היהודים הראשונים שהגיעו לאורוגוואי היו אנוסים שהגיעו אליה במאה ה-16 והקימו קהילה בסתר במונטווידאו. בשנת 1813 בוטלה האינקוויזיציה באורוגוואי אך היא חזרה לפעול וחוסלה רק עם עצמאותה של אורוגוואי.
היישוב היהודי באורוגוואי מחולק לארבע קהילות: "קהילה" (אשכנזים), ספרדים, הונגרים ו-NCI (גרמנים, קונסרבטיבים).
קיים גוף נוסף, "יבנה", להם יש רב נפרד ובית כנסת נפרד אך הם אינם נחשבים באופן רשמי לקהילה כיוון שאין להם בית קברות.
ב1916 נוסדה ה "Kehila" כדי לספק את הצרכים של היהודים באורוגואי. [1]
ב1917 נוסד בית הקברות היהודי היחיד באורוגואי. הוא מחולק למספר מתחמים על פי המוצא של היהודים: אשכנזי, ספרדי,גרמני, הונגרי ועוד.[2]
באורוגוואי שני בתי ספר יהודיים: "יבנה" (דתי) ו"אינטגרל".
כמו כן קיים ארגון אוניברסיטאי, "הלל", המיועד ליהודים בני 18–30.
בשנים האחרונות הוקמה במונטווידאו קהילת "אור ישראל" (Or Israel) המפעילה מקווה טהרה, בית כנסת, שיעורי תורה, שחיטה כשרה, ומסעדה כשרה.[3]
בשנות ה-60 של המאה ה-20 יצא לאור העיתון היידי "היינט" שהוא גם הראשון שבו הוכנס מדור בשפה העברית. כך חוזק הקשר עם השפה העברית ועם ישראל.
הקשר לישראל
הקהילה באורוגוואי נחשבת לאחת הקהילות הציוניות ביותר בעולם והדבר מתבטא בשיעור עליה גבוהה, בהשתתפות של מרבית בני הנוער בתנועות הנוער ובהשתתפות בתוכניות שונות של הסוכנות היהודית כגון תגלית ומסע.
