טויו איטו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טויו איטו (2009)

טויו איטו (יפנית: 伊東 豊雄; נולד ב-1 ביוני 1941) הוא אדריכל יפני, מן האדריכלים הבולטים ביותר הפועלים כיום. זוכה מדליית הזהב המלכותית של ארגון RIBA ב-2006 ופרס פריצקר לשנת 2013.

ביוגרפיה

איטו נולד בסיאול להורים יפניים ב-1 ביוני 1941. שנתיים לאחר מכן עבר איטו ליפן עם אמו ושתי אחיותיו. את הכשרתו המקצועית רכש באוניברסיטת טוקיו שם סיים את לימודיו בשנת 1965. עד 1969 עבד במשרדו של האדריכל קיונורי קיקוטקה (Kiyonori Kikutake) ולאחר מכן פתח משרד עצמאי בטוקיו תחת השם Urbot, קיצור השם Urban Robot. בשנת 1979 שינה את שם משרדו ל"טויו איטו ושותפיו". בשנותיו הראשונות התמקד בתכנון בתי מגורים פרטיים, כשהבתים הבולטים שתכנן הם White U מ-1976 ו-Silver Hut מ-1984. המבנה הראשון שהקנה לו פרסום היה "מגדל הרוחות" - מתקן תשתית שנועד לשרת את הרכבת התחתית אותו השלים ב-1986. הפתרון המקורי והייחודי שהעניק למבנה הטכני, משך תשומת לב רבה ואיטו החל להשיג עבודות במגזר הציבורי.

ב-2001 השלים את הפרויקט שהביא לו פרסום בינלאומי - בניין המדיאטק בעיר סנדאי (Sendai Mediatheque), עליו זכה בתחרות פומבית במקום הראשון בשנת 1995.

ב-2013 כשהוא מתכנן פרויקטים גדולים ומשמעותיים בכל רחבי העולם, זכה איטו בפרס פריצקר לאדריכלות על זה שסרטט את מגדל torre realia BCN אשר נמצא בברצלונה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טויו איטו בוויקישיתוף


זוכי פרס פריצקר
1979–2000 פיליפ ג'ונסון (1979) • לואיס ברגאן (1980) • ג'יימס סטירלינג (1981) • קווין רוש (1982) • איי אם פיי (1983) • ריצ'רד מאייר (1984) • הנס הוליין (1985) • גוטפריד בוהם (1986) • קנזו טנגה (1987) • גורדון בנשפט ואוסקר נימאייר (1988) • פרנק גרי (1989) • אלדו רוסי (1990) • רוברט ונטורי (1991) • אלוורו סיזה (1992) • פוהימיקו מאקי (1993) • כריסטיאן דה פורצמפאר (1994) • טדאו אנדו (1995) • רפאל מונאו (1996) • סוורה פהן (1997) • רנצו פיאנו (1998) • נורמן פוסטר (1999) • רם קולהאס (2000)
2001–2020 ז'אק הרצוג ופייר דה מרון (2001) • גלן מורקוט (2002) • ירן אוטזון (2003) • זהא חדיד (2004) • תום מיין (2005) • פאולו מנדס דה רושה (2006) • ריצ'רד רוג'רס (2007) • ז'אן נובל (2008) • פטר צומטור (2009) • קזויו סג'ימה וריואה נשיזאווה (2010) • אדוארדו סוטו דה מורה (2011) • ואנג שו (2012) • טויו איטו (2013) • שיגרו באן (2014) • פריי אוטובאן (2015) • אלחנדרו ארוונה (2016) • קרמה פיג'ם, רמון וילאלטה ורפאל ארנדה (2017) • בלקרישנה דושי (2018) • אראטה איסוזקי (2019) • איבון פארל, שלי מקנמארה (2020)
2021 ואילך אן לקטון, ז'אן-פיליפ וסל (2021) • דייבדו פרנסיס קרה (2022) • דייוויד צ'יפרפילד (2023) • ריקן יאמאמוטו (2024)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24229659טויו איטו

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=טויו_איטו&oldid=642695"