טיוטה:חיים יצחק מוסאפיא
 | |
| לידה |
25 בינואר 1768 ו' בשבט ה'תק"ך ירושלים |
|---|---|
| פטירה |
7 ביוני 1837 (בגיל 69) ד' בסיוון ה'תקצ"ז אישפלטרו |
| מקום פעילות | איספאלטרו, סרביה |
| רבותיו | רבי דוד פארדו |
| תלמידיו | רבי משה דאנון |
| בני דורו | החיד"א |
| חיבוריו | חיים וחסד |
רבי חיים יצחק מוסאפיא (ו' בשבט ה'תק"ך, (25 בינואר 1768) ירושלים - ד' בסיוון ה'תקצ"ז (7 ביוני 1837), אישפלטרו) היה רב הערים אישפלטרו ושאראי, פוסק ומחבר ספרים.
ביוגרפיה
נולד בו' בשבט ה'תק"ך בירושלים. אביו התפרנס מנכסים שהיו לו בעיר שאראי (כיום סרייבו). בשנת ה'תקל"ג, בהיותו בן 13 נפטר אביו, והוא עבר יחד עם אמו לטבריה כדי להתגורר אצל קרובי משפחתם, אולם התברר שכולם עזבו בעקבות הרעב. אמו חלתה משברון לב ונפטרה[1].
הילד נסע לשאראי כדי לתבוע את נכסי אביו. בדרכו עבר בעיר קפדוקיה, שם התעכב כשנתיים בהן למד ושימש אצל הרב מאיר מרגי שכיהן כאב"ד ור"מ. לאחר מכן הפליג לשאראי. שם מצא את נכסי אביו כשהם מפוזרים, בהעדר שטרות המוכיחים את בעלותו, נאלץ לפנות לרב העיר רבי דוד פארדו שהוציא פסק דין המאשר את בעלותו על הנכסים. חלק מהכסף הוא שלח לירושלים לצורך נישואי אחותו. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבתו של הרב פארדו.
הרב התחתן בשנת ה'תקמ"ד, ובחודש אלול ה'תקנ"ו נענה לבקשת הרב אברהם יונה ופרנסי אישפלטרו ומונה לרב העיר. לאחר כמה שנים נפטרה אשתו לאחר מחלה קשה, והוא התחתן עם אשה אחרת[2].
בשנת ה'תקע"ג עזב את אישפלטרו לטובת בניית בית מדרש בעיר שאראי במימונו של הגביר אליהו חיון, אך בדרכו לשם נפטר הגביר ובית המדרש לא נבנה. למרות זאת נשאר בעיר שאראי ומונה שם לרב.
לאחר מכן עבר לטדיאיסטי, שם פגש רבים מתושבי העיר אישפלטרו שברחו מן העיר בעקבות מגיפה שפרצה בכפר הסמוך. הם חזרו ומינו אותם לרבם שם. בשנת ה'תקע"ו שבו תושבי אישפלטרו לעירם, והרב שב עמם לכס הרבנות.
אחד מתלמידיו הוא הרב משה דאנון, הרב הראשי ליהודי סרייבו.
נפטר בד' בסיוון בשנת התקצ"ז בגיל 67[3].
מתשובותיו
ב-1786 נקבע בחוק ההבסבורגי, כי כהני דת יחוייבו לנכוח בכל נישואין, וכי בני זוג שטרם מלאו להם 24 שנים יידרשו לאישור מהוריהם. מטרת החוק הייתה למנוע נישואין בחשאי של צעירים. שערוריות רבות התחוללו בעקבות כך, כאשר הרשויות איימו לבטל חתונות שנערכו בסתר על ידי צעירים, אף שהיו בעלי תוקף הלכתי; ומאידך כפו הכרה בנישואים שנמצאו בהם פגמים הלכתיים לאחר מכן. הרב אברהם אליעזר הלוי הגה ב-1804 פתרון שקיבל את הסכמת החיד"א ורבי חיים יצחק מוסאפיא[4].
בניו
- הרב אברהם חי מוסאפיה, התמנה במקומו כרב העיר איספלאטרו. הדפיס את ספר אביו "חיים וחסד", וחיבר ספר תהילה לדויד[5].
- הרב יהושע שלומיאל עובדיה ידידיה מוסאפיה. חיבר את הספרים: לב יאושע[6] ושער יהושע, פירוש על י"ג מידות.
ספריו
- חיים וחסד, ב' חלקים[7].[8]
- קונטרס חידושי דינים לרבני ירושלים הקדמונים, מובא בסוף ספר חיים וחסד.
- הלכות ברכות לריטב"א, מובא בסוף הספר חיים וחסד.
על ספרו חיים וחסד קיבל הסכמה מהרב אברהם יונה, והרב דוד פינטו, וכן הרבנים יעקב ויצחק פארדו, בניו של רבו רבי דוד פארדו. את ההסכמות קיבל בחייו בשנת תקנ"ו תקנ"ז והתכוון להדפיס ספר זה בחייו, אבל ככל הנראה מחמת קשיי מימון לא הדפיס את ספריו ובנו הדפיסו בליוורנו כשבע שנים אחרי פטירתו. ככל הנראה מסיבה זו אף יתר כתביו לא נדפסו. הספר חיים וחסד ח"א הודפס בשנת התר"ד ע"י בנו לאחר פטירתו. חלק ב של הספר הודפס בשנת תשמ"ז מכת"י יחיד בעולם שהיה אצל הרב יצחק נסים[9].
- דרך חיים, דרושים ותוכחות מוסר ב' חלקים.
- משכיל לאיתן, על רש"י והרא"ם על התורה.
הערות שוליים
- ^ חיים מוסאפיא, חיים וחסד חלק א, עמ' הקדמה
- ^ חיים וחסד, עמ' הקדמה
- ^ תולדות הרב
- ^ הסכמת החידא והרב מוסאפיא
- ^ ספר תהילה לדויד
- ^ ספר לב יאושע
- ^ חיים וחסד חלק א
- ^ חיים וחסד חלק ב
- ^ הקדמה לחלק ב