טמרין (סרביה)
 סמל טמרין | |
 | |
| מרכז העיירה טמרין | |
| מדינה |
 סרביה |
|---|---|
| פרובינציה |
 וויבודינה |
| מחוז | באצ'קה הדרומי |
| ראש העיר | רוברט פאסטור |
| שטח | 110.6 קמ"ר |
| גובה | 82 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 19,661[1] (2011) |
| ‑ במטרופולין | 28,287 (2011) |
| ‑ צפיפות | 150 נפש לקמ"ר (2011) |
| קואורדינטות | 45°24′19″N 19°53′13″E / 45.40528°N 19.88694°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.temerin.rs | |
טֶמֶרִין (בסרבית קירילית: Темерин, בסרבית בכתב לטיני: Temerin) היא עיירה ורשות מקומית בסרביה השוכנת במחוז באצ'קה הדרומי אשר בפרובינציית וויבודינה, 20 קילומטרים צפונית לנובי סאד.
היסטוריה
תיעוד בכתובים ליישוב במקום קיים מ-1322. ב-1526 נכבש האזור על ידי צבאותיו של סולימאן הראשון, סולטאן האימפריה העות'מאנית וטמרין נכללה בשטח סנג'ק סגד של האימפריה. במהלך מלחמת האימפריה העות'מאנית-הליגה הקדושה (1683–1699) נכבשה טמרין על ידי צבא ממלכת הבסבורג ולאחר חתימת הסכם קרלוביץ נותרה בשטח הספר של הממלכה. ב-1799 הוכרז היישוב כעירוני וניתנו לו זכויות עיר ובכללן הזכות לקיים 4 ירידי סחר בהמות שנתיים. במהלך מהפכת 1848 בהונגריה חרבה העיירה, הועלתה באש ותושביה נמלטו לבאצ'קה טופולה וסביבתה.
בהמשך נשלט היישוב על ידי האימפריה האוסטרו-הונגרית. ב-1899 חוברה העיירה לקו מסילת הברזל נובי סאד-טמרין-בצ'יי ונבנתה בה תחנת רכבת. ב-1900 התגוררו בטמרין 9,581 תושבים ו-91 אחוזים מהם דיברו הונגרית. לאחר מלחמת העולם הראשונה נכללה טמרין בשטחי ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים אשר הפכה בהמשך לממלכת יוגוסלביה. באפריל 1941 במהלך מלחמת העולם השנייה תקפה גרמניה הנאצית את יוגוסלביה והכניעה את צבאה תוך ימים אחדים. אזור טמרין נמסר לחזקת הונגריה. ההונגרים ביצעו טבח בתושבי העיירה היהודים, הסרבים ובני רומה. לאחר המלחמה נכלל היישוב בשטח הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה והיה מרכזו של אזור חקלאי.[2] לאחר התפרקות יוגוסלביה עברה טמרין לחזקת סרביה.
דמוגרפיה
לאחר מלחמת העולם השנייה הייתה אוכלוסיית הרשות המקומית טמרין במגמת גידול. עם זאת, במהלך העשור השני של המאה ה-21 נעצרה מגמת הגידול. בין 1948 ל-1971 גדלה האוכלוסייה ב-28.75 אחוזים. מ-1971 ועד 2002 גדלה האוכלוסייה בשיעור של 43.94 אחוזים לכדי 28,275 נפשות. מ-2002 ועד 2011 נרשם גידול זניח במספר התושבים שעמד על 12 תושבים. מבחינת התמהיל האתני של האוכלוסייה עולה, כי נכון ל-2011, 67.56 אחוזים מהאוכלוסייה היו ממוצא סרבי ו-26.37 אחוזים היו הונגרים.
הקהילה היהודית
תיעוד לקהילה יהודית בעיירה קיים מהמחצית השנייה של המאה ה-19. ב-1878 הוקם בית הכנסת הקהילתי. ב-1931 נמנו בטמרין 92 יהודים. ראש הקהילה היה ד"ר שמעון שוסברגר. ב-1938 נפתח בעיירה סניף התנועה הציונית. בפרוץ מלחמת העולם השנייה מנתה הקהילה 80 נפשות. בין ה-6 ל-23 בינואר 1942 ערך צבא הונגריה את הראצייה בכל אזור דרום באצ'קה ובמהלכה הוציאו ההונגרים להורג כ-4,000 יהודים, סרבים ובני רומה. לטמרין הגיעו ההונגרים ב-7 בינואר ובמשך יומיים עצרו את בני הקהילה. הם הובלו למחסנים ריקים, הוכו קשות ונשים עונו. ההונגרים רצחו לפחות 42 מבני הקהילה. הגופות הועמסו על משאיות והושלכו לנהר טיסה. אלו שלא נרצחו בראציה נרצחו בהמשך כחלק משואת יהודי הונגריה. ב-1947 נהרס מבנה בית הכנסת על ידי השלטונות היוגוסלביים. חלקת בית העלמין היהודי נמצאת בקצהו של בית העלמין הקתולי בעיר. במקום ישנן 80 מצבות והכיתוב עליהן הוא בהונגרית.[2][3][4]
קישורים חיצוניים
- Aleksandra Terzić ,Željko Bjeljac, The extermination of jewish population and heritage in BAČKA region of ap vojvodina-serbia (באנגלית)
- יהדות באצ'קה, באתר יד ושם
הערות שוליים
- ^ [1], מפקד האוכלוסין בסרביה (2011), באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסרביה, אוחזר ב-5 באפריל 2018 (בסרבית).
- ^ 2.0 2.1 הקהילה היהודית בטמרין, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמוד 161.
- ^ Paul Mojzes, Balkan Genocides: Holocaust and Ethnic Cleansing in the Twentieth Century, ניו יורק, 2011, עמוד 88 (באנגלית).
- ^ אתרי מורשת יהודית בסרביה, באתר jewish-heritage-europe.eu (באנגלית).
טמרין (סרביה)23321405