טיוטה:חיים יצחק מוסאפיא
| לידה |
ו בשבט התק"ך ירושלים |
|---|---|
| פטירה |
ד בסיון התקצ"ז איספאלטרו |
| מקום פעילות | איספאלטרו, סרביה |
| רבותיו | רבי דוד פארדו |
| תלמידיו | רבי משה דאנון |
| בני דורו | החיד"א |
| חיבוריו | חיים וחסד |
רבי חיים יצחק מוסאפיא (ו' בשבט ה'תק"ך, ירושלים - ד' בסיוון ה'תקצ"ז, אישפלטרו) היה רב הערים אישפלטרו ושאראי, פוסק ומחבר ספרים.
ביוגרפיה
נולד בירושלים. אביו התפרנס מנכסים שהיו לו בעיר שאראי (כיום סרייבו). בשנת ה'תקל"ג , בהיותו בן 13 הייתה בירושלים[דרושה הבהרה] שנת רעב והוא התקשה לפרנס את המשפחה ובאותה שנה שנים נפטר אביו, והוא עבר יחד עם אמו לטבריה כדי להתגורר אצל קרובי משפחתם, אולם אז התברר שכולם עזבו בעקבות הרעב. אמו נפלה למשכב בצערה ונפטרה אף היא.
הילד נסע לשאראי כדי לתבוע את נכסי אביו. בדרכו עבר בעיר קפוטקיא, והתעכב שם שנתיים שם למד ושימש אצל הרב מאיר מרגי שכיהן שם כאב"ד ור"מ ולאחר מכן הפליג לשאראי. הוא מצא שם את נכסי אביו מפוזרים, אך בהעדר שטרות המוכיחים את בעלותו, נאלץ לפנות לרב העיר רבי דוד פארדו שהוציא פסק דין המאשר את בעלותו על הנכסים. חלק מהכסף הוא שלח לירושלים לצורך נישואי אחותו. לאחר מכן הוא עבר ללמוד בישיבתו של הרב פארדו.
בשנת התקמ"ד נישא[דרושה הבהרה], ובשנת התקנ"ו בחודש אלול נענה לבקשת לרב פרנסי אישפלטרו ומונה לרב העיר. לאחר כמה שנים נפטרה אשתו לאחר מחלה קשה, והוא נשא אשה אחרת[דרושה הבהרה].
בשנת התקע"ג עזב את אישפלטרו לטובת בניית בית מדרש בעיר שאראי במימונו של הגביר אליהו חיון, אך בדרכו לשם נפטר הגביר ובית המדרש לא נבנה. הוא נשאר בעיר שאראי ומונה שם לרב.
לאחר תלאות רבות[דרושה הבהרה] עבר לטדיאיסטי, שם פגש רבים מתושבי העיר אישפלטרו שברחו מן העיר בעקבות מגיפה שפרצה בכפר הסמוך. הם חזרו ומינו אותם לרבם שם, ובשנת תקע"ו, כאשר שבו לעירם, שב אף הוא לכס הרבנות.
נפטר בד' סיון בשנת התקצ"ז בגיל 67[1]. מתלמידיו היה הרב משה דאנון, הרב הראשי ליהודי סרייבו, ורבו של הרב אליעזר פאפו בעל הפלא יועץ.
מתשובותיו
ב-1786 נקבע בחוק ההבסבורגי, כי כהני דת יחוייבו לנכוח בכל נישואין, וכי בני זוג שטרם מלאו להם 24 שנים יידרשו לאישור מהוריהם. מטרת החוק הייתה למנוע נישואין בחשאי של צעירים. שערוריות רבות התחוללו בעקבות כך, כאשר הרשויות איימו לבטל חתונות שנערכו בסתר על ידי צעירים, אף שהיו בעלי תוקף הלכתי; ומאידך כפו הכרה בנישואים שנמצאו בהם פגמים הלכתיים לאחר מכן. הרב אברהם אליעזר הלוי הגה ב-1804 פתרון סבוך[דרושה הבהרה], אותו הצדיק כמוצא אחרון "למגדר מילתא", שקיבל את הסכמת החיד"א ורבי חיים יצחק מוסאפיא[2].
בניו
- הרב אברהם חי מוסאפיה, התמנה במקומו כרב העיר איספלאטרו. הדפיס את ספר אביו "חיים וחסד", וחיבר ספר תהילה לדויד[3].
- הרב יהושע שלומיאל עובדיה ידידיה מוסאפיה. חיבר את הספרים: לב יאושע[4] ושער יהושע, פירוש על י"ג מידות.
ספריו
- חיים וחסד, ב' חלקים[5].[6]
- קונטרס חידושי דינים לרבני ירושלים הקדמונים, מובא בסוף ספר חיים וחסד.
- הלכות ברכות לריטב"א, מובא בסוף הספר חיים וחסד.
על ספרו חיים וחסד קיבל הסכמה מהרב אברהם יונה, והרב דוד פינטו, וכן הרבנים יעקב ויצחק פארדו, בניו של רבו רבי דוד פארדו. את ההסכמות קיבל בחייו בשנת תקנ"ו תקנ"ז והתכוון להדפיס ספר זה בחייו, אבל ככל הנראה מחמת קשיי מימון לא הדפיס את ספריו ובנו הדפיסו בליוורנו כשבע שנים אחרי פטירתו. ככל הנראה מסיבה זו אף יתר כתביו לא נדפסו. הספר חיים וחסד ח"א הודפס בשנת התר"ד ע"י בנו לאחר פטירתו. חלק ב של הספר הודפס בשנת תשמ"ז מכת"י יחיד בעולם שהיה אצל הרב יצחק נסים[7].
- דרך חיים, דרושים ותוכחות מוסר ב' חלקים.
- משכיל לאיתן, על רש"י והרא"ם על התורה.
הערות שוליים