פרווניתיים

פרווניתיים
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	פרוקי רגליים
מחלקה:	עכבישניים
סדרה:	עכבישאים
משפחה:	פרווניתיים
שם מדעי
	Theraphosidae
תחום תפוצה

פרווניתיים (שם מדעי: Theraphosidae; נקראים גם טרנטולות) הם משפחת עכבישים בעלי ממדים גדולים והם הכבדים שבעכבישים החיים כיום.

תת-משפחות

Acanthopelminae
Aviculariinae
Eumenophorinae
Harpactirinae
Ischnocolinae
Ornithoctoninae
Poecilotheriinae
Selenocosmiinae
Selenogyrinae
Spelopelminae
Stromatopelminae
Theraphosinae
Thrigmopoeinae

מאפיינים

בני משפחת הפרווניתיים ניזונים מחרקים, עכברים קטנים, לטאות, צפרדעים, עטלפים ועופות קטנים. הפרווניתיים נפוצים כמעט בכל חצי הכדור הדרומי ואף מצפונה לו. בית הגידול הטבעי של הטרנטולות שוכנות הקרקע הוא עלי שלכת יבשים שנשרו אל הקרקע ומחילות, או מחילות תחת אבנים וגזעי עצים. לעיתים ישכנו תחת עצם כלשהו אף ללא מחילה. הטרנטולות שוכנות העצים חיות, כפי שמרמז שמן, על צמחייה מסוגים שונים, שיחים ואף על צמרות עצים.

בכל הטלה של בני משפחת הפרוונית מטילה הנקבה בין 100 ל-2000 ביצים, עליהם היא שומרת במשך 6–7 שבועות, בהתאם למין. אורך החיים של הטרנטולות הוא מהגבוהים בעולם פרוקי הרגליים: הנקבות יכולות לחיות במינים מסוימים עד ל-50 שנים. הזכרים מאריכי חיים פחות ותוחלת חייהם 5–12 שנים, בהתאם למין.

מוטת הרגליים של טרנטולה בוגרת יכולה להגיע עד ל-30 סנטימטר. על אף גודלן ודמותן המאיימת, הפרווניות לרוב אינן מזיקות לאדם, אלא לכאלה הרגישים במיוחד לנשיכותיהן. גופן של רוב הטרנטולות מכוסה שערות דקות ומבריקות, מעין קטיפה, ובטנן של אלו מהעולם החדש, כמו למשל לבנת הברכיים הענקית מכוסה שערות צורבות, בעלות מנגנון נעיצה חד כיווני, שמועפות בעת הצורך על התוקף, וגורמות לגירוי. טרנטולות אלו בדרך כלל אינן נושכות, והארס משמש אותן אך ורק לתפיסת הטרף ושיתוקו. לעומתן, טרנטולות מהעולם הישן, כמו הקובלט בלו, מסתמכות על ארסן החזק יותר, ואין להן שערות צורבות.

בארץ ישראל מין אחד מוגדר ממשפחת הפרווניתיים, פרוונית שחורה, שלא נחקר דיו (קיימים בו לפחות שלושה מינים שטרם סווגו^[1]), ונחשבה בעבר לגדולה בעכבישי ישראל.^[2]