דוד עופר
לידה |
1919 גאלאץ, רומניה |
---|---|
פטירה | 4 בפברואר 1994 (בגיל 75 בערך) |
תאריך עלייה | 1924 |
השתייכות |
הצבא הבריטי צבא הגנה לישראל משטרת ישראל |
תקופת הפעילות |
1946–1940 (צבא בריטי) 1952-1948 (צה"ל) 1976 – 1952 (משטרה) |
דרגה |
מייג'ור (הצבא הבריטי) סגן-אלוף (צה"ל) ניצב (משטרה) |
תפקידים בשירות | |
| |
פעולות ומבצעים | |
מלחמת העצמאות |
דוד עופר (1919 - 4 בפברואר 1994) היה ניצב במשטרת ישראל, שימש מפקד מחוז הדרום ומחוז תל אביב. בכור האחים במשפחת עופר.
ביוגרפיה
עופר נולד בגאלאץ שברומניה, ליוסף וצילה הרשקוביץ. בשנת 1924, בהיותו בן חמש, עלה עם משפחתו לארץ ישראל והמשפחה התיישבה בחיפה. הוא סיים לימודי תיכון בחיפה ובשנת 1940 התגייס לשורות הצבא הבריטי. בשנת 1944 עבר לשרת בבריגדה היהודית עם הקמתה וממנה השתחרר בשנת 1946 בדרגת רב-סרן. במלחמת העצמאות פיקד על גדוד 34 בחטיבת אלכסנדרוני והמשיך לשרת עד שחרורו בשנת 1952 בדרגת סגן-אלוף. אותה שנה הצטרף בדרגת סגן ניצב למשטרת ישראל.
עופר שימש מפקד בית הספר לשוטרים בשפרעם בשנים 1952-1956, היה סגן מפקד מחוז הצפון[1] וב-1958 עמד בראש כוחות הבלימה במרד האסירים בכלא שאטה[2]. שירת כקצין ביטחון וסגן נציב בתי הסוהר, בתחילת 1960 עבר לשרת כראש ענף תנועה במחוז תל אביב, אך כעבור חמישה חודשים בתפקיד התמנה לפקד על מקום המעצר של אדולף אייכמן ועמד בראש צוות השמירה. בשנת 1961 מונה לסגן מפקד מחוז הדרום. המחוז השתרע באותן שנים מחדרה ועד אילת, למעט מחוז תל אביב, ועופר עמד בראש מבצעי אבטחה מורכבים בירושלים, בהם מסעי הלוויה של יצחק בן-צבי, זאב ז'בוטינסקי ומשה שרת.
בשנים 1970–1972 היה מפקד מחוז הדרום. בשנים 1972–1976 פעל כמפקד מחוז תל אביב, אליו הועבר במיוחד כדי להשליט סדר שהמשטרה התקשתה לכפותו בערי המחוז (באותן שנים גברו במחוז תל אביב הבריונות, המופקרות והפגיעה בביטחון האישי של האזרחים). מפכ"ל המשטרה רב ניצב שאול רוזוליו הפך את עופר למפקד המחוז, והעמיד לרשותו צוות פעולה עליו נמנו יגאל מרקוס ועמוס אריכא, וכן גדוד מאנשי משמר הגבול בראשות ניצב-משנה משה טיומקין. בעקבות הפעילות המשטרתית במחוז נבלמו הבריונות והמופקרות, והפשיעה במחוז ירדה בעשרות אחוזים.
משפחתו
דוד עופר היה נשוי לחוה, ואב לשניים.
בנו הבכור, יצחק (במבי) עופר היה טייס קרב. הוא נהרג במלחמת יום הכיפורים, ב-11 באוקטובר 1973, כשמטוסו (A-4 סקייהוק) הופל מעל רמת הגולן.
הבן הצעיר, שריה, פיקד על סיירת שקד והיה ממקימי יחידת שלדג. הוא השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף-משנה. ב-11 באוקטובר 2013, 40 שנה בדיוק לאחר שנהרג אחיו, נרצח שריה בידי מחבלים שחדרו לביתו ב"ברוש הבקעה" שבצפון בקעת הירדן (כ-3 ק"מ מדרום לשדמות מחולה)[3].
שני אחיו של דוד עופר, אנשי העסקים סמי ויולי עופר, נפטרו ב-2011.
קישורים חיצוניים
- ג. שטרסמן, 20 שנה במדים, מעריב, 20 באוגוסט 1961
הערות שוליים
- ^ חילופי תפקידים בצמרת המשטרה, מעריב, 22 באוגוסט 1956
- ^ הקצין ניר עומד להתמנות כנציב בתי הסוהר, מעריב, 10 באוקטובר 1958
- ^ איתמר פליישמן ויואב זיתון, אל"מ שריה עופר נרצח 40 שנה בדיוק לאחר שאחיו הטייס נפל במלחמת יום הכיפורים, באתר ynet, 11 באוקטובר 2013
מפקדי מחוז הדרום של משטרת ישראל | |
---|---|
|
מפקדי מחוז ירושלים של משטרת ישראל | |
---|---|
|
מפקדי מחוז תל אביב של משטרת ישראל | |
---|---|
|
33297498דוד עופר
- סגני-אלופים בצה"ל
- ניצבי משטרת ישראל
- מפקדי מחוז ירושלים במשטרת ישראל
- מפקדי מחוז הדרום במשטרת ישראל
- מפקדי מחוז תל אביב במשטרת ישראל
- מפקדי גדודים במלחמת העצמאות
- לוחמי הבריגדה היהודית
- אנשי העלייה הרביעית
- משפחת עופר
- קצינים בריטים במלחמת העולם השנייה
- אבות שכולים: חללי צה"ל
- ישראלים ילידי רומניה
- ישראלים שנולדו ב-1919
- ישראלים שנפטרו ב-1994