טלעת יעקוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

טלעת יעקוּבּערבית: طلعت يعقوب; 194417 בנובמבר 1988) היה מזכ"ל החזית לשחרור פלסטין וממייסדיה.

נולד בכפר עבאסייה שבחיפה. בעקבות מלחמת השחרור נמלטה משפחתו ב-1948 מהכפר והשתכנה במחנה הפליטים עקבת ג'אבר שליד יריחו. את לימודיו התיכוניים סיים בירושלים, ואחר נדד לדמשק בירת סוריה, שם סיים את לימודיו בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת דמשק.

בגיל 21 ייסד בדמשק ארגון קטן בשם פלוגות השיבה, שהורכב בעיקר מצעירים פלסטיניים שגדלו במחנות הפליטים הסמוכים לדמשק. חודשיים לאחר מכן התאחד הארגון הצעיר עם ארגונו המבוסס יותר של אחמד ג'יבריל החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית. בחודש אפריל 1977, על רקע מלחמת האזרחים בלבנון, פרש יחד עם חברים נוספים, כדי להקים את החזית לשחרור פלסטין.

בסוף 1983, לאחר חילוקי דעות קשים בתוך החזית, חל בה פילוג משולש, ויעקוב עמד בראש אחד הפלגים הללו. יעקוב, שבמשך שנים נקט אוריינטציה פרו-סורית, נותר נאמן למשטרו של חאפז אל-אסד גם לאחר הפילוג הזה. ואולם, החל מאמצע שנות השמונים החל לגלות סימנים של התמתנות. בנובמבר 1988 אף השתתף במושב של המועצה הלאומית הפלסטינית שהתקיים באלג'יר, ובו הכריז יאסר ערפאת על הקמת מדינה עצמאית לעם הפלסטיני.

ב-17 בנובמבר 1988, מיד לאחר כינוס המועצה, מת לפתע טלעת יעקוב מדום לב. במקומו מינו אנשי החזית לתפקיד את אבו נידאל אלאשקר. שנה לאחר מכן התאחדו פלגיהם של טלעת יעקוב ושל אבו עבאס בתיווך לוב והפת"ח.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

טלעת יעקוב24025802