טיוטה:כחל (בהמה)
כחל הוא שם דד הבהמה[1]. מכיון שהכחל עצמו הוא בשר, ובתוכו יש חלב, ישנו נידון הלכתי איך להפריד בינם כדי להימנע מאיסור בשר בחלב.
דין חלב הכחל
מהתורה
בתורה נאמר שלש פעמים "לא תבשל גדי בחלב אמו". בתלמוד בבלי הובאה דרשה מיתור הפסוקים שדוקא חלב בהמה שהיא בחיים יש בו איסור בשר בחלב, אך בהמה שנשחטה אין בחלבה איסור[2], ובביאור הדבר כתב רש"י ש"אמו משמע הראויה להיות אם, ולא משנשחטה"[3]
אם החלב נשאר בכחל אחרי שחיטת הבהמה, ודאי שמהתורה אין בו איסור. וגם אם הוא נסחט לאחר שחיטת הבהמה הרי הוא מותר מהתורה. ובראשונים מבואר שאפילו אם החלב היה כנוס ולא מובלע בדדים עוד בזמן שהבהמה היתה בחיים הוא מותר מהתורה[4]. ויש שכתבו שגם אם החלב יצא כדרכו מהבהמה בחייה, אם היא נשחטה אחר כך, שוב אין בו איסור בשר בחלב מן התורה[5].
מדרבנן
חכמים נתנו גם על חלב שחוטה איסורי בשר בחלב[6] שמא יבואו לאכול ולבשל גם בחלב שיצא בחיי הבהמה, אמנם אין איסור הנאה, בבשר וחלב האסורים מדברי חכמים[7].
דין גוף הכחל
הכשרת הכחל לאכילה
כחל בששים וכחל עצמו מן המנין
דין מיוחד נאמר בכחל, שבמקרה שנתבשל עם חתיכות בשר בלי שקרעו לפני ונצרך שיעור שישים כדי לבטלו, הוא עצמו מצטרף לבטל את טעם האיסור שפלט ואין צריך רק חמישים ותשע כנגדו[8], ונאמרו כמה טעמים בדבר יש שביארו שכיוון שהכחל הוא אסור רק מדרבנן הקילו בשיעורו[9], ויש שביארו שבשר הכחל הוא היתר גמור וכל איסורו מחמת החלב שבתוכו וכיוון שיצא חלבו ונתערב בדין שיהא הכחל מן המנין[10], אמנם הכחל עצמו נשאר אסור שחוששים שנשאר בו קצת חלב והוא נאסר מחמת טעם הבשר האחר שקיבל[11].
יש שסוברים שאם הכחל נפל בתחילה לפחות מששים, אם נפל אחר כך לקדירה אחרת אין הכחל מצטרף לשישים[12].
המתנה אחרי או לפני אכילת כחל
מי שאכל כחל ורוצה לאכול גבינה, צריך להמתין ביניהם כמו מי שרוצה לאכול גבינה אחר בשר[13].
מי שאכל בשר ורוצה לאכול אחריו כחל, אם קרע את הכחל שתי וערב וטחו בכותל מותר לאכלו מיד[14], ואם לא קרעו שתי וערב יש שמצריכים להמתין מאכילת הבשר שש שעות[15], ויש אומרים שלא צריך להמתין[16].
קישורים חיצוניים
- הערך "מיקרופדיה תלמודית:כחל", באתר ויקישיבה
- הערך "כחל (בהמה)", באתר ויקיסוגיה
הערות שוליים
- ^ רמ"א יורה דעה, סימן צ', סעיף א', ערוך ערך כחל (ב).
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קי"ג עמוד ב' "בחלב אמו - ולא בחלב שחוטה". וברש"י: שדוקא חלב של בהמה הראויה להיות אם אסור, וזו שנשחטה שוב אינה ראויה להיות אם.
- ^ רש"י מסכת חולין, דף קי"ג עמוד ב' ד"ה ולא. במקום נוסף כתב רש"י ש'זה לא נקרא חלב'(מסכת חולין, דף ק"ט עמוד א'), כיון שלא יצא מדדי הבהמה בחייה (רש"י שם ב ד"ה זה), אך הרשב"א חולק שודאי שזה חלב, אלא שהתורה לא אסרה אותו (משמרת הבית ד א).
- ^ איסור והיתר יח א, ובשו"ת מנחת שלמה (תנינא לא שאלה א אות ב בהערה) מבואר שאפילו נעקר כבר החלב מחיים ועומד לצאת.
- ^ ראו ספר החינוך מצוה קיג ומנחת חינוך סק"ה; רבי שלמה קלוגר בשו"ת האלף לך שלמה יו"ד קנב; ורבי יוסף שאול נתנזון ביד שאול יו"ד צ
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קי"א
- ^ רמ"א, יורה דעה, סימן פ"ז, סעיף א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף צ"ז עמוד ב'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות מאכלות אסורות, פרק ט"ו, הלכה י"ח
- ^ רשב"א בתורת הבית הארוך והקצר בית ד שער א.
- ^ תוספות, מסכת חולין, דף ק"ט עמוד ב' דה' וכחל מן המנין.
- ^ ארבעה טורים, יורה דעה, סימן צ' בשם הרשב"א.
- ^ ב"י סוף סימן צ.
- ^ איסור והיתר לרבי יעקב מבניולש פרק י"ז.
- ^ וכן צריך קינוח והדחה כדי לאכול אחריו בשר, ספר האורה ח"ב סימן ע"ו
- ^ ספר הבתים שערי בשר וחלב שער ד דין ח.