יואל נץ

דיוקן של יואל נץ, ציור של ידי אניה וייס

יואל נץ (נולד ב-25 במרץ 1935) הוא צלם, ממציא בתחום הצילום הכימי, סופר, מתרגם ומשורר עברי. החל לעסוק בכתיבה ותרגום לאחר צאתו לגמלאות בשנת 2001.

ביוגרפיה

יואל נץ נולד בוורשה, פולין, לחנה ולאון ווליניץ (Wolyniec). בימי מלחמת העולם השנייה נדדה המשפחה עם זרם הפליטים עד לאוזבקיסטן שבברית המועצות. יואל הספיק ללמוד בשתי הכיתות הראשונות של בית הספר העממי בלשון הרוסית, והוא לא חדל מלהעמיק ולשכלל את שליטתו בלשון הרוסית, גם בתום המלחמה, אחרי שעזב עם משפחתו את ברית המועצות לשוב אל פולין.

אחרי שלוש שנים של נדודים על פני אירופה ההרוסה ושהייה במחנות העקורים עלה עם משפחתו ארצה בשנת 1948. בבית ספר לילדי עולים בגבעת עליה השלים כיתה ח' של בית הספר העממי. את השכלתו התיכונית והעל תיכונית רכש יואל בהתכתבות ובעיון בספרי מדע. עם סיימו כיתה ח' החל לעבוד בחצי משרה כדי לסייע בכלכלת המשפחה והתמסר לפעילות בתנועת "השומר הצעיר".

בצבא שירת בנח"ל ובצנחנים, והיה חבר קיבוץ במשך שש שנים. עזב את הקיבוץ בשנת 1961 עם רעייתו, (גרושתו מזה שנים רבות) קורינה הסופרת ועם שתי בנותיהם. עבד בתחום הרפרוגרפיה (צילום בשירות תעשיית הדפוס), עסק באמנות הצילום והציג שורה של תערוכות מצילומיו. בשלהי שנות ה-60 המציא את "שיטת הגרעין", בה מפיקים באמצעות פיתוח צילומי-כימי ייחודי ובטכנולוגיית עיבוד מיוחדת את האלמנטים להדפסה על לוחות דפוס ברזולוציה שהיא גבוהה כמה מונים לעומת השימוש המקובל ברשת הפוטומכנית.

המציא, פיתח ורשם לאורך השנים הבאות פטנטים נוספים. תוך שיתוף פעולה עם ד"ר אהרן הופמן, מדען-אורח במכון ויצמן, הקים את חברת "הנץ בע"מ". במימונה של חברת השקעות אנגלית הושלם המו"פ בהמצאתו בשנת 1990, והחל שיווק ראשוני של סרטי צילום, מכונות ותמיסות פיתוח ב"שיטת הגרעין". ההדפסות הראשונות עוררו עניין רב והתלהבות. אלא שבשלב זה נוכחו המשקיעים כי הצילום הכימי עומד לפנות את מקומו לצילום דיגיטלי וממוחשב, וזנחו את הפרויקט.

את עשר השנים הבאות, עד צאתו לגמלאות בשנת 2001, עשה יואל נץ בהוראת מקצועות הרפרוגרפיה בעידן המחשב במכללת הדסה שבירושלים.

משפחתו

ליואל נץ ארבעה ילדים:

1. ערגה, סופרת, עורכת ומפיקת תיאטרון וסרטים דוקומנטריים.
2. פרופ' רויאל נץ, הנשוי לסופרת מאיה ערד.
3. לילך, רקדנית פלמנקו.
4. ליבת, דוקטורנטית ומרצה באוניברסיטה.

ספריו

• "שלושה חיים" – רומן אוטוביוגרפי (850 עמודים).
• "האביב יגיע בעל כורחו"* – סיפורה של משפחת פליטי שואה, בהוצאה לאור של "יד ושם".
• "עץ השדה" – ספר שירה בהוצאת "גוונים".
• "עת לכל חפץ"(הקישור אינו פעיל) - ספר שירה בהוצאת ״מעין״
• ״אתה מבטיח?״ ספר ילדים בהוצאת ״גוונים״.
• ״שורשים חשופים״ - ספר ירה בהוצאת ״הקיבוץ המאוחד״.

תרגומיו

• זיכרונותיו של יהודי מנוח, מתורגמים מתוך 75 מחברות בלשון הפולנית; עדיין לא ראו אור.

יצירותיו החשובות של א. פושקין בשלושה כרכים, בהוצאת "גוונים"

• "יבגני אוניגין",
• "רוסלן ולודמילה",
• "פולטבה" (הפואמות: "פולטבה", "השבוי הקווקזי", "פרש הנחושת" ו"גבריאלידה" מאת אלכסנדר פושקין),
• ״נערה בשם עיוני״ תרגום מאנגלית מאת איזי אברהמי, בהוצאת "גוונים".
• "העולם ואני" ספר שירה מאת יוסף באו, תרגום מפולנית, בהוצאת ״המנענע״.
• "לשון נוגעת בלשון : אנתולוגיה של שירה רוסית" – אנתולוגיה של שירה רוסית בהוצאת ״מעין״ באמצעות הוצאת ״גוונים״.
• ״נופש מופלא״ סיפורים מאת הסופר הרוסי מיכאיל זושצ׳נקו, בהוצאת ״ספריית פועלים״.
• שירי המשורר ניקולאי גומיליוב – מתורגמים מרוסית ומוכנים להוצאה לאור.
• שירי המשוררת אולגה סדקובה – מתורגמים מרוסית ומוכנים להוצאה לאור.

פרסומים באכסניות שונות

• שירים ותרגומי שירה ב"מאזנים", עיתון אגודת הסופרים העברים;
• תרגומי שירה בעיתון המקוון "עיין ערך שירה" בעריכתה של שרית שץ;
• שירים, פואמות, תרגומים, מסות וסיפורים בעיתון המקוון "חדשות בן עזר";
• שירים, פואמות ותרגומי שירה בעיתון המקוון "בגלל".
• מסה ושיר ב"עתון 77״
• תרגומים ושירים בעיתון ״שבילים״ בעריכתה של רחלי אברהם-איתן.

קישורים חיצוניים

• מנחם בן על "יבגני אוניגין" (17 במאי 2012);
• "שנים מקרא ואחד תרגום" – ד"ר נורית צדרבוים (19 באוקטובר 2012);
• "ארבעים שנה למלחמת יום כיפור", ישראל היום, 30 באוגוסט 2013;
• "האביר שהציל את קייב הנצורה" – ביקורת על תרגום "רוסלן ולודמילה" מאת רונן סוניס, במוסף "ספרים" של עיתון "הארץ".
• משה גרנות: "געגועים לשיר עלילה 'עץ השדה – סיפורים מחורזים' (חדשות בן עזר 944).
• משה גרנות: הגורל ״הטוב״, על ספרו של יואל נץ ״שרשים חשופים״ (חדשות בן עזר 1318)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31865107יואל נץ