טיסה 370 של מלזיה איירליינס

טיסה 370 של מלזיה איירליינס

המטוס האבוד 9M-MRO בנמל התעופה שארל דה גול ב-2011
המטוס האבוד 9M-MRO בנמל התעופה שארל דה גול ב-2011
תאריך	8 במרץ 2014
מיקום	דרום האוקיינוס ההודי, כ-2,400 ק"מ מערבית לפרת'
גורם	לא ידוע
קואורדינטות	42°32′43.1″S 95°6′40.7″E
הרוגים	239
ניצולים	0
המעורבים באסון
כלי טיס
כלי טיס	בואינג 777-200ER
מספר זנב	9M-MRO
מוצא	קואלה לומפור, מלזיה
יעד	בייג'ינג, הרפובליקה העממית של סין
מפעיל	מלזיה איירליינס
נוסעים	227
אנשי צוות	12

נתיב הטיסה המשוער על פי איתותי פינג של הלוויין Inmarsat

אזורי החיפוש השונים אחר המטוס

מקום מציאת שבר הכנף בראוניון

טיסה 370 של מלזיה איירליינס יצאה ב-8 במרץ 2014 מקואלה לומפור לבייג'ינג, אך לא הגיעה ליעדה. למעלה משנה לא היה ברור מה עלה בגורל הנוסעים והמטוס, עד שבסוף יולי 2015 נמצאו שרידים מועטים מהמטוס שנסחפו לחופי האי ראוניון שבאוקיינוס ההודי. מקום ההתרסקות עדיין לא אותר. עוד קודם לכן הוכרזו 227 הנוסעים ו-12 אנשי הצוות רשמית כהרוגים.

השתלשלות האירועים

הטיסה הבינלאומית הופעלה על ידי מלזיה איירליינס במטוס נוסעים מסוג בואינג 777-200ER. היא המריאה מנמל התעופה בקואלה לומפור שבמלזיה ב-8 במרץ 2014 בשעה 00:41 והייתה אמורה לנחות כעבור שש שעות בבייג'ינג שבסין. המטוס יצר תקשורת קולית אחרונה עם מגדל הפיקוח ב-01:19, פחות משעה לאחר ההמראה. הוא נעלם ממסכי המכ"ם של מגדל הפיקוח בהו צ'י מין שבווייטנאם מספר דקות לאחר מכן, אך המשיך להיות מזוהה על ידי המכ"ם של חיל האוויר המלזי, תוך שהוא פונה בחדות מערבה וחוצה את חצי האי המלאי, תוך המשך טיסה במסלול זה עד שיצא מטווח המכ"ם הצבאי בשעה 02:22, צפונית מערבית לאי פנאנג שבצפון–מערב מלזיה.

ה-FBI חקר אפשרות של פעולת טרור, אפשרות שקיבלה חיזוק משנמצא שארבעה נוסעים עלו לטיסה באמצעות דרכונים גנובים.

מפקד חיל האוויר המלכותי המלזי רודזלי דאוד טען כי הקלטות של אותות המכ"ם הצביעו על אפשרות שהמטוס חזר על נתיב הטיסה שלו.

בהודעה רשמית של ממשלת מלזיה מ-15 במרץ, נמסר כי כיוון החקירה המרכזי הוא חטיפה יזומה של המטוס ולא תאונת מטוס.

ביום ה-16 להיעלמות המטוס התמקדו החיפושים בדרום האוקיינוס ההודי, שם דיווח מטוס חיפוש סיני על הימצאות "חפצים לבנים".

ב-24 במרץ 2014 הודיעה מלזיה כי המטוס התרסק ללא ניצולים באוקיינוס ההודי, הרחק ממסלול טיסתו המתוכנן. ההודעה התבססה על ניתוח מידע לווייני אודות המטוס, בלא שנמצאו שרידיו. ההודעה חיזקה את החשד כי אדם כלשהו שהיה על המטוס בעת הטיסה פעל במכוון כדי לגרום להתרסקות המטוס. בחיפושים אחר המטוס ושרידיו הושקעו משאבים רבים, ובהם לוויינים, מטוסי תצפית ואוניות.

ב-28 באפריל 2014, הודיע ראש ממשלת אוסטרליה טוני אבוט, כי החיפושים האוויריים אחר המטוס הופסקו, מכיוון שלא סביר למצוא חלקים על פני האוקיינוס לאחר 52 ימים מהיעלמות המטוס, והחיפושים התת-ימיים בעזרת צוללות נמשכים.

בתחילת מאי 2014 נעצרו בקואלה לומפור, בירת מלזיה, 11 פעילים בתא המזוהה עם ארגון הטרור אל-קאעידה בחשד למעורבות בהיעלמות המטוס.

ב-27 במאי פורסם דוח לפיו המטוס הנמיך טוס כשעה לאחר ההמראה, לאחר שאזל לו הדלק. לפי אותו דוח, הטיסה התרסקה בחלק מבודד של האוקיינוס ההודי, במרחק של כ-25 מיילים ימיים מנקודת התשדורת האחרונה.

במאי 2015, לאחר שלא נמצאו כל עדויות למטוס האבוד בשטחי החיפוש, הודיעו הרשויות האוסטרליות על הגדלת שטחי החיפוש. בהמשך ההודעה נמסר שאם המטוס לא יימצא גם בשטחים אלה, לא ידוע היכן עוד אפשר יהיה למצוא אותו.

ב-29 ביולי 2015 מצא מנקה חופים מהאי ראוניון שבאוקיינוס ההודי שבר מכנף מטוס, שככל הנראה נסחף לחופי האי. ב-5 באוגוסט 2015 אישר ראש ממשלת מלזיה כי הכנף שנמצאה שייכת למטוס הנעדר.

ב-16 בינואר 2017 הכריזו מלזיה, אוסטרליה וסין שהן מפסיקות את החיפושים אחר המטוס. חברה פרטית המשיכה את מלאכת החיפוש תוך הסכם לקבלת תשלום רק אם היא תביא תוצאות, אך ב-30 במאי 2018 הודיעה כי היא ויתרה, והחיפושים אחר המטוס הנעדר הסתיימו סופית.

על פי תוכנית "תעופה בחקירה" המטוס שידר במשך 7 שעות מזמן שנותק איתו הקשר איתותי פינג ללוויין אינמרסט. על פי השדרים הללו, המטוס היה באוויר במשך כל הזמן הזה, והמסלול שלו היה דרומה לכיוון אנטארקטיקה. משוער כי אדם שהיה בקוקפיט (אולי הקברניט) ניתק בכוונה תחילה מערכות שיכלו לתת אינדיקציה על מיקום המטוס, אך לא היה לו את הידע הטכני לנתק את איתותי הפינג ללווין. עוד משוער כי המטוס טס על טייס אוטומטי והתרסק לאוקיינוס ההודי לאחר שאזל הדלק שלו.

בשנת 2022 פורסם דו"ח על פיו ככל הנראה הטייס ריסק את המטוס בכוונה.

הרוגים לפי מדינות

מדינה	הרוגים
סין	152
מלזיה	50
אינדונזיה	7
אוסטרליה	6
הודו	5
צרפת	4
ארצות הברית	3
קנדה	2
איראן	2
ניו זילנד	2
אוקראינה	2
הולנד	1
רוסיה	1
הונג קונג	1
טאיוואן	1
סך הכול	239

בעקבות האסון

כדי למנוע הישנות מקרה של היעלמות מטוס, הוחלט בכינוס מיוחד של האו"ם לקיים מעקב לווייני אחר שידורי רדיו של מטוסי נוסעים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טיסה 370 של מלזיה איירליינס בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של טיסה 370 של מלזיה איירליינס
• תיק התאונה והיסטוריית המטוס של טיסה 370 של מלזיה איירליינס, באתר Aviation Safety Network (באנגלית)
• מסלול המטוס המלזי מההמראה ועד ההתרסקות באוקיינוס ההודי, באתר הארץ, 25 במרץ 2014
• צ'ארלס ארתור, הגרדיאן, גיבורת החיפושים אחר המטוס המלזי האבוד: חברת לוויינים בריטית, באתר הארץ, 25 במרץ 2014
• פיטר אפס וטים הפר, רויטרס, "זה הופך למותחן ריגול". פרשת המטוס המלזי, באתר ynet, 29 במרץ 2014
• בתו של הטייס: "הוא היה נראה מוטרד ואבוד", באתר nrg‏, 30 במרץ 2014
• החשוד העיקרי, משפחת הטייס המלזי מספרת שהיה מרוחק ועצבני לפני הטיסה, באתר הארץ, 30 במרץ 2014
• AP, הנתונים שמוכיחים: המטוס המלזי צלל לים, באתר ynet, 27 במאי 2014
• וויליאם לנגווישה, אטלנטיק, זו אחת התעלומות הגדולות של עולם התעופה. מה באמת קרה למטוס המלזי?, באתר הארץ, 27 ביוני 2019
• Malaysia Airlines Flight 370 crash was deliberate, aviation experts suggest , באתר MSN,‏ 14 במאי 2018
• דו"ח סופי של ועדת החקירה של משרד התחבורה המלזי, פורסם ב-30 ביולי 2018 (באנגלית)
• טיסה 370 של מלזיה איירליינס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

טיסה 370 של מלזיה איירליינס35233387Q15908324