20 היה אחראי על בניית "מלון פלטין" בתל אביב. הוא נמנה על ידידיהם הקרובים של הבעלים.
זכה באזרחות כבוד של העיר תל אביב.
יוסף זיידנר נפטר בכ' בסיון תש"ב בבית החולים אסותא. נטמן בבית העלמין טרומפלדור בתל אביב. הותיר אחריו את רעייתו, פני (ילידת חרקוב, 1884 - אפריל 1945).
ספרו
Bände, Verlag Ernst u. Sohn ,Berlin, 1921 ,Starkstromtechnik Taschenbuch für Elektrotechniker 2*
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "יוסף זיידנר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 271
- ליובל השבעים של המהנדס זיידנר, דאר היום, יום חמישי, דצמבר 18, 1930
- ישראל רוזוב, הרצלאים, המשקיף, 14/03/1941
