ירן אוטזון

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה.

קובץ:2005-04-27 Koweït 003.jpg

בית הנבחרים של כווית

יורן אוטזון (בדנית: Jørn Utzon‏, 9 באפריל 1918 - 29 בנובמבר 2008) היה אדריכל דני זוכה פרס פריצקר. אוטזון נודע בעיקר בזכות בית האופרה של סידני שתכנן ב-1956 - מבנה הנחשב לאחת מיצירות האדריכלות הידועות ביותר של המאה ה-20.

ביוגרפיה

אוטזון למד אדריכלות בעיר הולדתו קופנהגן והתמחה אצל האדריכלים גונאר אספלונד ואלבר אלטו. בין 1946 ו-1947 ערך מסע לימודים באירופה, צפון אפריקה, מקסיקו וארצות הברית וב-1949 גם בילה זמן בבית ספרו של פרנק לויד רייט בטאליסן.

ב-1956 זכה במקום הראשון בתחרות על תכנון בית האופרה החדש לעיר סידני באוסטרליה בשיתוף עם המהנדס הבריטי אובה ארוף. בתכנון בית האופרה זכה אוטזון על סמך רישום פשטני בלבד שהכין עבור המבנה. עם תחילת הבנייה חלו סיבוכים בבנייה של הקירוי דמוי המפרשים של בית האופרה ושל אולמות הקונצרטים ואצבעות מאשימות רבות הופנו לעבר אוטזון בטענה כי כשל בתפקידו כמתכנן. על אף הפגנות שערכו תושבי סידני למען השארתו של אוטזון כאדריכל המבנה החליט הממשל המקומי להדיחו תוך כדי הבנייה ולמנות אדריכל אחר במקומו אשר השלים את מלאכת הבנייה בעלות גבוהה במיוחד.

באופן יחסי לפרסום הבינלאומי הרב שלו זכה בזכות בית האופרה, לא קיבל אוטזון הזמנות עבודה רבות אך בין בנייניו הבולטים ניתן למנות:

שיכון בפרדנסבורג, דנמרק, 1962
בית הנבחרים בכווית, 1972
כנסייה בקופנהגן, 1976

רבים טוענים כי עבודותיו המעטות יחסית של האדריכל היוו נקודות ציון חשובות ביותר באדריכלות המאה ה-20 ועל כן זכה אוטזון בפרס וולף לאדריכלות ב-1992 ובפרס פריצקר ב-2003.

ב-2008 נפטר אוטזון מהתקף לב.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ירן אוטזון בוויקישיתוף

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24038556ירן אוטזון

זוכי פרס פריצקר
1979–2000	פיליפ ג'ונסון (1979) • לואיס ברגאן (1980) • ג'יימס סטירלינג (1981) • קווין רוש (1982) • איי אם פיי (1983) • ריצ'רד מאייר (1984) • הנס הוליין (1985) • גוטפריד בוהם (1986) • קנזו טנגה (1987) • גורדון בנשפט ואוסקר נימאייר (1988) • פרנק גרי (1989) • אלדו רוסי (1990) • רוברט ונטורי (1991) • אלוורו סיזה (1992) • פוהימיקו מאקי (1993) • כריסטיאן דה פורצמפאר (1994) • טדאו אנדו (1995) • רפאל מונאו (1996) • סוורה פהן (1997) • רנצו פיאנו (1998) • נורמן פוסטר (1999) • רם קולהאס (2000)
2001–2020	ז'אק הרצוג ופייר דה מרון (2001) • גלן מורקוט (2002) • ירן אוטזון (2003) • זהא חדיד (2004) • תום מיין (2005) • פאולו מנדס דה רושה (2006) • ריצ'רד רוג'רס (2007) • ז'אן נובל (2008) • פטר צומטור (2009) • קזויו סג'ימה וריואה נשיזאווה (2010) • אדוארדו סוטו דה מורה (2011) • ואנג שו (2012) • טויו איטו (2013) • שיגרו באן (2014) • פריי אוטובאן (2015) • אלחנדרו ארוונה (2016) • קרמה פיג'ם, רמון וילאלטה ורפאל ארנדה (2017) • בלקרישנה דושי (2018) • אראטה איסוזקי (2019) • איבון פארל, שלי מקנמארה (2020)
2021 ואילך	אן לקטון, ז'אן-פיליפ וסל (2021) • דייבדו פרנסיס קרה (2022) • דייוויד צ'יפרפילד (2023) • ריקן יאמאמוטו (2024)

ירן אוטזון

ביוגרפיה

קישורים חיצוניים

תפריט ניווט

חיפוש