טורה (יישוב)

Tura

מדינה
חבל	מרכז הונגריה
מחוז
נפה	נפות אסוד

טורה (בהונגרית: Tura) היא עיירה במחוז פשט, בנפת אסוד; היא היישוב המאוכלס ביותר בנפה.

מיקום

היישוב של אזור שיקווידק הוא 50 קילומטרים מבודפשט, לא הרחק מהמפגש של הרי המטרה, בקצה המזרחי של המחוז, בעמק גאלגה.

היישובים הגובלים ישירות הם: קרקהרסט מצפון, הטוון מצפון מזרח, בולדוג ממזרח (שלושתם כבר שייכים למחוז הווש), Jászfényszaru ממחוז יאס-נאג'קון-סולנוק ועוד.

נגישות

על אף שקצה גבול היישוב נוגע גם כביש 3 בצפון לקטע קצר מאוד, ניתן להגיע למרכזו רק בכבישים צדדיים: כביש 3104 מ-גדלה-Vácszentlászló והטוון, כביש 3105 מאסוד - Galgahévíz וז'אמבק, וכביש 31 מבולדוג בכביש צדדי מספר 121; גם כביש 3106 נוגע בגבולו בדרום מזרח.

היסטוריה

תוואי תעלת צ'רס, שנבנה על ידי הסרמטים בין השנים 324–337 ומחבר את הדנובה לנהר הטיסה, עובר מדרום ליישוב.

האזכור הידוע הראשון שלו מתוארך לשנת 1220, בתעודת ה־Váradi regestrum, הוא מוזכר כ-Thwra (כנראה מבולבל עם נירטורה של היום). האזכור האמיתי הראשון שלו ידוע משנת 1394. זה היה רכוש אבות של משפחת אקוש, שנתרם למלך ההונגרי זיגיסמונד, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" על ידי צאצא של המשפחה בתמורה לנכסים אחרים ב-1425. משנת 1438 הפך לנחלת משפחת רוזגוני.

ליישוב הייתה הזכות לגבות מכס, ועל אף שהוא מוזכר במקום אחד כעיר שוק, לא הייתה כזאת. בשנת 1544, לאחר נפילת הטוון, היא נפלה לידיים טורקיות, אך מעולם לא התרוקנה לחלוטין, והכנסייה שלה שרדה את התקופה העות'מאנית. על אף שההוסרים של שימון פוראגץ' הביסו את הצבא הטורקי שבא ב-1594, באו בעקבותיו מאה שנים של הגמוניה עות'מאנית. בשנים 1633–1634, במפקד המיסים הטורקי, הוא רשום בחלק פשט של סנדז'אק בודה.

שטח היישוב היה בבעלות משפחת אסטרהאזי עד שנת 1873, ממנה קנה אותו ז'יגמונד שוסברגר, שקיבל דרגת ברון. בשנת 1910 נרשמו 900 בתים ו-4759 תושבים.

היא קיבלה מעמד של עיר ב-2001.

אתרים בעלי חשיבות

• טירת בוטניק טורה - ידועה בעבר כטירת שוסברגר (תוכננה על ידי דיולה בוקוביץ'; נבנתה-1883). הבניין החד-קומתי עם תוכנית קומה מורכבת ניצב באמצע פארק בשטח של מאה דונם.
• אסם בסגנון בארוק. נבנה בשנת 1808, זהו בניין בן שתי קומות עם גג גמלון, כיום בהריסות, ליד הטירה.
• הכנסייה הרומית-קתולית. היא כמעט בת שבע מאות שנה ונבנתה מחדש מספר פעמים במהלך קיומה. (ניתן למצוא את השרידים הגותיים מתחת למקדש הנוכחי) האזכור הראשון של הכנסייה מתוארך לשנת 1320 (הפנקס של Váci Diocese). הוא נשרף במהלך מלחמת העצמאות של ראקוצי. מאז 1702, היא הוכחה כקהילה עצמאית. היא רכשה את צורתה הנוכחית ב-1911. בקצה הרחוק של סמטת ההקדשים עמד בית כנסת קטן עד מלחמת העולם השנייה.
• מוזיאון הכפר. הוקם בבית חווה עם גג קש ב-1989.
• אובליסק לכבוד קרב טורה ב-1849. גובה 8 מטר.
• בית העירייה: נבנה בשנת 1902, בן שתי קומות.
• שמורת מרעה טורהTurai legelő Természetvédelmi Terület, web.archive.org, ‏2009-06-25 : בשנת 1987 הוכרז בית הגידול של הרקפת בגבול המנהלי של טורה במישור הטוון כמוגן בשם שמורת מרעה טורה. הצמח המשמעותי שלו הוא הפרח החד-ראשי, הידוע גם בשמו הנוסף (מוכר יותר באזור) קפיץ אביבי (Bulbocodium vernum), שמופיע גם בסמל היישוב.
• אתר איסוף פסולת סלקטיבי: מרכז ניצול הפסולת שנבנה בשנת 1999 בשיתוף פעולה של כמה יישובים.Metropol - Hírvilág, web.archive.org, ‏2009-06-25

לקריאה נוספת

• ד"ר שמו בורובסקי : מונוגרפיה של מחוז פשט-פיליש-שולט-קישקון. בודפשט, 1910.
• ז'לט ויראג: לקסיקון הטירה ההונגרית. טירות ואחוזות של מחוז פשט. פרויקט מושלם, בודפשט, 2000.
• אישטוואן אסטלוש (עורך): סיפורה של טורה. טורה, 2000.Wayback Machine, web.archive.org, ‏2009-03-01

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טורה בוויקישיתוף

• האתר הרשמי של העיר טורה
• אתר טירת שוסברגר
• פנורמה 360° של טירת שוסברגר וגיליון הנתונים זמינים ב-MobilGO
• טורה באתר tuzazom.com
• מפת העיר
• גוגל-מפות

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38635441טורה (יישוב)