טורזובקה

Turzovka

סמל טורזובקה דגל טורזובקה
ז'ילינה	מחוז
נפה	צ'אדצה
חבל ארץ	קיסוצה (Kysuce)
ראש העיר	ליובומיר גוליס
שמות קודמים	פרדמיר
אוכלוסייה	‏
‑ צפיפות	215,27 נפש לקמ"ר
(למפת סלובקיה מוגדלת)   ברטיסלאבה טרנבה טרנצ'ין ניטרה ז'ילינה באנסקה ביסטריצה פרשוב קושיצה צ'כיה פולין אוק. רו. הונגריה א ו ס ט ר י ה טורזובקה (למפת סלובקיה רגילה)   ברטיסלאבה טרנבה טרנצ'ין ניטרה ז'ילינה באנסקה ביסטריצה פרשוב קושיצה צ'כיה פולין אוק. רו. הונגריה א ו ס ט ר י ה טורזובקה

מרכז העיר טורזובקה, מראה מדרום מכיוון גבעת בוקובינה

טורזובקה (בסלובקית: Turzovka, בהונגרית: Turzófalva- טורזופאלווה) היא עיירה בסלובקיה, בנפת צ'אדצה, במחוז ז'ילינה, בצפון המדינה, קרוב לגבול עם צ'כיה (חבל מורביה) ופולין. היא הוקמה בשנת 1598 על ידי פלטין ממשפחת המגנטים ההונגרים טורזו, אז המשפחה החזקה ביותר ב"הונגריה העליונה". בשנים 1958ו-1962 תושב המקום בשם מטוש לשוט דיווח שראה הופעות מרים אם ישו, בדומה לחזון לורד בצרפת והעיירה הפכה מאז לאתר עלייה לרגל עבור המאמינים הנוצרים הקתוליים. בשנת 1968 קיבל היישוב מעמד של עיר.

שם

שם היישוב נגזר מהפלטין ההונגרי גיירג' טורזו שהקים אותו בשנת 1598.

מיקום והשטח

היישוב נמצא בקצה הצפון-מערבי של סלובקיה, קרוב לגבול עם הרפובליקה הצ'כית (הנמצא צפון-מערבית במרחק של 10 ק"מ). טורזובקה היא במרחק 14 ק"מ מערבית מצ'אדצה. בירת סלובקיה, ברטיסלבה, נמצאת במרחק 210 ק"מ דרומה. שטח היישוב הוא 34.911 קמ"ר העיר נמצאת במרכז ה "מיקרו-אזור" Horné Kysuce (קיסוצה ההרירית) וביורו-אזור בסקיד, המחולק בין סלובקיה, צ'כיה ופולין.

מבני נוף

היישוב שוכן במרכז החלק העילי של חבל קיסוצה, בעמק הנהר קיסוצה. מסביב לעיירה ולנהר משתרעים רכסי ההרים הבסקידים המערביים ויאבורניקי. (800-700 מ') העיירה עצמה היא בגובה 522 מ'.

אקלים

מזג האוויר בטורזובקה הוא יבשתי מתון, יחסית קריר בגלל הגובה. הקרירות מקשה על גידול עצי פרי.

מים

טורזובקה התפתחה לאורך החלק העילי של הנהר קיסוצה.

היסטוריה

לפני הקמת העיירה

מיקום טרוזובקה על מפת סלובקיה במחוז ז'ילינה

טורזובקה היא אחד היישובים הוותיקים ביותר בעמק הנהר קישוצה. שטח היישוב מוזכר לראשונה בעקיפין בשנת 1244 כחלקת אדמה שהעניק מלך הונגריה בלה הרביעי לז'ופאן של טרנצ'ין, בוהומיר, בן סבסבלב. בשנת 1417 אזור היישוב מוזכר במפורש בתעודה שבה נחל פרדמיירסקי מצוין כנקודת גבול שלו. כמו במקומות הרריים אחרים, תולדות תחילת היישוב קשורות להתיישבות של ולאכים, במקביל ליישובים הוולאכים האחרים שקמו באזור במאה ה-16 :הליננה (Hlinené), נובה דדינה (Nová Dedina, כיום Podvysoká), Dlhá (דלהה), וורח אולשנה (Vrch Olešná). שמו הראשון של היישוב שהוזכר בתיעוד משנת 1580 היה פרדמיר (locum Predmér) ”בתיעוד של משפחת נאג'ביץ' צוינה הקמתו בשנת 1598 בנחלת משפחת המגנטים ההונגרים הרוזנים טורזו

תולדות היישוב תחת השלטון ההונגרי וההבסבורגי

תושביו הראשונים של היישוב היו אדם בונץ ועוד 40 מתנחלים שבאו מהיישוב השכן דלהה פוליה. (Dlhe Pol'e) השלטון הרשה לתושבים לבנות טחנת קמח, מנסרה, כנסייה ובית לכומר. בשנת 1602 הוציא הפלטין ג'יירג' טורזו תעודה שקבעה את גבולות היישוב. צוין בה כי שם היישוב היה בהתחלה "טורזובקה, או בשמה האחר פרדמיר" - (בלטינית: Turzovka aliter Predmir) במהלך השנים הוא נקרא בשמות סלובקים - טורזובה, טורזובקה, טורצ'ובקה, אבל גם בהונגרית - טורזופאלווה, או בשם הלטיני טורזווילה. בשנת 1614 הקים אותו ג'יירג' טורזו את הכנסייה הלותרנית. אחרי מותו של גיירג' טורזו בשנת 1616 השכיר בנו אימרה את היישוב למיקלוש אסטרהאזי., אחר כך ב-1649 לגאבור אילשהאזי ומאוחר יותר למשפחת ברני תמורת 7000 מטבעות זהב. ב-1674 כשמשפחת טורזו חזרה לדת הרומית -קתולית גם תושבי המקום הפכו לקתולים. בשנת 1720 פעלו ביישוב שמונה טחנות קמח. ב-1759 נבנתה כנסייה רומית-קתולית פרוכיאלית במקום הכנסייה הישנה. לפי הפנקסים שהונהגו בימי הקיסרית מריה תרזה (1780-1740), ב-1784 מנתה אוכלוסיית היישוב 4832 תושבים שגרו ב-864 בתים. ב-1828 מנתה העיירה 964 בתים עם 6569 תושבים. היישוב נכלל בנחלת ביטצ'ה ומושב האחראי עליו מטעם הבעלים היה בעיר השכנה ביטצ'ה. בטורזובקה התגורר אחראי על האסם -שנקרא "אובילניק" והאחראי על המזקקה המקומית -שנקרא "קליוצ'אר".במאה ה-17 התחילו להתקיים בעיירה ימי שוק. בנוסף לעבודה הכפויה, הקורווה באחוזת הבעלים, התפרנסו התושבים מגידול בקר וצאן, ייצור צמר וחוטים, קדרות, חטיבת עצים ביערות ותעשיית העצים. במאה ה-19 פעלו כבר בעיירה 15 טחנות קמח ו-16 מנסרות שייצרו קרשים ורעפי עץ. פעלה ביישוב גם מבשלת בירה. חלק מהתושבים היו בעלי מלאכה:סנדלרים, חייטים, קדרים, נפחים, אורגים, קצבים, בוני ומתקני תנורים וכו'. התושבים תמכו במתנדבים הסלובקים שהצטרפו למרד של אביב העמים בשנים 1848–1849. בשנת 1866 הגיעו לאזור 1500 מתנדבים של הלגיון ההונגרי של הגנרל הגולה גיירג' קלאפקה אולם האוכלוסייה המקומית הייתה אדישה כלפי מאבקם. במעבר ז'ילינסקי דרכם נחסמה על ידי כוחות אוסטריים. בשנת 1868 מכרה משפחת אסטרהאזי את אחוזת ביטצ'ה ללאופולד פופר ולאנדראש ואליגי. באותה שנה האוכלוסייה מנתה 7630 תושבים קתוליים ו-150 יהודים. ב-22 בנובמבר 1873 זכה היישוב למעמד של עיירה . ב-1870 נפתח בו סניף של דואר וב-1904 הונהג שירות טלגרף. ב-1896 התארגנו בו כבאים מתנדבים.

וב־9 ביולי 1914 הופעל קו הרכבת למקוב. היישוב נודע בעוניו, כשחלק רב ממזון התושבים הורכב מתפוחי אדמה וכרוב.

מלחמת העולם הראשונה

ב-9 ביולי 1914 נחנך קן הרכבת שחיבר את היישוב עם הכפר מקוב . בסוף המלחמה הוכה היישוב במגפת טיפוס בהרות שהרגה תחילה 500 תושבים ואחר כך עוד 450. בתום המלחמה הפך האזור לחלק מסלובקיה שהתחברה לצ'כיה במסגרת הרפובליקה הצ'כוסלובקית (1939-1918) .

המדינה המשותפת עם צ'כיה, העצמאות ומלחמת העולם השנייה

ב-1939 נמנו 11,030 תושבים ב-1634 בתים. בימי הרפובליקה הצ'כוסלובקית הראשונה על אף מאמצים לפתח את תעשיית העץ, המשיך היישוב להיות נחשל עם בעיית אבטלה.ב--1939–1945 נפרד האזור תחת משטר הרפובליקה הסלובקית שהייתה גרורה של גרמניה הנאצית. בסתיו 1944 הייתה תחת כיבוש גרמני עד כניסת הצבא הסובייטי באביב 1945. בשנים 1941–1945 יושמה מדיניות רצח-העם נגד היהודים מיוזמת גרמניה הנאצית ובשיתוף פעולה של השלטון הפרו-נאצי הסלובקי.

בימי השלטון הקומוניסטי

בשנת 1954 חיו בעיירה 14000 תושבים. באותה שנה נפרדו מתוכה היישובים קלוקוצ'וב, קורניה ודלהה נאד קיסוצו (Dlhá nad Kysucou Korňa Klokočov ) מה שהפחית את מספר האוכלוסייה. בשנות המשטר הקומוניסטי הוחל ביישוב תהליך של תיעוש.

בו זמנית ב-1950 עברה החקלאות קולקטיביזציה והוקם קולחוז הקרוי בסלובקית JRD . בשנת 1964 הוא עבר לבעלות המדינה. ב-10 בדצמבר 1967 היישוב זכה שוב לזכויות של עיר והוכרז רשמית לעיר ב־1 בינואר 1968. עד אז יחד עם פטרז'לקה היה מהכפרים הגדולים בצ'כוסלובקיה. ב-1969 האזור נכלל לרפובליקה הסוציאליסטית הסלובקית במסגרת הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית הצ'כוסלובקית. בשנת 1990 הופל השלטון הקומוניסטי.. משנת 1993 עברה העיר לרשות הרפובליקה הסלובקית העצמאית.

אחרי המעבר לכלכלת השוק אחרי נפילת השלטון הקומוניסטי והיפרדות סלובקיה העצמאית מצ'כיה עבר היישוב קשיים כלכליים.

גברתנו מטורזובקה - הפיכת טורזובקה לאתר צליינות קתולית

בשנים 1958–1959 היערן המקומי מטוש לאשוט דיווח על כך שהחל מ-1 ביוני 1958 נתגלה לו בקרבת המזבח של "מרים הקדושה של עזרת הנצח" בגבעת U Obrozku גבעת זיווצ'ק (בגובה 736 מ') מראה אישה סמכותית אך מחייכת שהוא זיהה כמרים אם ישו. בעקבות ההתגלות שהה שלוש שעות במצב של אקסטזה ואחר כך גילה שהחלים מכל מחלותיו. אחרי התגלויות חוזרות שבהן התוודע למראות של מרים ושל נבואות יום הדין ב-8 בספטמבר 1958 (חג לידת מרים) עלה לראשונה עם קבוצת אנשים למקום ההתגלויות. בעקבות פעילותו נעצר לאשוט ואושפז בבתי חולים פסיכיאטריים. החוויות שמסר עליהן נבדקו על ידי פורומים של הכנסייה הרומית-קתולית שהכירה בהן כאותנטיות. בשנת 1967 בימי חג הפנטקוסט הקתולי דווח על עוד ארבעה מעשי נסים דומים. מאז הפכה העיירה לאתר צליינות קתולית. נבנתה בה קפלה לזכר האירועים.

דמוגרפיה

בשנת 2010 אוכלוסיית העיר הייתה 7,802 תושבים. מבחינה אתנית, רוב האוכלוסייה היא סלוביקת. המיעוטים החיים בה הם הצ'כים (0.75%) והצוענים (רומה) (0.27%). לפי דתות, 92,74% צהתושבים עם נוצרים רומיים-קתוליים, 0,2% לותרנים והשאר לא הצהירו על שייכות דתית. (ב-2001 נספרו 1.1% אתאיסטים) בשנת 1869 חיו בעיירה 7630 רומיית-קתוליים ו-150 יהודים.

יהודי טורזובקה

היהודים הראשונים

יהודים ראשונים התיישבו בטרוזובקה לכל המאוחר במחצית הראשונה של המאה ה-18. במפקד ב-1724 נספרו במקום יהודים אחדים. ב-1746 ברשימת המיסים של המחוז טרנצ'ין צוינו שתי משפחות יהודיות - אחת שבאה מפולין, והשנייה - ממורביה. ב-1767 גרה היישוב משפחה אחת בת שש נפשות. בראש עמד חנווני ששילשם בין מיסים אחרים, גם "מס סובלנות" מיוחד של 17 פלורין.

הקהילה היהודית

קהילה יהודית קמה בשנת 1798 והצטרפו אליה יהודים מהיישובים השכנים. הוקמו חבר תפילה, מקווה טהרה וחדר תלמוד תורה שבו הועסק מלמד. ב-1818 הוקמה בעיירה לשכת אוכלוסין אזורית לצורך שרשמה את היהודים מ-16 יישובים בסביבה. בשנות ה-1830 התגורר בעיירה מיעוט יהודי בן 150 נפשות. זו הייתה הקהילה היהודית הגדולה שבחבל קיסוצה. בשנת 1868 נספרו גם כן 150 יהודים לעומת 7630 תושבים רומיים קתוליים. ב-1869 עם פילוג יהדות הונגריה הבחרה הקהילה המקומית במעמד "סטטוס קוו" אולם כעבוד שנים מספר הכריזה עצמה ל"נאולוגית. בשנת 1895 נחנך בית כנסת חדש שנבנה בסגנון בנייה קלאסי. במימון בנייתו השתתפה גם המועצה המקומית של העיירה. בהמשך נבנו בית קהילה ובית ספר יסודי בן 5 כיתות שקיבל גם תלמידים מקרב הנוצרים. שפת ההוראה הייתה גרמנית וסלובקית. בשנת 1908 עדכנה הקהילה את תקנוניה. בשנות ה-1880 מנתה הקהילה 170 נפשות. בהמשך מספר היהודים הלך וירד בגלל עזיבה של צעירים אל הערים. בטורזובקה נולד ב-1864 הצייר היהודי ברתולד דומיניק ליפאי שהתפרסם כצייר דיוקנאות, היה מקורב לאפיפיור פיוס העשירי ותיווך את קבלתו של בנימין זאב הרצל לשיחה עם ראש הכנסייה הקתולית.

היהודים במלחמת העולם הראשונה ובימי צ'כוסלובקיה

בימי מלחמת העולם הראשונה גויסו כמה יהודים בעיירה לצבא האוסטרו-הונגרי. בסוף המלחמה ב-4 בנובמבר 1918 פרצו בטורזובקה מהומות אלימות נגד היהודים. הושחת רכוש רב, חנויות נבזזו, בתים הועלו באש. היהודים נמלטו זמנית. שבו בחסות הצבא הצ'כוסלובקי החדש, אולם אחרי שובם כשפרצה מגפת הטיפוס הקטלנית, האשימו את הרופא היהודי עלילת שוא שהרעיל את התרופות שנתן לחולים כנקמה על פרעות . בשנת 1922 מספר היהודים בעיירה היה 70 בלבד. יחד עם הסביבה נמנו בשנת 1922 120 (30 משפחות משלמות מיסים) . בראש הקהילה עמד יעקב טאוב. השכיר היחיד של הקהילה היה השוחט שהיה גם שליח ציבור. הקהילה השתייכה לרבנות ז'ילינה. פעלו בה חברת קדישא וקם "אגודת נשים יהודיות". בשנת 1928 הצטרפה רבנות ז'ילינה לארגון הקהילות הליברלית "ישורון". בעיירה הייתה גם פעילות ציונית. בבחירות למועצה מקומית זכתה המפלגה היהודית לאומית 53 קולות ובמושב אחד במועצה. היהודים עסקו בעיקר במסחר ובמלאכה. הם ניהלו 6 חנויות למזון ולסחורות כלליות, 2 חנויות טקסטיל, 3 מחסני עץ וחומרי הסקה, 2 מחסנים לחומרי בניין, 2 בתי מרזח, אטליז, מספרה, המנסרה הגדולה של הוגו פרנקל (בה עבדו עשרות פועלים). עם היהודים נמנו גם רופא, רוקח, עורך דין ונוטריון וטכנאי שיניים.

תקופת השואה

עם הכרזת הרפובליקה הסלובקית הטוטליטרית ב-14 במרץ 1939 התחילה מדיניות של רדיפות נגד היהודים. משמרות הלינקה של המפלגה השלטת חיללו את בית העלמין היהודי תוך זריעת הרס בבתי הטהרה, ניתוץ ועקירת מצבות. כמה יהודים עקרו לז'ילינה ולערים אחרות. ב-1940 שוייכו יהודי טורזובקה ל"מרכז היהודים" שהוקם בצ'אדצה. ב-1941 הוחרמו רוב עסקיהם והועברו בהמשך לתושבים סלובקים "ארים". גם מנסרתו של פרנקל נמסרה ל"אריזטורים" סלובקים. גברים יהודים מובטלים גויסו לעבודת כפייה קודם בעיירה עצמה ואחר כך ל"מרכז העבודה" בסטראז'וב. ב-24 באפריל 1942 התחיל גירושם של יהודי טורזובקה למחנות הריכוז וההשמדה בפולין. קודם במחנה איסוף בז'ילינה ואחר כך ב-29 באפריל לאושוויץ. ב-4 ביוני 1942 שולחו רוב יהודי טורזובקה הנותרים למחנה ז'ילינה ומשם למחוז לובלין. גברים כשירים לעבודה נשלחו למיידנק והשאר ישר להשמדה למחנה סוביבור. רכוז היהודים נמכר במכירה פומבית בחוצות. כשהחליט הממשל טיסו על עצירת הגירושים מסלובקיה בסתיו 1942 נשארו עדיין בטורזובקה 17 יהודים, לרבות 5 מומרים או נשואים ללא יהודים ובעלי תעודות חסות. אחד מהם זכה לתעודת חסות מהנשיא טיסו . ב-29 באוגוסט 1944 פרץ בסלובקיה המרד נגד הנאצים. כעבור כמה ימים נכנס הצבא הגרמני בעצמו לסלובקיה. ערב כניסתו נמלטו 7 יהודים מטורזובקה ומצאו מחסה אצל איכרים. משפחה אחת הסתתרה אצל סלובקי מקומי ו 5 יהודים נתפסו בידי הגרמנים ונשלחו קודם לכלא אילווה, אחר כך דרך המחנה סרד לאושוויץ. כמה מיהודי טורזובקה הצטרפו לפרטיזנים הסלובקים ולחמו בשורותיהם. הגרמנים הרסו את בית העלמין.

אחרי 1945

אחרי כניסת הצבא הסובייטי ב-1945 חזרו לטורזובקה יהודים יחידים והם עזבו תוך זמן קצר. בית הכנסת שימש אחרי המלחמה כמחסן ומאוחר יותר פורק. במקומו הוקם בית מגורים. בית הספר היהודי ובית הקהילה הפכו לבית מסחר, ובהתאמה בית מגורים.

כלכלה

במהלך מאות השנים עסקו תושבי העיירה בעיקר בגידול צאן ובקר, בתעשיית העץ, שאותו חטבו ביערות מסביב, קדרות, ייצור חוטים, וגם חקלאות - בעיקר גידול תפוחי אדמה, כרוב, שעורה, שבולת שועל. בשנת 1851 השטח החקלאי כלל כ-600 דונם. שטחי המרעה כללו כ-320 דונם. פעלו בעיירה טחנות קמח ומנסרות, כמו כן מבשלת בירה.

תחבורה

ב-9 ביולי 1914 נחנכה מסילת ברזל המחברת את צ'אדצה עם מקוב ועוברת דרך טורזובקה. גם כביש 487 בין צ'אדצה למקוב חוצה את טרוזובקה, כמו כן כביש 484 לכיוון מורביה.

אירועים

• ינואר - עונת הסקי על גבעת בוקובינה
• פברואר - נשף נציגי העיר- נשף נוצרי - נשף הדייגים
• מרץ - קרנבל
• מאי - חג פלוריאן ה"קדוש", פטרון הכבאים, תחרות דיג. חג הפחחים
• יוני - חג הילדים במדרחוב, חג האופניים, מרתון של חבל קיסוצה, יום יוחנן המטביל

מפגש בינלאומי של נגני אקורדיון (נגני הליגונקה); יריד ; חג מלאכות. תהלוכה.

• ספטמבר - חג העפיפונים ("שרקניאדה"), חג הפורלים,
• אוקטובר - העלייה לרגל על הר ז'יבצ'אק (אתר גבירתנו מטורזובקה)

רבעי העיר

• סטרד (Stred)
• סידליסקו שארקי (sídlisko Šárky)
• הליננה (Hlinené)
• פרדמייר (Predmier)
• וישני קונייץ (Vyšný Koniec)
• טורקוב (Turkov)
• בוקובינה (Bukovina)
• זאבודיה (Závodie)

ערים תאומות

• פרידלאנט נאד אוסטרביצי, צ'כיה (Frýdlant nad Ostravicí)
• קטי, פולין (קנטי = Kęty)

לקריאה נוספת

• Vályi András Magyar országnak leirása, Buda 1796
• יהושע רוברט ביכלר (עורך) - פנקס הקהילות - סלובקיה, יד ושם -רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, ירושלים, ירושלים, תשס"ג (2003)

עמ' 246–248

• Peter Heintz A Guide to Apparitions of Our Blessed Virgin Mary ,Gabriel Press, Sacramento, California 1995 p. 248 –254

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טורזובקה בוויקישיתוף

[ http://www.turzovka.sk אתר האינטרנט הרשמי] של טורזובקה

• Fényes Elek Magyarország geográfiai szotára Pest1851 art. Turzófalva, Turzovka
• אתר על מחוזי סלובקיה
• על הופעות מרים אם ישו בטורזובקה באתר הקתולי free rosary

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32678836טורזובקה