טיוטה:קדושת עבר הירדן
שאלתו מעמדו ההלכתי של עבר הירדן המזרחי והשתייכותו לארץ ישראל נידונה בפוסקים. לעניינים מסוימים הוא נחשב כחלק מארץ ישראל ויש בו קדושת ארץ ישראל, אך לעניינים אחרים הוא אינו נחשב כחלק מארץ ישראל.
עבר הירדן כארץ ישראל
ישנם דברים שבהם עבר הירדן המערבי דינה כארץ ישראל והם:
- חייבת היא בכל המצוות התלויות בארץ, תרומות ומעשרות ושביעית[1]
- מביאים ממנה עגלה ערופה[2].
- נוהג בה דין בתי ערי חומה[3].
- נתנו ממנה ערים ללויים[4].
מחלוקת ביחס לגבי עבר הירדן
לגבי דברים רבים נחלקו הדעות מה דינם בעבר הירדן:
- קבורה - יש אומרים שהקבור בה כקבור בארץ ישראל[5] ויש אומרים שנחשב כקבור בחוץ לארץ[6].
- חיבת הארץ - יש אומרים שמצווה לחבבה כארץ ישראל, ויש אומרים שאין בה מצוות חיבה[7].
- סגולות הארץ - ארץ ישראל מסוגלת לברכה בבנים, אוירה מחכים, ובה מתגלית הנבואה - יש אומרים שכל אלו נוהגים גם בעבר לירדן[8] ויש חולקים[6].
- ביכורים - נחלקו במשנה[9] האם מביאים ביכורים מעבר לירדן. להלכה פסקו שמביאים. המפרשים נחלקו האם החיוב הוא מהתורה[10].
- שתי הלחם - נחלקו הראשונים האם מביאים שתי הלחם מתבואת עבר הירדן[11].
תרומות ומעשרות בעבר הירדן
בעבר הירדן נוהגת שביעית, וכך הדין לגבי שאר מצוות התלויות בארץ. כמו ששנינו במשנה ”שלש ארצות לביעור, יהודה, ועבר הירדן, והגליל”[12] וכן אמרו ”כל שהראהו הקדוש ברוך הוא למשה - חייב במעשר. לאפוקי מאי? לאפוקי קיני, קניזי, וקדמוני”[13]. והקב"ה הראה לו גם את עבר הירדן, ככתוב: "וַיַּרְאֵ֨הוּ ה' אֶת־כָּל־הָאָ֛רֶץ אֶת־הַגִּלְעָ֖ד עַד־דָּֽן"[14].
שלושה חלקים בעבר הירדן
ארץ סיחון ועוג המקורית לפי כולם נוהגים בהם תרומות ומעשרות שמיטה ויובל מהתורה.
חבל ארץ של עמון ומואב אותו לא כבש סיחון ונשאר אצל עמון ומואב - מצוות הארץ לא נוהגות בהם ורק חכמים תקנו שיתנו בו מעשר עני[15].
לגבי חבל הארץ שכבש סיחון מעמון ומואב - נחלקו הראשונים האם חייבים בה בתרומות ומעשרות[16]. ולרוב השיטות חייב בתרומות ומעשרות ושביעית[17].
מבית שני ואילך
כתב הרמב"ם: "עבר הירדן שביעית נוהגת בה מדבריהם, וספיחי סוריא ועבר הירדן מותרין באכילה[18]. טעמו הוא שאף שבבית ראשון נהג שביעית מן התורה בעבר הירדן, בבית שני לא קידשו עולי בבל את עבר הירדן, ולכן נהגו בו שביעית רק מדרבנן.
הגולן
הגולן הוא חלק בעבר הירדן שלפי כולם חייב במצוות התלויות בארץ, יש הרואים בזה מקור שהגולן יותר קדוש משאר עבר הירדן[19]. שכן הגולן הוא ארץ רפאים שהובטחה לאברהם בברית בין הבתרים[20], ואינה בכלל הקני הקניזי והקדמוני שנאמר שרק לעתיד לבוא יהיו שיכים לעם ישראל[21].
לעתיד לבוא
ערך מורחב – הארץ המובטחת
בברית בין הבתרים הבטיח אלוקים לאברהם ארצות עשרה עממין, הכוללות שטח גדול מאוד בעבר הירדן, הכולל את כל ארץ עמון ומואב ושעיר. לפי דברי חז"ל הבטחה זו תתקיים לעתיד לבוא[22].
לקריאה נוספת
- הרב חיים שטיינר, ספר טובה הארץ.
- הרב ישראל אריאל, אוצר ארץ ישראל חלק ו.
קישורים חיצוניים
- עבר הירדן המזרחי בהלכה - באתר ישיבה.
- קדושת עבר הירדן, הרב הראשי דוד לאו - באתר ישיבה.
- הגולן כחלק מארץ ישראל - באתר מכון התורה והארץ.
הערות שוליים
- ^ שו"ת תשב"ץ חלק ג סימן ר. תרי ענייני נינהו קדושת שכינה וקדושת מצות וקדושת שכינה היא מיוחדת בעבר הירדן ימה וקדושת מצות בין בזו ובין בזו.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק י', הלכה א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף ל"ב עמוד א'
- ^ ספר יהושע, פרק כ"א.
- ^ ספר כפתור ופרח פרק ט. ואת הארץ שכבש אדון הנביאים אדוננו משה ע"ה אם אין עליה מין ממין תועלת אדמת ישראל, תמה למה בחרו בה הראובני והגדי בעד מקניהם וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו. וכן דוד, שהיה מלך ורוצה בתקנת בנו, מדוע לא צוה לגלות הגל ולהוציאו מן הפחת ולהביאו לארץ ישראל. וכן ברזילי הגלעדי כדי ליקבר בקבר אביו ואמו יאבד הטוב ההוא.
- ^ 6.0 6.1 שו"ת תשב"ץ חלק ג סימן ר
- ^ הדעות בפיסקה הקודמת
- ^ אוצר ארץ ישראל ח"ו עמוד 131
- ^ משנה, מסכת בכורים, פרק א', משנה י'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין, פרק ב', הלכה א'
- ^ לדעת רש"י סנהדרין יא, ב וכן כתוב בספרי זוטא ה מביאים. לעומת זאת לדעת הר"ן נדרים כב, א - לא מביאים.
- ^ משנה, מסכת שביעית, פרק ט', משנה ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף נ"א עמוד א'
- ^ ספר דברים, פרק ל"ד, פסוק א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ג' עמוד ב' "עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית", למרות ששביעית פטורה ממעשרות בארץ עמון ומואב צריך להפריש היות שאין נוהג בה שביעית.
- ^ תוספות, מסכת חגיגה, דף ג' עמוד ב', ד"ה עמון
- ^ דרך אמונה הלכות מתנות עניים פרק ו הלכה ה ס"ק כח.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות שמיטה ויובל, פרק ד', הלכה כ"ח
- ^ הרב יעקב אפשטיין | אמונת עתיך 78 (תשס"ח), עמ' 56
- ^ ספר בראשית, פרק ט"ו, פסוקים י"ח-כ"א
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף נ"ו עמוד א'
- ^ קטע:רש"י על בראשית טו יט
