רבי יהודה בירדוגו
 | |
| לידה |
ה'ת"ן 1689 (בערך) מכנאס, מרוקו |
|---|---|
| פטירה |
ה'תק"ג 1743 (בערך) מכנאס, מרוקו |
| כינוי | ר' יהודה בירדוגו הראשון |
| מקום קבורה | לא ידוע |
| מדינה |
 מרוקו |
| מקום פעילות | מכנאס, מרוקו |
| השתייכות | יהדות מרוקו |
| תחומי עיסוק | רבנות, דיינות, הלכה |
| רבותיו | ר' יוסף בירדוגו, ר' משה בירדוגו |
| בני דורו | ר' חיים בן עטר, ר' יעקב אבן צור, ר' יעקב טולידאנו, ר' משה אדהאן |
| חיבוריו | מים עמוקים, מקוה המים, מחנה יהודה |
| צאצאים | ר' יהושפט בירדוגו, ר' שלמה בירדוגו |
ר' יהודה בירדוגו (בסביבות ה'תמ"ט 1689 – בסביבות ה'תק"ג 1743) היה רב, דיין ופוסק בעיר מכנאס שבמרוקו.
חייו
ר' יהודה בירדוגו נולד במכנאס, בערך בשנת ה'ת"ן (1689) לר' יוסף בירדוגו.
בקטנותו למד אצל אביו ר' יוסף וכשגדל למד בישיבת ר' יוסף בהתית (מהר"י)[1], שם למד אצל בן דודו[2] ר' משה בירדוגו (המשבי"ר), שהיה לרבו המובהק. מגיל צעיר כבר החל לבלוט בחכמתו וגדולתו, ובגיל 18 החל ר' יהודה לחבר ספרים[3]. בצעירותו רצה לעזוב את מרוקו ולעלות לארץ ישראל יחד עם ידידו ר' חיים בן עטר, אך תושבי העיר מנעו בעדו כי רצו שיישאר בתפקיד רבנות בעיר[4].
בשנת ה'תע"ב (1712), התמנה לרבנות כשהיה בן 22[3]. באותה שנה כתב את ספרו "מחנה יהודה" על השו"ע.
הפרעות ביהודי מכנאס
בחודש אלול בשנת ה'תע"ד (1714), הגיעו שליחי המלך מולאי איסמעאיל להעביר את יהודי העיר על דתם. נגדם עמדו שניים מחכמי העיר, ר' משה הכהן ואחיו ר' שם טוב הכהן. החכמים שכנעו את אנשי העיר שלא להתאסלם ובעקבות כך נאסרו שניהם ונגזר עליהם מוות בייסורים. בערב ו' אלול התקבצו מאות מיהודי מכנאס ובראשם רבי יהודה בירדוגו, ולאורך כל הלילה התפללו ואמרו סליחות בתקווה שתתבטל הגזירה. בבוקר למחרת הוצאו להורג שני הרבנים[5].
בשנת ה'תפ"ח (1727), עם פטירתו של המלך מולאי איסמעאיל, יצא צבא המלך למסע של פרעות במלאח של מכנאס, שכללו רצח, התעללות, ביזה והתעמרות ביהודים. 200 מיהודי העיר נרצחו ורכושם נבזז.
בשנת ה'תצ"א (1730), עם פטירת בן דודו הרב המשבי"ר, נתמנה ר' יהודה לדיין במכנאס בבית הדין של ר' יעקב טולידאנו ור' משה אדהאן.
לאחר שבע שנים, בשנת ה'תצ"ח, פשטה מגפה באזור מכנאס ולה התלווה גם רעב כבד. העיר עצמה כמעט נחרבה ומצב הקהילה היהודית התדרדר בהתאם. המצב נמשך מספר שנים, ובעקבותיו בשנת ה'תק"א חתם ר' יהודה על תקנה המורה למעט בהוצאות בימי שמחה ולעזור יותר לעניי העיר על מנת לנסות לשפר את מצבה של הקהילה היהודית[5].
פטירתו של ר' יהודה
לא ידוע בדיוק תאריך ומקום פטירתו של ר' יהודה. משוער כי הוא נפטר במכנאס בעקבות הרעב הכבד ומצב הקהילה הירוד באותן שנים, לכל היותר בשנת ה'תק"ג (1743), כשהיה בסביבות גיל 50. זאת מכיוון שבתחילת שנת ה'תק"ד, בחודש תשרי, מופיע התיעוד הראשון של שמו בצירוף התואר ז"ל בשו"ת משפט וצדקה ביעקב לר' יעקב אבן צור[6].
נהוג לציין את יום פטירתו בתאריך ט"ו בטבת[5], יום בו חתם ר' יעקב חי זריהן על פירושו על התורה שצירף לספרו של ר' יהודה, מקוה המים.
אחריו מילא את מקומו בכס הדיינות אחיו, ר' מרדכי בירדוגו, המכונה המרבי"ץ.
חיבוריו
- מחנה יהודה- על שולחן ערוך, נשאר בכתב יד ולא נדפס.
- מים עמוקים- על התורה. יצא לאור לראשונה בהשתדלות נכד המחבר ר' יעקב חי בירדוגו. נדפס בשנת ה'תרע"א בירושלים. את ספר זה כתב ר' יהודה בירדוגו בלשון קצרה ומתומצתת מכיוון שבכוונתו היה להדפיס את הפירוש בסוף ספרו של ידידו ר' חיים בן עטר, אור החיים על התורה. בנוסף ישנן 3 סיבות לסגנון הכתיבה הקצר[7]: למנוע משרלטנים המציגים עצמם כתלמידי חכמים ללמוד בפשטות את דבריו הבאים בספר, רצון לחדד את חשיבתם של הלומדים ולחסוך בהוצאות ובמלאכת הדפוס. בגלל סגנונו הקצר, נכתבו לו כמה ביאורים, ביניהם:
- גלי עמיקתא מאת ר' יעקב בירדוגו.
- פותר מים מאת ר' רפאל משה אלבאז
- מגלה עמוקות מאת ר' יוסף בירדוגו
- עינות מים מאת ר' אברהם אלעסרי
- מקוה המים- פירוש על התנ"ך, חידושים על הש"ס ודרושים. יצא לאור לראשונה בהשתדלות נכדו ר' יעקב חי בירדוגו. נדפס בשנת ה'תרצ"ד בירושלים. הספר מחולק לארבעה חלקים:
ר' יהודה חיבר עוד כמה חיבורים שלא יצאו לאור ואבדו במרוצת השנים[8]. ביניהם:
- דרושים לעיתים ולזמנים.
- חידושים על כמה ממסכתות הש"ס.
- פירוש על חמש מגילות.
משפחתו
ר' יהודה בירדוגו היה הנין של ר' משה בירדוגו "הקדמון", אבי שושלת בירדוגו. אחיינו הוא רבי רפאל בירדוגו הידוע בכינויו "המלאך רפאל".
לר' יהודה נולדו שני בנים:
- ר' שלמה בירדוגו, חיבר כמה ספרים וביניהם:
- חידושים על פירוש רש"י לתורה בדרך הפילפול והחריפות.
- חידושים על הרא"ם.
- ביאור על התנ"ך.
- חידושים על הש"ס.
- ר' יהושפט בירדוגו, עלה לארץ ישראל ולא נודע בדיוק היכן הוא חנה[9].
הערות שוליים
- ^ מקוה המים - מהדורה חדשה - מבוא - (עמ' 14), באתר אוצר החכמה, מובא שלמד אצל מהר"י בתית, בישיבתו.
- ^ אילן א' למשפחת בירדוגו, על פי האילן מובא כי אביו של ר' יהודה ואביו של המשבי"ר היו שניהם בניו של ר' יוסף בירדוגו, נכדו של ר' משה הקדמון.
- ^ 3.0 3.1 ר' יהודה בירדוגו, מקוה המים - הקדמת המו"ל (עמ' 9), באתר Hebrewbooks.org
- ^ שלמה זלמן מיארה, גאוני משפחת אביחצירא (עמ' 147), באתר אוצר החכמה
- ^ 5.0 5.1 5.2 חכם יהודה בירדוגו : החכם היומי, באתר www.hyomi.org.il
- ^ ר' יעקב אבן צור, משפט וצדקה ביעקב- חלק א'- סימן כב, באתר Hebrewbooks.org, שם מתאר ר' יעקב אבן צור שאלה שנשאל על ידי ר' יהודה בירדוגו, בנוגע לאדם שרוב משפחתו מתו ברעב. כנראה ר' יהודה נפטר בזמן עריכת הספר, אחרי שהספיק לשלוח את השאלה, תשרי ה'תק"ד
- ^ מים עמוקים - גלי עמיקתא - הקדמת ר' יעקב בירדוגו - (עמ' 3), באתר Hebrewbooks.org
- ^ מקוה המים - מהדורה חדשה - מבוא - (עמ' 19), באתר אוצר החכמה
- ^ מקוה המים - מהדורה חדשה - מבוא - (עמ' 24), באתר אוצר החכמה
30907025יהודה בירדוגו