רבי יהודה בירדוגו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יהודה בירדוגו)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יהודה בירדוגו
צילום השער של המהדורה הראשונה של הספר מים עמוקים מאת רבי יהודה בירדוגו בצירוף ביאור "גלי עמיקתא"
צילום השער של המהדורה הראשונה של הספר מים עמוקים מאת רבי יהודה בירדוגו בצירוף ביאור "גלי עמיקתא"
לידה ה'ת"ן 1689 (בערך)
מכנאס, מרוקו
פטירה ה'תק"ג 1743 (בערך)
מכנאס, מרוקו
כינוי רבי יהודה בירדוגו הראשון
מקום קבורה לא ידוע
מדינה מרוקומרוקו מרוקו
מקום פעילות מכנאס, מרוקו
השתייכות יהדות מרוקו
תחומי עיסוק רבנות, דיינות, הלכה
רבותיו רבי יוסף בירדוגו, רבי משה בירדוגו
בני דורו רבי חיים בן עטר, רבי יעקב אבן צור, רבי יעקב טולידאנו, רבי משה אדהאן
חיבוריו מים עמוקים, מקוה המים, מחנה יהודה
צאצאים רבי יהושפט בירדוגו, רבי שלמה בירדוגו

ר' יהודה בירדוגו (בסביבות ה'תמ"ט 1689 – בסביבות ה'תק"ג 1743) היה רב, דיין ופוסק בעיר מכנאס שבמרוקו.

חייו

רבי יהודה בירדוגו נולד במכנאס, בערך בשנת ה'ת"ן (1689) לרבי יוסף בירדוגו.

בקטנותו למד אצל אביו רבי יוסף וכשגדל למד בישיבת רבי יוסף בהתית (מהר"י)[1], שם למד אצל בן דודו[2] רבי משה בירדוגו (המשבי"ר), שהיה לרבו המובהק. מגיל צעיר כבר החל לבלוט בחכמתו וגדולתו, ובגיל 18 החל רבי יהודה לחבר ספרים[3]. בצעירותו רצה לעזוב את מרוקו ולעלות לארץ ישראל יחד עם ידידו ר' חיים בן עטר, אך תושבי העיר מנעו בעדו כי רצו שיישאר בתפקיד רבנות בעיר[4].

בשנת ה'תע"ב (1712), התמנה לרבנות כשהיה בן 22[3]. באותה שנה כתב את ספרו "מחנה יהודה" על השו"ע.

הפרעות ביהודי מכנאס

בחודש אלול בשנת ה'תע"ד (1714), הגיעו שליחי המלך מולאי איסמעאיל להעביר את יהודי העיר על דתם. נגדם עמדו שניים מחכמי העיר, רבי משה הכהן ואחיו רבי שם טוב הכהן. החכמים שכנעו את אנשי העיר שלא להתאסלם ובעקבות כך נאסרו שניהם ונגזר עליהם מוות בייסורים. בערב ו' אלול התקבצו מאות מיהודי מכנאס ובראשם רבי יהודה בירדוגו, ולאורך כל הלילה התפללו ואמרו סליחות בתקווה שתתבטל הגזירה. בבוקר למחרת הוצאו להורג שני הרבנים[5].

בשנת ה'תפ"ח (1727), עם פטירתו של המלך מולאי איסמעאיל, יצא צבא המלך למסע של פרעות במלאח של מכנאס, שכללו רצח, התעללות, ביזה והתעמרות ביהודים. 200 מיהודי העיר נרצחו ורכושם נבזז.

בשנת ה'תצ"א (1730), עם פטירת בן דודו הרב המשבי"ר, נתמנה רבי יהודה לדיין במכנאס בבית הדין של רבי יעקב טולידנו ורבי משה אדהאן.

לאחר שבע שנים, בשנת ה'תצ"ח, פשטה מגפה באזור מכנאס ולה התלווה גם רעב כבד. העיר עצמה כמעט נחרבה ומצב הקהילה היהודית התדרדר בהתאם. המצב נמשך מספר שנים, ובעקבותיו בשנת ה'תק"א חתם רבי יהודה על תקנה המורה למעט בהוצאות בימי שמחה ולעזור יותר לעניי העיר על מנת לנסות לשפר את מצבה של הקהילה היהודית[5].

פטירתו

לא ידוע בדיוק תאריך ומקום פטירתו. משוער כי הוא נפטר במכנאס בעקבות הרעב הכבד ומצב הקהילה הירוד באותן שנים, לכל היותר בשנת ה'תק"ג (1743), כשהיה בסביבות גיל 50. זאת מכיוון שבתחילת שנת ה'תק"ד, בחודש תשרי, מופיע התיעוד הראשון של שמו בצירוף התואר ז"ל בשו"ת משפט וצדקה ביעקב לרבי יעקב אבן צור[6].

נהוג לציין את יום פטירתו בתאריך ט"ו בטבת[5], יום בו חתם רבי יעקב חי זריהן על פירושו על התורה שצירף לספרו של רבי יהודה, מקוה המים.

אחריו מילא את מקומו בכס הדיינות אחיו, רבי מרדכי בירדוגו, המכונה המרבי"ץ.

חיבוריו

  • מחנה יהודה- על שולחן ערוך, נשאר בכתב יד ולא נדפס.
  • מים עמוקים- על התורה. יצא לאור לראשונה בהשתדלות נכד המחבר רבי יעקב חי בירדוגו. נדפס בשנת ה'תרע"א בירושלים. את ספר זה כתב רבי יהודה בירדוגו בלשון קצרה ומתומצתת מכיוון שבכוונתו היה להדפיס את הפירוש בסוף ספרו של ידידו רבי חיים בן עטר, אור החיים על התורה. בנוסף ישנן 3 סיבות לסגנון הכתיבה הקצר[7]: למנוע משרלטנים המציגים עצמם כתלמידי חכמים ללמוד בפשטות את דבריו הבאים בספר, רצון לחדד את חשיבתם של הלומדים ולחסוך בהוצאות ובמלאכת הדפוס. בגלל סגנונו הקצר, נכתבו לו כמה ביאורים, ביניהם:
    1. גלי עמיקתא מאת רבי יעקב בירדוגו.
    2. פותר מים מאת רבי רפאל משה אלבז
    3. מגלה עמוקות מאת רבי יוסף בירדוגו
    4. עינות מים מאת רבי אברהם אלעסרי
  • מקוה המים- פירוש על התנ"ך, חידושים על הש"ס ודרושים. יצא לאור לראשונה בהשתדלות נכדו רבי יעקב חי בירדוגו. נדפס בשנת ה'תרצ"ד בירושלים. הספר מחולק לארבעה חלקים:
    1. חלק ראשון- חיבורו על התורה בדרך הדקדוק והפשט.
    2. חלק שני- פירושים וביאורים על כמה מספרי הנ"ך.
    3. חלק שלישי- חידושים על הש"ס.
    4. חלק רביעי- דרשות.

ר' יהודה חיבר עוד כמה חיבורים שלא יצאו לאור ואבדו במרוצת השנים[8]. ביניהם:

  • דרושים לעיתים ולזמנים.
  • חידושים על כמה ממסכתות הש"ס.
  • פירוש על חמש מגילות.

משפחתו

רבי יהודה בירדוגו היה נינו של רבי משה בירדוגו "הקדמון", אבי שושלת בירדוגו. אחיינו הוא רבי רפאל בירדוגו הידוע בכינויו "המלאך רפאל".

לרבי יהודה נולדו שני בנים:

  • רבי שלמה בירדוגו, חיבר כמה ספרים וביניהם:
    1. חידושים על פירוש רש"י לתורה בדרך הפילפול והחריפות.
    2. חידושים על הרא"ם.
    3. ביאור על התנ"ך.
    4. חידושים על הש"ס.
  • רבי יהושפט בירדוגו, עלה לארץ ישראל ולא נודע בדיוק היכן הוא חנה[9].

הערות שוליים

  1. מקוה המים - מהדורה חדשה - מבוא - (עמ' 14), באתר אוצר החכמה, מובא שלמד אצל מהר"י בתית, בישיבתו.
  2. אילן א' למשפחת בירדוגו, על פי האילן מובא כי אביו של רבי יהודה ואביו של המשבי"ר היו שניהם בניו של רבי יוסף בירדוגו, נכדו של רבי משה הקדמון.
  3. ^ 3.0 3.1 רבי יהודה בירדוגו, מקוה המים - הקדמת המו"ל (עמ' 9), באתר Hebrewbooks.org
  4. שלמה זלמן מיארה, גאוני משפחת אביחצירא (עמ' 147), באתר אוצר החכמה
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 חכם יהודה בירדוגו : החכם היומי, באתר www.hyomi.org.il
  6. רבי יעקב אבן צור, משפט וצדקה ביעקב- חלק א'- סימן כב, באתר Hebrewbooks.org, שם מתאר רבי יעקב אבן צור שאלה שנשאל על ידי רבי יהודה בירדוגו, בנוגע לאדם שרוב משפחתו מתו ברעב. כנראה רבי יהודה נפטר בזמן עריכת הספר, לאחר שהספיק לשלוח את השאלה, ‏תשרי ה'תק"ד
  7. מים עמוקים - גלי עמיקתא - הקדמת רבי יעקב בירדוגו - (עמ' 3), באתר Hebrewbooks.org
  8. מקוה המים - מהדורה חדשה - מבוא - (עמ' 19), באתר אוצר החכמה
  9. מקוה המים - מהדורה חדשה - מבוא - (עמ' 24), באתר אוצר החכמה
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יהודה בירדוגו30907025