יהודה תיאודור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יהודה תיאודור
לידה י"ג בטבת תר"י
פטירה כ"א באב תרפ"ג (בגיל 73)

יהודה יוליוס תיאודור (בכתיב יידי: טהעאדאר, בגרמנית: Julius Theodor‏; י"ג בטבת תר"י/28 בדצמבר 1849כ"א באב תרפ"ג/ 3 באוגוסט 1923[1]) היה רב וחוקר יהודי גרמני, שנודע בעיקר כחוקר המדרש.

ביוגרפיה

יהודה יוליוס נולד בסמלינינק (גר') שבפרוסיה המזרחית. הוא למד פילוסופיה ומזרחנות באוניברסיטת ברסלאו, וכן היה תלמידו של זכריה פרנקל בבית המדרש לרבנים בברסלאו. עם סיום קבלת הדוקטורט מהאוניברסיטה והסמיכה לרבנות מבית המדרש, שימש תיאודור כרב במספר קהילות קטנות במזרח גרמניה.

תיאודור הוסמך לרבנות בינואר 1878, בגיל עשרים ותשע ועבר לבויאנובו בשנת 1888 בו כיהן כרב של קהילה יהודית מצומצמת[2]

מצבת קברו של הרב יהודה תיאודור

בשנת 1890 הוא ביקר באוקספורד ובפריז בחיפוש אחר כתבי יד של המדרשים. כתב מספר מאמרים וחיבורים חשובים בנוגע לתולדות הספרות המדרשית וגירסותיהם.

חיבורו החשוב היה פרסום בשנת 1903 של 80 עמודים של תחילת מהדורה מדעית לבראשית רבה. בכך נפתח עידן חדש בחקר המדרשים. למהדורה הוסיף פירוש בשם "מנחת יהודה". את עבודתו זו לא הספיק לסיים והוא כתב את חיבורו זה עד פרשת תולדות. המשך עבודתו נעשה 20 שנה מאוחר יותר על ידי חנוך אלבק.

נפטר בעיר ברלין בשנת 1923 ונקבר בבית הקברות היהודי בווייסנזה.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ע"פ לכסיקון קרסל, במקומו, וע"פ הכיתוב על מצבתו
  2. ^ תמר קדרי, מנחה ליהודה, מפעל המדרש, 2017, עמ' 22-23
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29421917יהודה תיאודור