רבי יהושע יצחק שפירא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יהושע יצחק שפירא
לידה ה'תקס"א
פטירה ד' בטבת ה'תרל"ג (בגיל 72 בערך)
מקום פעילות מינסק, קלווריה, קוטנה, טיקטין, סלונים
השתייכות רבני פולין
תחומי עיסוק תנ"ך, תלמוד, הלכה ופסיקה, אגדה, מוסר, דרשנות
רבותיו ר"מים של ישיבת מינסק
תלמידיו בנו הרב משה
חיבוריו "עמק יהושע", "נועם ירושלמי", "מרבה עצה", "מרבה תבונה", "אבי הנחל"

רבי יהושע יצחק שפירא (או רבי יהושע אייזיק[1] ה'תקס"א, 1801ד' בטבת ה'תרל"ג, 3 בינואר 1873) היה רב ליטאי-בלארוסי, נודע כאב"ד סלונים וכמחבר ספרים תורניים. כונה ר' אייזל חריף על שכלו החריף ולשונו החדה. מעשים רבים מסופרים עליו בהקשר זה.

מראשית חייו עד הרבנות

נולד בגלובקה שבליטא לרבי יחיאל. בגיל 9 כבר היה בקי בש"ס ומפרשיו והתקבל לישיבה הגבוהה במינסק ששכנה ב"בית המדרש של בלומקה". במינסק סיים את שני התלמודים, הבבלי והירושלמי, 69 פעמים, ונודע בכינוי "העילוי מגלובוקה".

התארס כבר בגיל 12 ונשא את בתו היחידה של רבי יצחק פיין ממינסק, ידיד של אביו. בגלל ירידתו מנכסיו של חותנו, נאלץ להפסיק את שקידתו בלימוד התורה ושימש כמלמד עד שקיבל בתקצ"ב את משרת ראש ישיבת מינסק.

כרב קהילה

הוא נענה להפצרות יהודי קלווריה לכהן כרב הקהילה. בתחילת כהונתו הייתה בעיה שהוא עדיין לא היה בקיא בספרי ההלכה והפוסקים, אך בתוך כשנה למד בעל פה את השולחן ערוך ובמשך הזמן היה בקיא גם בספרות זו.

כיהן מאוחר יותר כרבה של קוטנא, אך עזב בגלל מחלוקות עם החסידים שהוא היה ממתנגדיהם החריפים, ובתר"ט החל לכהן כרבה של טיקטין. ובשנת תרי"ג עבר לכהן ברבנות סלונים שעמדה ללא רב מאז עזיבתו של הרב דב בריש אשכנזי מחבר "נודע בשערים" שעבר לכהן כרבה של לובלין בשנת תר"ד.

היה דרשן מחונן שאמר דרשותיו בניגון כדרך המגידים שסובבו בין הקהילות היהודיות, אך לא הטיף למוסר בדרשותיו, בניגוד למגידים הללו. דגל בלימוד ישר ללא פלפולים.

אף שהתנגד בחריפות לחסידות וממעשיות שפורסמו עליו נראה שזלזל ברבי אברהם וינברג, שהיה הרבי מסלונים בתקופת רבנותו בעיר, שניהם היו בידידות רבה[דרוש מקור].

השיא את בתו לרבי יוסף שלופר (בן הרב צבי הירש) שהיה אחריו ראב"ד סלונים, מחבר "מרכבת יוסף"[2] ו"פורת יוסף"[3] על הש"ס. רבי יוסף שלופר למד בישיבת וולוז'ין אצל הנצי"ב, ור' אייזל חריף הגיע בתקופה שלמד שם למצוא בה חתן לבתו. הוא שאל שאלה חמורה בסוגיה שלמדו ואמר שמי שיתרץ אותה יהיה חתנו. רבים מהתלמידים ניסו לתרץ את הקושייה, אך לא הצליחו. לאחר זמן מסוים נואש ר' אייזל למצוא תלמיד שיתרץ את הקושייה והלך. התלמיד יוסף שלופר רץ אחריו ושאל אותו מה התירוץ של הקושייה, כי הוא משתוקק לדעת את התירוץ הנכון. אז אמר לו ר' אייזל חריף שאותו הוא יקח כחתן לבתו בזכות אהבת התורה שבו. וחתנו זה הפך בפני עצמו לגאון ידוע בדורו.[דרוש מקור]


תקופת חייו של רבי יהושע יצחק שפירא על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן

ר' אייזל חריף בספרות היהודית העממית

התפרסם רבות באמרות חריפות ושנונות שהופיעו במקורות רבים בעברית וביידיש כגון:

חיבוריו

ילדיו

לקריאה נוספת

  • אסתר רפאלי, רֵבּ אַייזְל חָרִיף, חייו ואמרי פיו, אסתר רפאלי, הוצאת "דבורה", ירושלים תש"ע. המחברת היא בת נינו שכתבה ספר מקיף עליו, על משפחתו והסובבים אותו. היא כללה בו את דור תלמידי הגר"א, רבותיהם של רבותיו, ועד לצאצאיו בימינו. הספר כולל מפות וצילומים ונספחים שונים, ובהם לוחות גנאלוגיים של צאצאי ר' אייזל חריף עד היום.
  • יהודה ליב לוין, רבי אייזל חריף, הוצאת "נחליאל", ירושלים תשל"א.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כן מופיע בשער ספרו עצת יהושע
  2. ^ יצא לאור בוורשה תרנ"ח ובדפוס צילום בברוקלין תשנ"א בידי "מכון העתיקות: דפוס Copy Corner".
  3. ^ שלופר, יוסף בן צבי הירש, יצא לאור בווילנה תרל"א ובדפוס צילום מוקטן בניו יורק תשנ"א בידי "מכון העתיקות: דפוס Copy Corner".

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31738722יהושע יצחק שפירא