רבי יוסף אדלר
הרב יוסף אדלר (ברומנית: Iosif Adler; נודע בכינוי הרב מטורדה; 1883 – 2 במרץ 1977, י"ב באדר תשל"ז) היה רב בטרנסילבניה (רומניה) ובישראל, בירושלים, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
תולדותיו
בצעירותו למד בישיבת ניטרה אצל רבי אברהם אהרן כ"ץ ולאחר מכן היה, בברטיסלאבה (פרסבורג), תלמידו של רבי שמחה בונם סופר, בעל ה"שבט סופר". החל משנת 1920 יוסף אדלר היה רב בעיר סיגישוארה במקום הרב שלמה זלמן ליכטנשטיין (שעבר לקהילת בקליאן). אחר כך כיהן כרב של הקהילה היהודית האורתודוקסית בעיר טורדה שבטרנסילבניה, ומשנת 1938, אחרי מות חמיו, רבי בן ציון וועזעל, שימש בה אב בית דין וראש ישיבה. היה פעיל מאד בהנהגה האורתודוקסית ברומניה. נבחר במקום חמיו גם כראש "לשכת הקהילות האורתודוקסיות" בטרנסילבניה, שמושבה היה בעיר קלוז', ושימשה כפורום שייצג את החרדים במסגרת פדרציית איחודי הקהילות היהודיות ברומניה.
ביוני 1942 היו יהודי טורדה אמורים להיות בין ראשוני יהודי רומניה שיישלחו למחנות ההשמדה בפולין. לבסוף עיכבו השלטונות הרומניים את תוכנית המשלוחים, למרות לחציה של גרמניה הנאצית. בנסיבות אלה הישארות העיר טורדה תחת שלטון רומניה הביאה להישרדות תושביה היהודים של העיר. באותן השנים היה הרב אדלר מעורב במגעים עם גורמים רומנים להברחת יהודים מצפון טרנסילבניה הכבושה על ידי הונגריה לרומניה, ועל ידי כך להצילם מן הנאצים.
לאחר הדחת המשטר של יון אנטונסקו ברומניה, היה הרב אדלר שותף לרב אלכסנדרו שפרן והרב מרדכי רולר בהחלטה לכנס באוגוסט 1945 בבוקרשט את הכנס הראשון של רבני רומניה אחרי השואה, לצורך ארגון מחדש של חיי הדת היהודיים במדינה. [1] בין השנים 1945-1950 שוב נבחר בראש לשכת ההקהילות האורתודוקסיות. בעקבות עליית הקומוניסטים לשלטון הרב יוסף אדלר עלה עם משפחתו לישראל ב-1950[2]. בארץ שכל שניים מבניו, ביניהם שלמה אהרון[3] שנפל בקרב האחרון בגוש עציון במלחמת השחרור. [4] הרב אדלר התיישב בירושלים. בכנסייה הגדולה הרביעית של אגודת ישראל, שהתכנסה בירושלים ב-1954, נבחר כחבר מועצת גדולי התורה, וכיהן בה עד פטירתו.
נפטר בשנת 1977 בירושלים בגיל 93, ונקבר בהר המנוחות סמוך לקברו של הרב מטשעבין[5].
הרב אדלר התכתב בשאלות הלכתיות עם רבי בצלאל זאב שפרן והתכתבות זו פורסמה בתוך "שאלות ותשובות הרב"ז".
בנו רבי משה אדלר מילא את מקומו כרב טורדא בירושלים.
קישורים חיצוניים
- הרב צבי יעקב אברהאם - על הישיבות בהונגריה הנרחבה 1919-1944 באתר דעת ללימודי יהדות ורוח
- כך זה היה פעם - כתבה על מועצת גדולי התורה באתר חרדים
- הרב ד"ר מנחם ברייאר על ישיבות טרנסילבניה באתר דעת
- ידיעה על פטירתו בירושלים בשנת תשל"ז, באתר היברובוקס[6]
- Baruch Tercatin, Lucian Zeev Herşcovici - Prezenţe rabinice în perimetrul românesc
Hasefer,Bucureşti 2008 (ברומנית) (ברוך טרקטין ולוצ'יאן-זאב הרשקוביץ', "נוכחויות רבניות במרחב הרומני", הוצאת "הספר", בוקרשט, 2008 - ברומנית)
הערות שוליים
- ^ יעקב גלר - מאמר על הרב משה יוסף רובין
- ^ עיתון הצופה, אלף עולים הגיעו מרומניה - וביניהם הרב אדלר, 14/03/1950
- ^ שלמה אהרון באתר יזכור
- ^ אשכול אודותיו באתר פורום אוצר החכמה.
- ^ על פי ידיעה על פטירתו בירחון בית יעקב, אייר תשל"ז
- ^ ובאותו העמוד, ידיעה אודות פטירת חתנו, הרב משה דוד ברקוביץ, שנטמן בהר הזיתים
23454298יוסף אדלר