טיוטה:מדינת החרדים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מדינת החרדים הוא מושג שגור בשיח הציבורי בישראל, המתאר את האפשרות להקמת מדינה או אוטונומיה נפרדת עבור הציבור החרדי. מושג זה עלה לדיון מספר פעמים לאורך השנים, בעיקר על רקע מתחים בין הציבור החרדי לציבור הכללי בישראל.

רקע

ערכים מורחבים – יחס החרדים לציונות, יחס החרדים להקמת המדינה

לחרדים יחסים מיוחדים עם הציונות, כשלרוב הם מתנגדים אליה, אך משלל סיבות.

ישנם המתנגדים למדינה בגלל היותה מנוהלת בידי חילונים ונגד חוקי התורה. אך ישנם ששוללים הקמת מדינה עצמאית בגלות, אף אם זו תנוהל בידי חרדים וייאכפו בה חוקי התורה.

היסטוריה

עוד בשנות ה-60 של המאה ה-19 החל רבי עקיבה יהוסף שלזינגר לכתוב ולפרסם את רעיונותיו בנוגע ליישוב ארץ ישראל והקמת מדינה יהודית בעלת אופי שומר תורה ומצוות. הוא ניסח תוכנית ותקנות לניהול מדינה יהודית ברוח ההלכה, ואף תוכנית להקמת כוח מגן צבאי ובו גדודים בשמות "שומריאל" ו"לוחמיאל"[1]. אך התוכנית נתקלה בהתנגדות חריפה מצד קנאי ירושלים והוא אף הוחרם ונודה על ידי רבני העיר.

בדיונים לקראת הקמת המדינה היו רבנים שהתנגדו לרעיון הקמת המדינה, רק מפני שהוא תנוהל בידי חילונים, אך לא שללו קיום מדינה על פי חוקי התורה. רבי אלחנן וסרמן בסיכום הכנסיה הגדולה אמר: ”אם המדינה היתה מוקמת על יסודות התורה והעם היהודי היה חי בה עפ"י התורה - הרי זו ברכה שאין למעלה הימנה, ומקרא דיבר הכתוב וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך, ומכלל הן אתה שומע לאו”[2]

לאחר קום המדינה, רעיון הקמת מדינה חרדית עלה בשנות ה-50 של המאה ה-20. עם זאת, רעיון זה לא זכה לתמיכה רחבה בציבור החרדי.

בשנים האחרונות, על רקע התחזקות המפלגות החרדיות בכנסת והעמקת הפערים בין הציבור החרדי לציבור החילוני, עלה שוב לשיח הציבורי הרעיון להקמת מדינה חרדית.

טיעונים בעד ונגד

התומכים בהקמת מדינה חרדית טוענים כי זוהי הדרך היחידה להבטיח את קיומו של אורח החיים החרדי, ולמנוע את שחיקתו תחת לחצים חברתיים וכלכליים. הם טוענים כי במדינה חרדית יוכלו החרדים לקיים את מצוות הדת ללא הפרעות, ולחנך את ילדיהם על פי ערכיהם.

המתנגדים להקמת מדינה חרדית טוענים כי מדובר ברעיון בלתי ישים, שיוביל לבידוד הציבור החרדי ולפגיעה קשה בכלכלה ובחברה הישראלית. הם טוענים כי רוב החרדים מעוניינים להמשיך לחיות במדינת ישראל, וכי ניתן למצוא פתרונות שיאפשרו להם לקיים את אורח חייהם במסגרת המדינה הקיימת. זאת מלבד המתנגדים למדינת ישראל מטעמי שלוש השבועות, שגם יתנגדו למדינה חרדית מטעמים אלה.

לסיכום; רעיון הקמת מדינה חרדית הוא רעיון שנוי במחלוקת, שמעלה שאלות מהותיות לגבי עתידה של החברה הישראלית. בשלב זה, נראה כי רוב הציבור החרדי אינו תומך ברעיון זה, וכי הוא מעדיף להמשיך להשתלב במערכת הפוליטית והחברתית בישראל.

סוגיות מרכזיות

הדיון בהקמת מדינה חרדית מעלה מספר סוגיות מרכזיות:

  • גבולות המדינה: האם המדינה החרדית תכלול רק את הריכוזים החרדיים הקיימים, או שמא תכלול שטחים נוספים
  • כלכלה: כיצד תתקיים כלכלית מדינה חרדית, שבה חלק גדול מהאוכלוסייה הם אברכים שאינם משתתפים בשוק העבודה.
  • יחסי חוץ: כיצד תנהל מדינה חרדית את יחסי החוץ שלה, במיוחד עם המדינה החילונית

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. חברת מחזירי עטרה ליושנה עם כולל העברים, ה'תרל"ג (1873).
  2. כתבי רבי משה בלוי, הוצאת משאבים, עמ' 348.