יהודה ענתבי
 | |
| לידה |
1877 צפת |
|---|---|
| פטירה | 1949 (בגיל 72 בערך) |
| פעילות בולטת | מחלוצי החינוך העברי-לאומי בישראל |
| מקצוע | מורה ומחנך |
יהודה חיים ענתבי (1877 – 1949) היה מחנך ומורה לעברית, מנהל בתי הספר של יק"א בגליל התחתון, מחלוצי החינוך העברי-לאומי, ציר אספת הנבחרים הראשונה, חבר מועצת העיר צפת ונשיא ועד העדה הספרדית בעיר.
ביוגרפיה
נולד בצפת ב-14 בדצמבר 1877 (ח' בטבת ה'תרל"ח) לרב אליהו רחמים ענתבי, בן למשפחת רבנים ואישי ציבור שמוצאה מהעיר חלב שבסוריה. בילדותו קיבל חינוך מסורתי בתלמוד תורה ובישיבה, ובשנת 1894 התלווה אל אביו שנשלח כשד"ר מטעם כוללות טבריה אל ערי טורקיה, אוסטריה וסרביה למשך כשנה. במהלך המסע למד את השפות לאדינו, איטלקית וטורקית.
כשבגר נישא לבידה חיה שאקי, וכדי למצוא מקור פרנסה, עזב את צפת והחל לשמש כמורה לעברית בבית הספר של חברת יק"א בראש פינה. ההאתקלמות הראשונית בראש פינה, לצד מורים ממוצא אירופי הייתה קשה, בעיקר בשל איבתם אליו, למוצאו ולמבטאו הספרדי. הוא אף נאלץ להתמודד עם סירובם של אנשי המושבה להשכיר לו דירה בשל מוצאו, אולם עם הזמן הצליח להשתלב שם היטב והפך לאדם מן המנין מבחינה חברתית. בתפקידו כמורה במושבה, נמנה שם עם שלושה מורים חלוצים בתחום החינוך העברי-לאומי.
בשל עיסוקו בהוראה הקפיד להתעדכן בקריאת עיתונים וכתבי עת שונים, וחיפש שיטות הוראה ונושאי לימוד, אותם עיבד לעברית עבור תלמידיו.
בשנת 1899 מונה לשמש כמנהל בית הספר בראש פינה, וכיהן במשרה זו עד לשנת 1906. בשל פעילותו החינוכית הענפה בבית הספר, נהגו לכנות את המוסד "האוניברסיטה של הגליל", ומורים עבריים רבים ביקרו בו כדי ללמוד ממנו את שיטתו[1].
בשנים 1907 ו-1908 ניהל את בית הספר ביבנאל, ובשנת 1910 מונה לשמש כמנהל השלישי במספר של בית הספר בכפר תבור כמחליפו של אשר ארליך. עם כניסתו לתפקיד, שינה את מבנה תוכנית הלימודים שנקבעה בשנת 1904 על ידי מייסד בית הספר, יוסף ויתקין, וייסד בבית הספר גן ילדים ואף הנהיג בו תפילה.
בסוף שנת 1913 קיבל את פניהם של הראי"ה קוק והרב יוסף חיים זוננפלד שבאו לכפר בראש משלחת רבנים שסבבה ברוב חלקי הארץ, ומטרתה הייתה קירוב אנשי היישוב החדש ליהדות. ענתבי, שהיה שומר מצוות וניהל אורח חיים דתי, הביע בפני הרבנים את מורת רוחו כי מורי בית הספר שבניהולו הם חילונים הלומדים הלכה תאורטית ולא מעשית, ובשל הוראות מרכז המורים הארצי, אין מטרת לימודי היהדות בבית הספר לפעול לשמירתה בידי התלמידים. ענתבי הסביר לרבנים כי אינו יכול לחנך את התלמידים לקיום מצוות בשל המחויבות שלו כלפי ארגון יק"א שמימן את פעילות בית הספר, וביקש מהרבנים להשיג לו סיוע כספי חיצוני, ובכך להשתחרר מהוראות יק"א. האחרונים הבטיחו לסייע, אולם מלחמת העולם הראשונה שפרצה לא אפשרה לתוכנית הסיוע לצאת אל הפועל[2].
עד לשנת 1925 שימש כמנהל בית הספר בכפר תבור, ואז נשכר לשמש כמורה פרטי למשפחת אלון, וכמורה האישי של יגאל אלון ואחיו משה. משנת 1925 ניהל את בית הספר "מזרחי" לבנות בצפת, וכיהן במשרה זו עד לפרישתו לגמלאות בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20.
במקביל לעבודת ההוראה, שימש גם בתפקידים ציבוריים שונים, בהם נשיא ועד העדה הספרדית בצפת, חבר מועצת העיר במשך עשרות שנים, סגן יו"ר וועד הקהילה לכנסת ישראל בא"י החל משנת 1925, ציר צפת באספת הנבחרים הראשונה ופקיד הקדשות העדה הספרדית בצפת ובמירון. בשל מעמדו הציבורי והיכרותו את התרבות והשפה הערבית, רבים מערביי הסביבה היו באים אליו להישפט, והחשיבו אותו לקאדי. כאדם מאמין ושומר מצוות, שילב בין חרדיות ללאומיות חדשה וציונית. השילוב של לימוד קודש וחול יחד היה חשוב בעיניו, ועמד בראש מעייניו בתקופה שבה החינוך העברי-לאומי שם דגש על הערכים האוניברסליים.
בשנת 1927 החל לשמש בהתנדבות כמנהל מעון ההבראה לילדים חולים בצפת. בשנת 1929 לקח חלק במפעל ההדפסה המשפחתי של הספר "באור החיים" מאת הרב חיים כפוסי, והביא לפרסום מכתבו ההיסטורי של הרב יעקב ענתבי למשה מונטיפיורי, בו הוא מגולל את סיפור פרשת עלילת הדם בדמשק כגיבור העלילה.
הלך לעולמו ב-22 ביוני 1949 (כ"ה בסיוון ה'תש"ט).
משפחתו
אחיו, הרב רפאל מנשה ענתבי, היה אחרון הרבנים לשושלת משפחת ענתבי, ואב בית דין בחיפה. בנו שמואל שימש כמורה לעברית בקהיר שבמצרים, ובנו דניאל נמנה עם מייסדי וחלוצי פרדס חנה[3].
הנצחתו
יומניו האישיים מצויים במוזיאון יגאל אלון שבכפר תבור. בשנת 2012 נפתחה בראש פינה תערוכת "עברית בעברית" המתארת את פועלם של המורים הראשונים שלימדו בראש פינה, איתם נמנה ענתבי, ואת תרומתו הגדולה לתחיית השפה העברית וליצירת תשתית חינוך עברי-לאומי[4]. במוזיאון יק"א, חצרות האיכרים כפר תבור מוצג פסל של דמותו בשדרת המגשימים.
קישורים חיצוניים
- משה דוד גאון, "יהודה חיים ענתבי", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 523, באתר HebrewBooks
- אליעוז ענתבי-חפר, משפחת ענתבי ובניה (עמ' 19 - 20)
- תמונת קברו של יהודה חיים ענתבי, באתר נשמה
- יזהר אופלטקה, מנהיגותו הפדגוגית והמוסרית של יהודה ענתבי, מחנך במושבות הגליל בתחילת המאה העשרים, דור לדור ה'תשס"ט (עמ' 101 - 127), באתר רמב"י
הערות שוליים
- ^ המערכה על החינוך העברי – הלאומי במושבות העלייה הראשונה, באתר ראשונים בארץ ישראל
- ^ שלמה גרינברג, כשהרב זוננפלד דשדש בביצה ובשלוליות בדרך לאילניה, באתר בחדרי חרדים, 31.10.2013
- ^ משפחת ענתבי - מראשוני פרדס חנה, באתר בית הראשונים
- ^ שושי להב, עברית בעברית: תערוכה מקורית בראש פינה, באתר הדיסקונטאים
30837438יהודה ענתבי