טיוטה:רבי משה מרדכי מרגליות
 | |
| המצבה המחודשת בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב | |
| לידה |
1550 ה'ש"ה |
|---|---|
| פטירה |
12 בנובמבר 1616 (בגיל 66 בערך) י' בכסלו ה'שע"ז |
| מקום פעילות | וינה ואחר כך בקראקא |
| תחומי עיסוק | פייטן ומקובל, אב בית דין וראש ישיבה |
| חתנים | רבי מנחם מנדל מרגליות |
רבי משה מרדכי מרגליות (ה'ש"ה, 1550 - י' בכסלו ה'שע"ז, 12 בנובמבר 1616) היה פייטן ומקובל, אב בית דין ורבה של וינה ואחר כך ראש הישיבה בקראקא.
קורות חייו
נוסח המצבה
|
|---|
|
יו"ד כסליו שע"ז לפ"ק |
מתוך פנקס הזכרת נשמות של החברה קדישא בקראקא
|
|---|
|
ונשמת האלוף הגאון הדרשן המקובל ר"מ כמהור"ר מרדכי בן הגאון מהו' שמואל מרגליות, נפטר בשבת ונקבר ביום א' י"א כסליו שע"ז |
נולד בפוזנא בסביבות ה'ש"ה לאביו רבי שמואל מרגליות אב"ד בפוזנא (נין ונכד לרבי יעקב מרגליות)[1] ולאמו מרגלית[2]. עבר בצעירותו ללובלין ללמוד אצל המהרש"ל שהיה לרבו המובהק, בישיבה למד יחד עם רבי בנימין אהרן סלניק בעל שו"ת 'משאת בנימין'[3].
כיהן תחילה כאב"ד בוינה[4], ולאחר פטירת רבי יוסף כ"ץ בעל שו"ת 'שארית יוסף' בה'שנ"א שכיהן כראש הישיבה בקראקא, מונה רבי משה מרדכי למלא את מקומו ובתפקיד זה כיהן למעלה מעשרים שנה עד לפטירתו. במהלך כהונתו השתתף בישיבות ועד ארבע הארצות בתור נציג קהילת קראקא.
הגיה ופירש ספרים רבים ביניהם זוהר חדש, מדרש הנעלם, סליחות וכן מסכתות רבות בתלמוד בבלי[5]. בה'שמ"ט הוציא לאור את ספרו "חסדי השם" פירוש על הי"ג מידות. לאחר הריגתם של שנים מתושבי העיר בעלילת דם חיברו רבים מגדולי ישראל קינה על המאורע ביניהם גם רבי משה מרדכי, הקינה נדפסה בקראקא בשנת ה'שנ"ז ולאחר מכן הודפסה בקינות בנוסח ליטא יחד עם הקינות על פרעות ת"ח ות"ט.
עסק רבות בקבלה ורבים מחידושיו מובאים בספרי הקבלה. יש שמשערים שרבי נתן נטע שפירא בעל ה'מגלה עמוקות' היה תלמידו וקיבל ממנו את דרכו בלימוד הקבלה[6].
בפרשת המקווה ברוויגו שהסעירה את העולם הרבני, הביע רבי משה מרדכי את דעתו לאסור ומכתביו התפרסמו בלוח האוסרים, בספר פלגי מים ומקוה ישראל.
נפטר בשבת קודש י' בכסלו ה'שע"ז ונקבר בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב. לאחר מותו מונה לכהן במקומו כראש ישיבה רבי נתן נטע שפירא.
משפחתו וצאצאיו
- בנו רבי משה יוסף, חתנו של רבי יעקב אליהו אב"ד זלוטשוב ושריגרד, כונה 'האלוף החסיד'.
- בתו שינדל, נישאה לרבי מנחם מנדל מרגליות רבה של פרמיסלא
- אחיו רבי ברוך מרגליות, רב בורונה שבאיטליה[7].
ספריו
- חסדי ה' - פירוש על י"ג מידות בכ"ו דרכים.
- מענה רך - תפילות לשבים בתשובה, יצא לאור בעילום שם, השל"ה מייחסו לרבי משה מרדכי[8].
לקריאה נוספת
- משה דוד צצ'יק, תולדות המחבר, במבוא לספר חסדי ה', ירושלים תשס"ז.
- הרב ישכר בעריש ויס, הגה"ק רבי משה מרדכי מרגליות זיע"א - בעל חסדי ד', עלים לתרופה, פרשת ויצא תשע"ז.
קישורים חיצונים
- חסדי ה', קראקא שמט, באתר היברובוקס
- מענה רך, קראקא שמט, באתר היברובוקס
- חסדי ה', ירושלים תשס"ז, באתר אוצר החכמה
- זוהר חדש, קראקא שסג, באתר היברובוקס
- מידע על רבי משה מרדכי בן שמואל מרגליות בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
משה מרדכי מרגליות קטגוריה:יהודים הקבורים בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב קטגוריה:קרקוב: רבנים קטגוריה:וינה: רבנים קטגוריה:ראשי ישיבה פולנים קטגוריה:רבנים מקובלים קטגוריה:פרשני ספר הזוהר
- ↑ יחיאל מתתיהו צונץ, מו"ה משה מרדכי מרגליות, עיר הצדק, לבוב תרל"ד, בעמוד 42 ועוד, אך רבים פקפקו על כך שאביו היה אב"ד פוזנא וכן בייחוסו לרבי יעקב מרגליות מנירנברג. ראה רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ, הערות ותקונים לספר 'עיר הצדק', הודפס שוב בישורון - כד, תשע"א, בעמוד שפב, וכן הרב שלמה יוסף אנגלרד מראדזין, שיבושים נפוצים במגליות יוחסין (ד), בתוך צפונות - טו, בני ברק תשנ"ו, בעמוד פג.
- ↑ יש המשערים ששינה את שם משפחתו ממרגלית למרגליות עקב שם אמו. ראה משה דוד צצ'יק, תולדות המחבר במבוא לספר חסדי ה', ירושלים תשס"ז
- ↑ רפאל הלפרין, אטלס עץ חיים - ו, עמוד 204
- ↑ נחמן שמן, דער מהרש"ל, לובלין, טורנטו תשי"א, בעמוד 333
- ↑ חיים דוב פרידברג, תולדות הדפוס העברי בפולניה, תל אביב תש"י, בעמוד 22
- ↑ הרב יהודה ליב ביאלר, קראקא עיר סגולה, בתוך ספר קראקא, ירושלים תשי"ט, עמ' 152
- ↑ נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים - ג, חיפה תשכ"ז-תש"ל, עמוד סג
- ↑ חלק א, מסכת פסחים, דרוש ו'