יום שישי
יום שישי הוא היום השישי מצאת השבת שלפניו, והוא ערב השבת שאחריו. בחלק ממדינות אירופה ובתקן ISO-8601, זהו היום החמישי בשבוע.
בכל מדינות אירופה ואמריקה זהו היום האחרון בשבוע-העבודה (למעט עסקים שפועלים שישה ימים בשבוע). באסלאם זהו יום המנוחה השבועי, והוא משמש ככזה במדינות מוסלמיות ברחבי העולם. ולהבדיל, בעם ישראל יום שישי מתאפיין בהכנות לשבת.
יום שישי בעם ישראל
ערך מורחב – ערב שבת
שמו של היום מופיע לראשונה בסיפור בריאת העולם בתנ"ך (ספר בראשית, פרק א', פסוקים כ"ד-ל"א) כי הוא היום שבו נבראו בעלי החיים שוכני היבשה והאדם:
וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים, תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ-אֶרֶץ, לְמִינָהּ; וַיְהִי-כֵן. וַיַּעַשׂ אֱלֹקִים אֶת-חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ, וְאֶת-הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, וְאֵת כָּל-רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה, לְמִינֵהוּ; וַיַּרְא אֱלֹקִים, כִּי-טוֹב. וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ. וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹקִים בָּרָא אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם. וַיְבָרֶךְ אֹתָם, אֱלֹקִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹקִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל-חַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ. כט וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים, הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ, וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ, זֹרֵעַ זָרַע: לָכֶם יִהְיֶה, לְאָכְלָה. וּלְכָל-חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל-עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה, אֶת-כָּל-יֶרֶק עֵשֶׂב, לְאָכְלָה; וַיְהִי-כֵן. וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה, וְהִנֵּה-טוֹב מְאֹד; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם הַשִּׁשִּׁי.
בהלכה, יום שישי מתאפיין בהכנות רבות לקראת השבת, המתחילה זמן מה קודם לשקיעת החמה של יום שישי.
יום שישי כיום מנוחה
במקומות עבודה רבים בישראל, הפועלים חמישה ימים בשבוע, יום שישי הוא יום מנוחה (בנוסף לשבת). במקומות עבודה הפועלים שישה ימים בשבוע, יום שישי הוא יום עבודה מקוצר. ביישובים מוסלמיים בישראל זהו יום מנוחה. המגמה לקבוע את יום שישי כיום מנוחה נוסף על שבת, החלה בישראל בשנות ה-תש"ל, ובשנות ה-תש"ן הפכה לנחלת הכלל. (למעט במקומות הפתוחים לציבור בימי שישי ושבת).
מאפיינים נוספים של יום שישי, הנובעים מהיותו ערב שבת:
- בחנויות המזון נמכרות חלות לשבת.
- העיתונים היומיים העיקריים, יוצאים בגיליונות גדולים מאד יחסית לגיליונות של יתר ימי השבוע, ומלבד זאת מוספים שבועיים[1].
יום שישי בשפות השונות
מקובל לקשר את יום שישי לאלילה ונוס ולכוכב הלכת נוגה (ונוס), מכאן שמו בחלק מלשונות אירופה. בשפות הלטיניות הוא נובע מהשם הלטיני "דיאס ונריס" (Dies Veneris, יומה של ונוס). בצרפתית הוא נקרא vendredi, באיטלקית venerdì ובספרדית viernes. שיוכה של ונוס ליום שישי הפך אותו בספרות ליום "רומנטי", כשמבקש צ'וסר, גדול משוררי אנגליה במאה ה-14, לתאר את אהבתו של גיבורו ארקיטה בוחר אף הוא ביום השישי כיום שבו מגיעה סערת הנפש של האוהב לשיאה:
ארקיטה ששבע מלטייל
וכבר זימר רונדל בעליצות
שקע פתאום בהרהורי עצבות
כדרך אוהבים מתרוצצים
בין ראש אמיר ותחתיות קוצים
מעלה מטה כדלי בתוך באר
כשם שיום שישי יש שזוהר
באור חמה ויש רטוב מגשם
כך ונוס הקפריזית משבשת
לב עבדיה. הפכפכת היא
ממש כמו יומה הוא יום שישי
הרי יום ו"ו לא כהרי יום יום...— סיפורי קנטרברי, סיפורו של האביר, תרגום: שמעון זנדבנק
בלשונות הגרמאניות שמו של יום שישי נגזר משמה של האלילה הנורדית פריה. בגרמנית נקרא יום שישי Freitag, בשוודית ובדנית - fredag, ובהולנדית - vrijdag.
באנגלית השם Friday נובע מהצורה האנגלית העתיקה frigedæg, יומה של פריגה היא אלילת הנישואין. בפורטוגזית Sexta-feira פירושו "יום-החג השישי" (כי הימים בפורטוגזית נקראים על שם ימי שבוע הפסחא), וזהו פירוש השם גם בחלק מלשונות המזרח הקרוב.
ביוונית נקרא היום Παρασκευή (פָּארָסְקֶוִוי, שפירושו "הכנה"; שם זה משמש גם בגאורגית - პარასკევი).
בערבית יום שישי הוא חריג. השם יום אלג'ומעה (يوم الجمعة) אין פירושו "יום שישי" כבשאר ימי השבוע (למעט השבת) אלא יום ההתאספות (לתפילה).
ברוסית השם הוא Пятница (פיאטניצה) - "חמישי".
בהינדי ובסנסקריט השם הוא שוקראוור, על שם שוקרא, שמו ההודי של הכוכב ונוס.
הקוויקרים נמנעים מלקרוא ליום שישי בשמו הפגאני ומכנים אותו "יום שישי" (Sixth Day).
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: יום ששי |
הערות שוליים
- ^ עבור הנוצרים, על-פי הברית החדשה, זהו היום שבו נצלב אותו האיש. אצל הנוצרים הקתולים מקובל לציין את היום במנהג אֵבֶל כלשהו. רוב הקתולים, לפיכך, נמנעים מאכילת בשר ביום שישי.
עבור המוסלמים זהו היום המקודש בשבוע (על-פי הקוראן, סורה 62, פסוק 9), יום שבו מתנהלת תפילה המונית במסגדים הכוללת דרשה. לפיכך הוא מכונה בערבית "יום אל-ג'ומעה", כלומר "יום ההתכנסות" או "יום הקהל" (בערבית: يوم الجمعة).
המסורת המוסלמית אומרת בפירוש שאין זה יום מנוחה (מרובה איסורים), ואחרי כינוס התפילה מותר למוסלמים להמשיך בעסקיהם. ברוב מדינות האסלאם זהו היום האחרון בשבוע.המאמינים, כאשר יקרא לתפילה ב"יום הקהל" ואצתם אל זכר אלקים, וזנחתם את המשא ומתן, זה טוב לכם אם יודעים אתם
— הקוראן, סורת הקהל (62) פסוק ט' ,תרגום יואל ריבלין
<ref> המוגדר בתוך <references> אין תכונת שם (name).
| ימות השבוע | |
|---|---|
|