טיוטה:איסור דיבור בתפילה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בהלכה יש איסור לדבר דיבורי חול בתפילה בנוסף למורא מקדש האוסרת לדבר שיחה בטילה בבית הכנסת ובנוסף לאיסור הפסק בין ברוך שאמר לתפילת שמונה עשרה[1]. לאיסור ישנם הרבה טעמים, ולפי ההלכה אף גוערים במקרים מסויימים במי שמפר את ההלכה. בשנים האחרונות ישנה התעוררות רבה בנושא.

ישנם כמה דרגות חומרה של סוגי דיבור בחלקים השונים של התפילה[2][3]. בשעת חזרת הש"ץ, אמירת קדיש וקריאת התורה[4] יש איסור גורף.

מקור

איסור הדיבור בעת חזרת הש"ץ נכתב בשולחן ערוך[5] "לא ישיח שיחת חולין בשעה ששליח ציבור חוזר התפלה ואם שח הוא חוטא וגדול עונו מנשוא וגוערים בו".

טעמים

עונשו של המדבר

המדבר בשעת התפילה גדול עוונו מנשוא וגוערים בו[5], ומי שלא גוער נתפס בעוונו[6]. המדבר אין לו חלק באלקי ישראל[7] והוא מעכב את התפילות מלעלות.

שכרו של הנמנע מלדבר

רבי יום-טוב ליפמן הלר תיקן מי שברך מיוחד למי שאינו מדבר בעת התפילה בעקבות גזירות ת"ח ת"ט בהם נרצחו יהודים רבים. האגדה מספרת כי נוסח זה נתקן לאחר שנתגלה לו מהשמים כי גזירות אלו באו עקב זלזול בבתי מדרשות ובבתי הכנסיות, על ידי דיבורים בטלים:

"מי שברך אבותינו, אברהם יצחק ויעקב, משה ואהרן, דוד ושלמה, הוא יברך את כל מי ששומר פיו ולשונו שלא לדבר בעת התפילה, הקב"ה ישמרהו מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה, ויחולו עליו כל הברכות הכתובות בספר תורת משה רבינו ובכל ספרי הנביאים והכתובים, ויזכה לראות בנים חיים וקימים ויגדלם לתורה לחופה ולמעשים טובים, ויעבוד את ה' א-לוהינו תמיד באמת ובתמים ונאמר אמן".

דיני הפסק לדברי קודש

להפסיק ל- הדין
כשעומד ב-
ברוך שאמר או ישתבח ברוך הוא וברוך שמו אסור

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:שולחן ערוך) אין סעיף ד בסימן נד בחלק אורח חיים.שולחן ערוך, אורח חיים, סימן נ"ד, סעיף ד'
  2. ^ שולחן ערוך הרב, אורח חיים, סימן קכ"ד, סעיף י'
  3. ^ "וכשמתפלל עם הציבור אין לדבר עד שמסיים עלינו" אליה רבה, אורח חיים, סימן נא סעיף קטן ג
  4. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קמ"ו, סעיף ב'
  5. ^ 5.0 5.1 שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קכ"ד, סעיף ז'
  6. ^ תוכחת חיים סדר תרומה פרק י"ט
  7. ^ ספר הזוהר, חלק ב, דף קל"א, עמוד ב'