רבי יעקב חי זריהן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יעקב חי זריהן
הרב יעקב חי זריהן.jpg
לידה 1869
סיוון ה'תרכ"ט
טבריה
פטירה אוגוסט 1953 (בגיל 84 בערך)
כ"א באב ה'תשי"ג
מקום קבורה טבריה
מקום פעילות טבריה
תחומי עיסוק רבנות ודיינות
תלמידיו שלמה ילוז

הרב יעקב חי זריהן (סיוון ה'תרכ"ט - ה'תשי"ג; 1869אוגוסט 1953) היה רב, ראש ישיבה, ואב בית דין בטבריה, ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר.

ביוגרפיה

הרב זריהן (מימין), לצד רבי משה קלירס (במרכז) והמופתי הערבי של טבריה (משמאל), בטקס הנחת אבן הפינה לבית החולים על שם שוויצר
הרב זריהן משמאל במרכז, לצד הרב אליהו ילוז

נולד בטבריה לברוך ושמחה זריהן. אביו היה סוחר שעלה לארץ ישראל בסביבות שנת 1840 (ה'ת"ר) והשתכן בטבריה, ולפי המסורת, משפחתו היא ענף של משפחת אבודרהם מסביליה שבספרד, ואשר רבי דוד אבודרהם הוא אחד מבניה. לפי מסורת זו, שם המשפחה זריהן הוא שיבוש של השם אבודרהם.

בצעירותו למד תלמוד אצל הרב דוד עבו שהיה ראש ישיבה מפורסם בטבריה, ותקופה מסוימת למד אצל הרב חביב חיים דוד סתהון, ואצל רבי רפאל חיים משה בן נאים (לימים אב בית הדין של גיברלטר), שאף הסמיכו להוראה. נשא לאישה את לאה בת הרב בנימין חמוי, מחבר הספר "אמתחת בנימין".

בשנת ה'תר"ס ייסד בטבריה את ישיבת "כתר תורה" יחד עם הרב מכלוף שטרית, הרב משה מאיר חי אליקים והרב אהרון הלוי סקלי.

בשל אהבתו לארץ ישראל, סירב לצאת לחו"ל על מנת לאסוף כספים בקהילות ישראל עבור מוסדות רבי מאיר בעל הנס, ובכללם הישיבה שעמד בראשה, זאת בניגוד לחכמי טבריה אחרים שהיו יוצאים למטרה זאת.

בשנת 1914 (ה'תרע"ד) לאחר פרישת הרב יעקב הכהן סקלי מבית הדין בטבריה, מונה הרב זריהן לדיין שלישי במקומו, יחד עם הרב שמואל בן קיקי והרב אליהו ילוז שהיה אב בית הדין. בשנת 1929 (ה'תרפ"ט) בעקבות פטירת הרב אליהו ילוז, מונה הרב זריהן לשמש כאב בית הדין במקומו, תפקיד אותו מילא עד פטירתו. בתקופה זו נשא ונתן בהלכה עם הרב אשר זאב ורנר שנחשב למקורבו והעריכו מאד.[1] כן כיהן כנשיא כולל רמב"ם, וניהל את ענייני ישיבות העיר. מלבד פועלו בבית הדין היה מעורב רבות בעסקי הקהילה היהודית בעיר, ועמד בראש הוועד לשיקום בית הכנסת עץ החיים שעל שפת הכנרת, שחרב במהלך השיטפון שאירע בטבריה בשנת 1934.

קנאותו

התנגד לציונות ונודע בהשקפותיו הקנאיות, אותן ינק בין השאר מהרב שלמה אליעזר אלפנדרי ("הסבא קדישא"). יחד עמו הוא חתם על כרוזים "אזהרה גלויה" כנגד ההצבעה בבחירות לכנסת (אספת הנבחרים), המורה לכל הציבור ”שעל פי דין תורתינו הקדושה איסור גמור לכל בר ישראל להשתתף בבחירת אספת הנבחרים”, בנימוק ”שהוסכם ביניהם שיהיו אנשים ונשים ובתוכם גם מחללי שבתות בפרהסיה”. במקביל סירב בעקביות לקבל על עצמו תפקיד מינוי לרבנות מטעם הוועד הלאומי, למרות הפצרותיו הרבות של הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל.

עם זאת, קיים יחסי ידידות והערכה הדדית עם הראי"ה קוק. כך למשל ביקש מהראי"ה הסכמה על ספרו אהל יעקב, בראשה הכתיר את הרב קוק בתוארי שבח ייחודיים: "הרב הגאון הגדול המפורסם בכל קצוי ארץ רחוקים, תורה יבקשו מפיהו משפטים וחוקים, רשכבה"ג [רבן של כל בני הגולה] ורב רבנן [...] ראש הרבנים באה"ק [ארץ הקודש] ונשיא הרבנות הראשית יחי שמו לעולמים, כאור שבעת הימים".

כשנחקק חוק שירות לאומי בשנת 1953 (ה'תשי"ג) היה מראשוני החותמים על כרוז "גילוי דעת" שפרסמו רבני ארץ ישראל האוסר גיוס של בנות בכל מסגרת שהיא בבחינת יהרג ואל יעבור.

היה מראשי הלוחמים במערכה נגד חילולי שבת בטבריה, ובכנס שערך ארגון "משמרת השבת" (בשנת ה'תש"ח) בבית הכנסת הגדול שבקריית שמואל, בו השתתפו רבנים רבים, הוא הוזמן לנאום כראש הדוברים. כחצי שנה לאחר מכן, כאשר עיריית טבריה התכוונה לחוקק "חוק עזר למען השבת", שלח הרב זריהן מכתב ברכה לראש העיר ולחברי המועצה בשל "התכוננות המועצה המורחבת כעירייה יהודית טהורה".

בחוששו מהשפעה חילונית על חיי הדת בקרב הקהילה היהודית, הוא התנגד בתקיפות להקמת בית הספר אליאנס בעיר טבריה, וסירב להידבר עם מייסדיו או להגיע עימם לפשרה בשיטת הלימוד. לשם כך אף הסתובב ברחבי הארץ ואסף כספים עבור בית הספר המסורתי בעיר בו תמך.

הלך לעולמו ב-2 באוגוסט 1953 (כ"א באב ה'תשי"ג) ונקבר בעירו. בצוואתו הקדיש את ביתו וספריו לבית המדרש "יעקב ולאה" בעיר.

תלמידיו היו הרב שלמה ילוז והרב יוסף חיים ילוז. גיסו, אחיה של אשתו לאה, היה הרב משה חמווי.

ספריו

  • בכורי יעקב - שאלות ותשובות על חלקים אורח חיים ויורה דעה, ירושלים תרס"ו, באתר HebrewBooks
  • אהל יעקב - דרשות על התורה, ירושלים תרצ"א, באתר HebrewBooks יצא לאור מחדש על ידי הרב שלמה מייארא, מכון יד הרב זריהן, כסלו תשע"ה
  • חלק יעקב - דרשות, ירושלים תרס"ב, באתר, HebrewBooks. מכון יד הרב זריהן, תמוז תשע"ד
  • שופריה דיעקב - דרשות ורמזים על התורה, ירושלים תרע"א. מכון יד הרב זריהן, סיון תשע"ד
  • תורת יעקב - מקבץ תשובות בהלכה ובאגדה (חלקם מתוך כת"י), מכון יד הרב זריהן, אדר תשע"ה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שמחה בונם ורנר, משנת שמחה, טבריה, תשס"ב, עמ' כא.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0