יונה בחור
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. יונה בחוּר (28 בנובמבר 1928, קריית מוצקין – 15 בספטמבר 1991, תל אביב) הייתה סופרת, מתרגמת ומבקרת ספרות ישראלית.
ביוגרפיה
בחור נולדה ב-1928 כבת יחידה. למדה בבית הספר הריאלי בחיפה. הייתה חברה בתנועת הנוער "השומר הצעיר", והייתה מקורבת לחוגי השמאל.
בראשית שנות ה-50 למדה ספרות ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. נישאה והתגרשה. עד שנות ה-60 הייתה מעורה בחוגי האמנים והבוהמה. באותה תקופה החלה לפרסם ביקורות ספרים, תרגומים ודברי ספרות קצרים משלה. במשך עשרות שנים נודעה בעיקר כמבקרת ספרות במוספים הספרותיים של יומוני הארץ ("הארץ", "למרחב, "דבר", "על המשמר", "מעריב" ו"ידיעות אחרונות")
יונה בחור נעלמה מחיי הספרות הציבוריים, חיתה חיי בדידות קשים, ונשכחה מהעולם הספרותי. הייתה נשואה פעם אחת, ליוסף (ג'ו) גפן, שהיה מורה לאנגלית. כעבור חצי שנה הם התגרשו ולא היו להם ילדים משותפים.
יונה בחור לא נישאה שנית ולא הקימה משפחה. נפטרה ממחלה ב-1991 בתל אביב, בגיל 62.
סמוך למותה, בשנת 1991, התברר למקורביה שהיא ניהלה יומנים אישיים מעניינים, במשך קרוב לשלושים שנה. לאחר מותה עלה שיומניה היו בעצם יצירתה הספרותית העיקרית. את יומניה ערכו והוציאו לאור מנחם בן ודורון קורן. כשיצאו לאור יומניה, היא חזרה לתקופת זמן קצרה לתודעה הציבורית. חלקים מיומניה תוסכתו ושודרו ברדיו.
פרסומיה
- הבובה: שבעה סיפורים קצרים, תל אביב: עקד, 1973.
לאחר מותה:
- רשימות על ספרות, תל אביב: י’ גולן, 1993.
- סיפורים קצרים; הבאה לדפוס: מנחם בן, תל אביב: י’ גולן, 1993.
- ארבע מחברות יומן, תל אביב: י’ גולן, 1993.
- ייסורי יונה בחור: ספר היומנים 1961–1991; בעריכת דורון קורן, תל אביב: י’ גולן, תשנ"ו.
מאמרי ביקורת (מבחר)
- 'דיוקנו של סופר חכם' ,יעקב הורוביץ, מעריב, 9 במרץ 1984.
- 'טבע, חיים, היסטוריה וחידותיהם', הערות לפואטיקה של אריה סיון, מאזנים 4, תשמ"ח.
תרגום
- קורנליוס ראין, הקרב האחרון; עברית: יונה בחור, תל אביב: א. לוין-אפשטין, תשכ"ט.
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של יונה בחור, בקטלוג הספרייה הלאומית
- יונה בחור, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- הספרים של יונה בחור, באתר "סימניה"
