יאקאב (שיר)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יאקוב (שיר))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:סינגל

'סוג: בלדה' אינו ערך חוקי

יאקאב
יאקאב המחודש.jpg
סינגל בביצוע אברהם פריד, נרננה
יצא לאור 2 בינואר 2021
אורך 11:18
כתיבה יום-טוב עהרליך
יעקב פוטש

יאקוב היא בלדה ביידיש שכתב הלחין וביצע יום-טוב עהרליך. הבלדה מספרת את סיפור גבורתו של בחור ישיבה חסיד קרלין[דרוש מקור] יעקב פוטש, הנמצא בודד בארץ זרה ומוסר נפשו על קיום מצוות התורה. הבלדה מוכרת גם בעברית בביצועו של אברהם פריד.

בלדת השיר

השיר פותח בתיאור המקום בו שהה יעקב - קולחוז קטן בשולי אוזבקיסטן, בתיאור מצבו הנפשי הקשה כפליט מלחמה בודד וחסר כל העובד כחקלאי בשדה ובתיאור געגועיו לעברו כתלמיד ישיבה ולדפי הגמרא אותם תמיד שינן.

בשלב השני של הסיפור: ראש הקולחוז מציע ליעקב את בתו לאשה ומוכן להעניק לו נדוניה גדולה. יעקב מסרב מחמת האיסור להינשא לנכרית, אבל ראש הקולחוז מחליט לקיים את הנישואין בכפייה. בלילה בו אמורה החתונה להתקיים נמלט יעקב מהקולחוז במסירות נפש תוך הליכה בחושך דרך הצוקים המסוכנים והמדרונים התלולים, מתוך נאמנותו לתורה ולמצוות. השיר מסתיים בהצהרת מסירות נפש ואמונה לוהטת:

"נאר איין וועג עס האט די תורה, און דאס איז דער וועג,

בעסער דא צושמעטערט ווערן, און פון תורה נישט אוועק.

נישטא קיין זאך וואס קען אפ שרעקן, דעם ערליכן איד,

אז ער גייט נאר אין גאט’ס וועגן, גייט גאט מיט אים און ער היט".

בגרסה בעברית:

"דרך התורה אחת היא ובדרך זו אצעד,

טוב יותר להתרסק כאן וממנה לא לנטות לצד.

אין דבר שיטיל מורא על לב בן ישראל,

רק ילך בדרך התורה וישמור אותו הקל".

הסיפור המלא

יעקב נולד בעיירה ראדזימין, הנמצאת עשרים קילומטר מוורשה. בגיל אחת עשרה וחצי נסע לישיבה של רבי אלחנן וסרמן בעיר ברנוביץ ולאחר תקופה המשיך לסטולין שם למד בישיבה גדולה של רבי משה מסטולין.

בשנת תרצ"ט, בהיות יעקב בן שלש עשרה, פרצה מלחמת העולם השנייה ויעקב ברח לוילנה, שם הוקמה ישיבה לבני הישיבות הפליטים ובראשה עמד רבי אהרן קוטלר ויעקב למד שם. כשפרצו הגרמנים לוילנה עבר הבחור הצעיר את הגבול לרוסיה יחד עם קבוצת בחורים אך לאחר המעבר מצא את עצמו בודד. הוא המשיך ללכת מבלי לדעת לאן, עד שפגש קשיש ושאל אותו לאן ללכת, והקשיש שלא הבין את שפתו הוציא דף נייר וצייר מפת דרך, נתן לו את הדף, הנהן ונעלם. יעקב הלך לפי המפה עד שהגיע לכפר (קולחוז). בינתיים גדל שיערו, ובצירוף כובע הקסקט שלראשו איש לא ראה בו בחור יהודי. הוא החליט להסתיר את זהותו ולחיות בכפר עד שתעבור המלחמה. מהר מאד השתלב יעקב בעבודה בקולחוז וקיבל טרקטור לעבוד איתו בשדה. בימים עבד קשה והתרחק מחברתם של הגויים, כשאינו מדבר איתם רק שר, ובלילות לא רצה לישון לצידם והרחיק אל השדות שבחוץ.

ערב אחד, בעודו מתכונן לשנת הליל, עצרו אותו כמה מבני הכפר ואמרו לו שראש הקולחוז - שליט רע שהכל פחדו ממנו - רוצה לדבר איתו. ראש הקולחוז ביקש ממנו לשבת ואחר הטיל את הפצצה בחדר: "מצאת חן בעיני, בחור, יש לי בת מוצלחת ואני רוצה שתישא אותה לאשה". הוא הוסיף להבטיח נדוניה מכובדת, שתעשיר את יעקב.

הבחור נבהל, השפיל את עיניו ולא ידע מה לענות. רגע לאחר מכן צף בזכרונו איך עמד מול אמו והקשיב לתפילתה מול נרות השבת. באזני רוחו הוא שמע כיצד היא מבקשת מהבורא שישמור על ילדיה ויגדלו יהודים טובים ותלמידי חכמים, ואיך הרטיבו הדמעות את ידיה הנפוחות. דמעות אלו הזרימו בו כוחות נפש, ובאותו רגע החליט יעקב לגלות את זהותו היהודית ולסרב בגאון להצעתו המפתה של ראש הקולחוז.

יאקאב הויבט זיך אויף, און רופט זיך הויך אהן:

א, איך בין א איד, און איך קען עס נישט טאהן.

מיין תורה ערלויבט מיר נישט נעמען א פרוי,

וואס גלויבט נישט און טראכט נישט ווי איך אזוי.

בתרגום לעברית

יעקוב מתרומם ומכריז בעזות:

"יהודי אני לא אוכל לעשות זאת.

התורה עלי אוסרת לקחת אישה

שאינה מאמינה בתורה הקדושה.

אולם ראש הקולחוז לא אמר נואש, והכריז: "מחר נחגוג מסיבת אירוסין בכפייה".

יום המחר כבר הגיע, השמש ששלחה אליו בבוקר קרניים מעודדות, החלה להתגלש בין ההרים, החושך החל לעטוף את יעקב היושב לו בודד על טרקטור בשדה, ומרחוק נשמעו מנגינות עליזות.

בבת אחת נטש יעקב את הטרקטור והחל לרוץ לחדר בו הניח את חפציו, ונטל את תרמילו. ריח היין התפזר באוויר והוא החל לברוח אל הכיוון הנגדי מאולם החגיגה. כאשר פתח את התרמיל הבחין בעשרות תלושי הבשר שאסף במשך הזמן בו שהה בקולחוז. את כל הלילה בילה יעקוב עמוק בין עצי היער, כשהוא רועד מפחד מן הגויים המחפשים אחריו ועלולים לאתרו ולתפסו. מרחוק שמע את צלילי התזמורת, ומקרוב חש את נשיפות החיות הטורפות שמילאו את היער. הלילה הארוך והמפחיד הסתיים לבסוף, השמש עלתה מקצה היער וזרחה אל הכפר המנומנם שכל אנשיו עייפו מחגיגות האתמול.

לפתע הבחין יעקב במסוק שאחת לחודש הגיע מן העולם שבחוץ אל הכפר המבודד והביא איתו אוכל לבני הכפר. יעקב ידע כבר אתמול שהיום יגיע המסוק; הוא ניגש אל הטייס ונתן לו את עשרות תלושי המזון שאגר. בתמורה הבריחו לסמרקנד שבבוכרה. שם פגש ברבי יום טוב עהרליך שדאג לכל מחסורו.

לחן השיר

לחן השיר מורכב. בתחילתו הוא פתיח דרמטי רצ'טטיבי-חזני בסולם פריגיש ברה (סול מינור הרמוני על הדרגה החמישית), שמושר פעמיים. לאחר מכן מגיע פרק מעבר בסולם סול מינור הרמוני שמושר פעמיים ("יושב על הטרקטור") וממנו עובר הלחן לפרק שמושר מספר פעמים ("בכל האזור איש לא ידע את סודו"), חלקו הראשון של פרק זה עולה בליריות ודרמטיות, כשהוא חורג מהסולם לסולם מי שברך, וחלקו השני יורד חזרה כשהוא חוזר לסולם המקורי. לאחר מכן ממשיך השיר, לקטע עדין במקצב קצבי מעט, שאף בו מופיעות חריגות מהסולם ("אמר רבא") המושר פעמיים. כעת עובר הלחן ממשקל 3/4 למשקל 4/4, לקטע עליז וקצבי בסולם סול מז'ור ("בשבת בבית התה"). כעת מופיע שוב קטע רצ'טטיבי דרמטי חדש, בסולם סול פריגיש- דו מינור הרמוני על הדרגה החמישית, ("יעקב יושב מושפל פנים"). כעת שוב חוזרים כל הקטעים למעט הפתיח- קטע המעבר פעמיים ("יעקב מתרומם ומכריז הוא עזוֹת"), הפרק מרכזי מספר פעמים ("בשעת בין הערביים"), הקטע הקצבי מעט ("הולך לאיטו"), הקטע העליז המז'ורי ("התזמורת מנגנת") ושוב הרצ'טטיב הדרמטי ("ובראש ההר") שמסיים את הלחן.

ביצוע

השיר נכתב ובוצע לראשונה על ידי הרב יום טוב עהרליך בעת שמחת נישואיו של יעקב פוטש. לאחר מכן פרסם הרב עהרליך את השיר באלבומו השני "תורה".

לאחר פטירתו של הרב עהרליך קיבל השיר פרסום רב וזכה לפופולריות רבה בשנת תשנ"ב על ידי אברהם פריד ששר אותו באלבומו "אידישע אוצרות" ביידיש, ובאלבומו "אוצרות יהודיים" תורגם השיר לעברית בתרגום שאינו נאמן למקור.

אחרי עשרים וארבע שנה הועלה ליוטיוב על ידי גל-פז ונכון לטבת תשפ"א מנין הצפיות של השיר עומד על מעל 120,000 צפיות.

השיר מופיע גם באלבומו של ירמיה דמן, "ערליכע ניגונים".

בפסח תשפ"א במסגרת פרויקט "שיר אחד" של עיתון משפחה בחר אברהם פריד את השיר ל"שיר השירים" שלו.

כשהייתי ילד השיר הזה השפיע עלי מאוד. הוא לימד אותי כוחה של מסירות נפש יהודית. אין שום דבר בעולם שיכול לתאר את ההרגשה של מה שהרגשנו כשהיינו שומעים אותו כילדים

הביצוע המחודש

בטבת תשפ"א פרסם פריד ביצוע מחודש לקלאסיקה בליווי קליפ, שצולם בין היתר בקוסטה ריקה, ומגולל את הסיפור בליווי אפקטים שונים: בחלק משחק פריד עצמו את תפקידו של יעקב, בחלק משתמש בציורים ובחלק בציורי חול של אהרן זאב ברנשטיין[1]. את השיר מבצע פריד ביידיש (בליווי מקהלת נרננה) כשברקע הקליפ מופיעות כיתוביות בעברית שנלקחו מהגרסה העברית של השיר גם במקומות שבהם משמעות המילים ביידיש שונה מהתרגום העברי, להוציא חריג אחד: השורה "אין כמוה בין כל הבנות" שונתה ל"אתה מקבל את הכלה הטובה בעולם".

בתוך שבוע צבר הקליפ למעלה מ-100 אלף צפיות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ישראל רוזן: אברהם פריד ו'נרננה' מחדשים את "יאקאב" באתר המחדש.