יוליוס אבולה
| לידה | 19 במאי 1898 |
|---|---|
| פטירה | 11 ביוני 1974 (בגיל 76) |
| זרם | פרניאליזם |
| תחומי עניין | מטפיזיקה, מיסטיקה, פילוסופיה פוליטית |
| הושפע מ | רנה גאנו, ג'אמבטיסטה ויקו, יוהאן יאקוב באכהופן, לאו דזה |
| השפיע על | מיגל סראנו, פרנקו פראדה, אלאן דה בנואה |
יוליוס אבולה (איטלקית: Julius Evola; 19 במאי 1898 - 11 ביוני 1974), הנודע גם כברון ג'וליו צ'זארה אנדראה אבולה, היה פילוסוף, מיסטיקן, סופר, אמן ופעיל פוליטי איטלקי המשתייך לזרם הפרניאלי בפילוסופיה. אבולה מוכר בעיקר בשל פעילותו הענפה בפוליטיקה של איטליה הפאשיסטית עד אשר זו חדלה מלהתקיים עם תומה של מלחמת העולם השנייה. כתביו והגותו היוו השראה להתהוותן והתבססותן האידאולוגית של קבוצות וזרמים נאו-פשיסטים שקמו לאחר מלחמת העולם השנייה באיטליה ובעולם.
הגותו הפילוסופית הייתה מהולה ברעיונות מיסטיים ואזוטריים הלקוחים מזרמי אמונה ופילוסופיה שונים, הן ממזרח והן ממערב, בהם: מטפיזיקה, הרמטיקה, טנטרה, בודהיזם וטאואיזם. כתביו של אבולה דנו ושילבו נושאים אחרים בהם התעניין כמו טבע וטיפוס הרים, ההילה המיסטיקנית של הגביע הקדוש, היסטוריה ודקדנס. אבולה החשיב עצמו למשמר ולנציג של המסורות רוחניות בעידן המודרני, בו המסורתיות נזנחת לטובת ערכים אחרים. רעיונותיו המרכזיים ועיקרי משנתו נשזרים על פני שלושה ספרים שכתב: Revolt Against the Modern World ("מרד נגד העולם המודרני") שיצא לאור בשנת 1934, Men Among the Ruins ("האדם בין החורבות") שיצא בשנת 1953 ו-Ride the Tiger ("רכב על הנמר") שיצא ב-1961.
אבולה ניסה להשפיע בעזרת רעיונותיו הן על הפשיזם והן על הנאציזם החל מקומן של האידאולוגיות הללו ועד התמוטטות המשטר הפשיסטי באיטליה ב-1943, וכאשר זה נפל נמלט אבולה לגרמניה הנאצית. בעודו שוהה בגרמניה, הוא הביע את התנגדותו לרפובליקת סאלו הסוציאלית והועסק בחברה המדעית הנאצית, האננארבה, במחקר אודות ארגון הבונים החופשיים. בתום המלחמה הוא חזר לאיטליה, שם כתביו זכות לפופולריות רחבה בקרב חוגים ימניים, לאומנים ותנועות נאו-פשיסטיות צעירות. בהיקף רחב יותר - גם קבוצות רדיקאליות, אנטי דמוקרטיות ולאומניות ברחבי העולם הושפעו מכתביו והגותו, כמו גם מלומדים ואינטלקטואלים רבים ששאבו השארתם ממנו בדרגות שונות. האינטלקטואל האיטלקי פרנקו פרארזי, שהיה אחד מאותם מלומדים שהושפעו מאבולה, טען כי "דעותיו של אבולה הן מהרדיקליות והעקביות ביותר במאה העשרים בצאתן נגד הדמוקרטיה, הליברליות, ערכי השוויון והחופש".[1]
ביוגרפיה
שנותיו המוקדמות
ג'וליו צ'זארה אנדראה אבולה נולד ברומא למשפחה אריסטוקרטית סיציליאנית. הוא שרת כפקח ארטילריה במלחמת העולם הראשונה ברמת אסיאג'ו (צפון-מזרח איטליה), החזית האלפינית בקמפיין הצבאי שנערך בין האימפריה האוסטרו-הונגרית ואיטליה, במסגרת מלחמת העולם הראשונה. מקץ המלחמה, נמשך אבולה לאמנות ובמיוחד לזרמים אוונגרדים ואף התרועע עם הפוטוריסט האיטלקי פיליפו תומאזו מארינטי לתקופה קצרה. בהמשך הוא אף הפך לאחד מנציגי זרם הדאדא באיטליה כאשר יצירותיו הפואטיות וציוריו תאמו לרוח הסגנון. ב-1922, לאחר שהגיע למסקנה שזרמי האוונגרד הופכים ממוסחרים יותר ובזמן שהחל לגבש דעותיו בעודו נכנס לעולם האקדמיה, הוא צמצם את מידת ההתעניינות שלו באמנות, דבר שהתבטא גם בפיחות ביצירות הציור והשירה שיצר[2].
בסביבת שנת 1920 החל להביע עניין רב בתורות הנסתר, במיסטיקה, בטרנסצנדנטליות רוחנית ובחקר תורות 'בלתי-רציונליות'. עם הזמן הוא הקדיש זמן רב בהבנת תורות נסתר, סודות האלכימיה והמיסטיקה, כמו גם ברעיונות רוחנים אוריינטלים מתוך הבודהיזם טיבטי, הוג'ריאנה והיוגה.
בשנת 1927 הקים אבולה, יחד עם מיסטיקנים ואינטלקטואלים איטלקים אחרים, את הארגון Gruppo di Ur. מטרת הארגון הייתה לספק משמעות רוחנית והשכלתית לתנועה הפשיסטית שהתחילה לצמוח באיטליה באותם הימים וזאת על ידי החייאת האמונות הפאגאניות הרומיות.
מעורבותו בפשיזם
בשנות העשרים המאוחרות, הביע אבולה את תמיכתו בתנועה הפשיסטית הרדיקלית שהתהוותה בימי הללו באיטליה, בתקווה שזו 'תנקה' ותטהר את איטליה מהאמונות היודו-נוצריות, שתוחלפנה על ידי מה שהוא מכנה "פאגאניזם אימפריאליסטי" - מה שאפיין את האימפריה הרומית. כאשר חתם בניטו מוסוליני על ההסכמים הלטרניים עם הכנסייה הקתולית, היה אבולה בין האידאולוגים הפשיסטים שהתנגדו למהלך. אבולה דחה את סגנון הלאומנות שהפיצה המפלגה הפשיסטית ואת אופיה הפוליטי שהיה בריוני ודמגוגי לטענתו, ובכך, אבולה קיווה להשפיע במידת מה על השלטון הפשיסטי כך שזה ינטה לכיוון השקפותיו ורעיונותיו ויקבל את הגישה הפילוסופית הפרניאלית (מסורתיות רדיקאלית) אליה השתייך. בתחילת 1930 הוציא לאור את העיתון הדו-שבועי Torre ("מגדל") בו הוא הוקיע את השלטון הפשיסטי הרשמי. תגובת הממשל הייתה לצנזר את הנאמר בעיתון עד אשר זה יחדל מלהתפרסם. אבולה נאלץ לשכור שומר ראש (בדומה לפשיסטים רדיקלים אחרים שחיו בתקופתו) מחשש לחייו, עד אשר העיתון יצא מכלל הדפסה ביוני באותה השנה. אבולה המשיך להיות מעורב במידת מה בעולם העיתונאות בין השנים 1934 עד 1943 בהם היה העורך של הטור התרבותי בבטאון Regime Fascista שהיה שייך לפוליטיקאי הפשיסטי רוברטו פארינאצ'י.
באוגוסט 1941 קרא בניטו מוסוליני את מאמרו של אבולה Sintesi di dottrina della razza ("סינתזת דוקטרינת הגזע"), והתרשם ממנו כל-כך עד אשר החליט להיפגש עם אבולה באופן אישי ולשבח אותו על כתיבתו ורעיונותו. אבולה גולל את פגישתו עם מוסוליני במאמרים מאוחרים ואמר כי מוסוליני מצא שהעקרונות הגזעניים ה"רומים" שהציג אבולה במאמר הם ייחודים למדי ומרוחקים מהתאוריות הנאציות.[3]
יחסו של יוליוס אבולה לפשיזם היה אמביווילנטי דבר שגרם לו לשמוע דברי תוכחה כנגדו מצד השלטון היות ששאיפותיו שלו מהמשטר הפשיסטי באיטליה לא תאמו את מטרותיו ושאיפותיו השלטון, מה שיצר זלזול מצידם של הבירוקרטים של המדינה דבר שבא ליד ביטוי בדחייתו של אבולה כשזה הציע להתנדב לשירות צבאי על מנת להלחם בקומוניסטים מהחזית הרוסית. למרות זאת, כאשר המשטר הפשיסטי באיטליה החל להתפרק ולאחר שמוסוליני הודח ונכלא, היה אבולה בין הראשונים לברכו לאחר שזה האחרון חולץ מהכלא על ידי הנאצים ב-1943 וזאת למרות שאבולה לא היה חבר במפלגה הפשיסטית ולמרות שלא תמך לגמרי במשטר הפשיסטי.
לאחר כניעתה של איטליה לכוחות הברית ב-8 בספטמבר 1943, אבולה ערק לגרמניה ושהה שם עד קץ מלחמת העולם השנייה. במהלך שהותו, גויס אבולה על ידי האננרבה למחקר ב-וינה אודות הבונים החופשיים. אבולה היה עורך טיולים קבועים ברחובות העיר בזמן שהייתה מופצצת מהאוויר על ידי בעלות הברית, היות שלטענתו החוויות בעיר המופצצת עוזרות לו לתהות מהו יעודו וגורלו. במהלך הפצצה אווירית סובייטית במרץ או אפריל של 1945, חלקי פגז פגעו בעמוד השדרה שלו והוא הפך משותק בחלק גופו התחתון עד סוף חייו.[4]
אבולה וה-אס.אס
לאבולה הייתה השקפה מסובכת הנוגעת לאידאולוגיה הנאצית ולמבנה הארגוני של הפלוגות הנאציות השונות, ופרט של ה-SS. ד"ר ה.ט. האנסן כותב בספרו "Julius Evola's Political Endeavors" בהקדמה לפרשנות רעיונותיו של אבולה בספר Men Among the Ruings (עמ' 61-62):
...אך למרות כל המגרעות, היה משהו בנאציזם שמשך את אבולה: הרעיון של מדינה המנוהלת בידי מסדר, שהתגלם לדעתו אצל ה-SS.
האנסן מוסיף שאבולה הביע בכתב (Vita Italiana, אוגוסט 1941) את אהדתו למבנה המנהלי-פוליטי של ה-SS וראה בו רעיון עילי של מסדר חדש, 'פרוש' ומיליטנטי שמאוחד על ידי עקרונות של נאמנות וכבוד, בדומה למבנה של החברה הטאוטונית עליה היינריך הימלר ניסה להתבסס בתכנונו את מבנה ה-SS: הטירונות וטקסי החניכה, הדרישה המוקדמת לאומץ פיזי והתעלות רוחני, כמו גם מאפיינים גזעיים ואתניים (משמעת, נאמנות, הרצון להקריב, חוסר אנוכיות ואי-פחד מהמוות), חיזקו את דעותיו של אבולה בנוגע לעליונות המבנה של ה-SS. בנוסף, טען אבולה שהכללים האתיים של ה-SS מזכירים במידת מה את אלה של המסדר הישועי.
לאחר המלחמה
לאחר תומה של מלחמת העולם השנייה, המשיך אבולה לכתוב על אזוטריזם ומיסטיקה ולהתעמק בנושא. כתיבתו בתקופה שבין מלחמת העולם השנייה לבין מותו היא זו ששיקפה את דעותיו והגותו הפילוסופית כפי שהן מוכרות לכלל, כאשר המפורסמים בספר נכתבו בשנים הללו: Men Among The Ruins שיצא לאור ב-1953 ו-Ride the Tiger שיצא לאור בשנת 1961. בשני הספרים הללו מציג אבולה את השקפותיו והסתגויותיו החריפות מהחברה המודרנית והפוליטיקה שהתהוותה אחרי מלחמת העולם השנייה. בשנת 1963 יצאה לאור האוטוביוגרפיה של אבולה, "Il Cammino del Cinabro"('צעדת הצינובר').
בין תומה של המלחמה ועד מותו, כתביו היו להשראה אידאולוגית של קבוצות נאו-פשיסטיות באיטליה (לדוגמה Forza Nuova), ובשל כך הוא הועמד למשפט מיוני 1951 ועד ספטמבר של אותה השנה, כשהוא מואשם בניסיון להחיות את הפשיזם באיטליה. הוא זוכה משום שלא היה חבר במפלגות או בקבוצות פשיסטיות כלשהן ומשום שכל ההאשמות הטוענות כי הוא מהלל ומשבח את הפשיזם בכתביו, לא אומתו.
יוליוס אבולה נפטר ברומא ב-11 ביוני 1974, והיה ערירי במותו. אפרו פוזר בקרחונים של הר מונטה רוזה בצפון איטליה.
פילוסופיה
מסורת
יוליוס אבולה השתייך לאסכולה הפילוסופית הפרניאלית, המכונה גם סופיה פארניס ומוכרת בשם "מסורתיות רדיקלית" (Radical Traditionalist School). הגישה הפילוסופית המרכזית עליה חגה האסכולה היא מיסטיקה ומסורות אזוטריות של דתות ועמים שונים, כשחלק מהפילוסופים המשתייכים להיסטוריה מזוהים עם הסופיות האיסלאמית ואחרים לנאציזם האזוטרי או לחקר אודות התורות המיסטיות של התרבויות האינדו-אירופאיות והאינדו-אריות, כמו כתבי הוואדות. על הגותו של אבולה השפיעו לא מעט אישים מעולם הפילוסופיה ולא ניתן לומר כי משנתו מבוססת באופן בלעדי על רעיונות ספציפיים מתוך זרמים קיימים, אם כי נאמנותו למסורתיות הפרניאלית ולרעיונות הללו, מבטאת היטב לאורך כל ספריו וכתביו. ועדיין, הסליל המחשבתי שנטווה לאורך כתיבת משנתו הוא ייחודי למדי. בין הפילוסופים שהשפיעו עליו יותר מכל היו פרידריך ניטשה, ארנסט יונגר, אפלטון, אוסוואלד שפנגלר, יוסטון סטיוארט צ'מברלין, ארתור דה גובינו, מייסטר אקהרט כמו גם רנה גונו, הפילוסוף הצרפתי שהיה מייסדה של האסכולה הפרניאלית. יש לציין את ג'יאמבטיסטה ויקו, ההיסטוריוסוף אשר חשף בפניו את עקרון ההירואיות האפי ואת המונח האינדו-אירופאי vir שמציין "חכמה, נזירות ומלוכה". כתבים אינדו-ארים כדוגמת הקשיטרייה (חלק מהסדר החברתי של ארבע הווארנות) והטקסט הסנסקריטי בהגאוואד גיטה, הם חלק עקבי וחשוב במשנתו ובקווים האסתטיים הכלליים לחשיבתו הפילוסופית.
השפעתו ומורשתו
כתביו של אבולה ממשיכים להוות עד היום מקור להשראה גדולה עבור קבוצות אינטלקטואלים "אזוטריות" ותנועות ימין קיצוני אירופאיות, ואף על פי שהשפעתו על הפשיזם האיטלקי או הנאציזם הגרמני מינורית, כתביו והגותו הפכו פופולריים לאחר מלחמת העולם השנייה בקרב קבוצות גזעניות, אליטה ועליונות לבנה וארגוני טרור קיצוניים מימין. בין האישים והארגונים עליהם הוא השפיע ניתן למנות את מיגל סראנו, הפוליטיקאי הצ'יליאני, הפילוסופית והמחברת הצרפתייה סוויטרי דבי, העיתונאי הצרפתי גיום פייה, המוזיקאי והעיתונאי האמריקאי מייקל מוינהאן, הקבוצה האתנו-לאומנית הצרפתית GRECE ומפלגות הימין הלאומניות האיטלקיות Forza Nuova ו-Ordine Nuovo.
שמו והגותו של אבולה עדיין עלומים יחסית בארצות הברית, וכל הספרים שתורגמו לאנגלית יצאו בהוצאת Inner Traditions האמריקאית. ברוסיה, כתביו זכו להתייחסות מסוימת בקרב קבוצות הימין, כשפעילים פוליטיים כדוגמת האקטיביסט הרוסי אלכסנדר דוגין, ניתחו את כתביו. ספריו פופולריים יותר בבריטניה, בארצות סקנדינביה, פינלנד, רומניה, טורקיה כמו גם בחלק ממדינות מזרח אירופה ודרום אמריקה.
לקריאה נוספת
• יוליוס אבולה, "הציוויליזציה האמריקנית" (מאיטלקית: שירלי פינצי-לב), דחק ד', 2014
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: יוליוס אבולה |
- "אבולה כפי שהוא", טקסטים של אבולה מתורגמים לאנגלית.
- 'על הסיבות ההיסטוריות הנסתרות ועל הפרוטוקולים של זקני ציון', מאמר מאת אבולה.
- Evola.org, לינקים לאתרים אחרים על אבולה ברחבי הרשת.
הערות שוליים
26522863יוליוס אבולה