שיגרו באן
 | |
| שיגרו באן, 2011 | |
| לידה |
5 באוגוסט 1957 (גיל: 67) טוקיו, יפן |
|---|---|
| מדינה |
 יפן |
| השכלה | קופר יוניון |
| מקצוע | אדריכל |
| בת זוג | מסאקו באן |
| פרסים והוקרה | פרס פריצקר (2014) |
| http://www.shigerubanarchitects.com/ | |
שיגרו באן (ביפנית: 坂 茂; נולד ב-5 באוגוסט 1957 בטוקיו, יפן) הוא אדריכל יפני בעל שם עולמי, הידוע בשימושו בחומרים לא קונבנציונליים, במיוחד בנייר, ובתרומתו התכנונית אחרי אסונות טבע, דוגמת רעידת האדמה בנפאל.
בשנת 2014 זכה בפרס פריצקר לאדריכלות[1].
ילדות והשכלה
שיגרו באן נולד בטוקיו, יפן. טוקיו, שידועה בסביבה העירונית הצפופה שלה, השפיעה כנראה על התעניינותו בהנדסה ובאדריכלות. באן למד באוניברסיטת דרום קליפורניה. בשנת 1984 סיים את לימודיו בבית הספר לאדריכלות של אוניברסיטת קופר יוניון בניו יורק תחת הדרכתו של האדריכל ג'ון היידוק. מלימודיו אצל היידוק, שהיה חלק מ"החמישייה של ניו יורק" (קבוצת אדריכלים נודעים), באן פיתח עניין ב"פואטיקה ארכיטקטונית" או ביצירת "שירה תלת-ממדית". השפעתו של היידוק, הנועז ביותר מבחינה ניסיונית מבין החמישייה של ניו יורק, על באן נמשכה זמן רב, ועבודתו משקפת חקירות מתמשכות של אלמנטים גאומטריים בסיסיים. החקר של באן את חומרי הבנייה הבסיסיים סייעו להובילו לפתרונות מבניים ייחודיים.
סגנון עיצובי
.jpeg)
שיגרו באן ידוע בסגנון עיצובי ייחודי המתמקד בשימוש בחומרים זולים וזמינים, כמו נייר, קרטון ועץ, כדי ליצור מבנים עמידים וידידותיים לסביבה. עבודותיו מאופיינות בקווים נקיים ובתכנון מדויק, תוך שימת דגש על עקרונות הקיימות והשימוש החוזר בחומרים. באן פיתח שיטות חדשניות לבנייה בעזרת חומרים בלתי שגרתיים בבנייה, והצליח להוכיח את חוזקם ועמידותם גם בתנאים קשים.
עבור באן, אחד הנושאים החשובים ביותר בעבודתו הוא "המבנה הבלתי נראה", והימנעותו מלבטא יתר על המידה את האלמנטים המבניים שלו, אלא בוחר לשלב אותם בעיצוב. באן לא מתעניין בחומרים ובטכניקות החדשות ביותר, אלא בביטוי הקונספט מאחורי הבניין שלו. מאפיין נוסף הוא רעיון הקומה האוניברסלית, שפירושה המשכיות בין כל החדרים בבית, והכוונה היא לקומה ללא הפרשי גובה.
השימוש בנייר כחומר לבנייה
אחת התרומות המשמעותיות ביותר של שיגרו באן לאדריכלות המודרנית היא השימוש בנייר כחומר בנייה עיקרי. באן פיתח טכניקות לבניית מבנים זמניים ועמידים מנייר ממוחזר, שנקראים "צינורות נייר". טכניקה זו דרשה אישור מיוחד כדי שתעמוד בתקנות הבנייה ביפן, והוכיחה עצמה כמועילה במיוחד במקרים של אסונות טבע, אז יש צורך במבנים מהירים להקמה וזולים. לדוגמה, לאחר רעידת האדמה בקובה בשנת 1995, באן תכנן ובנה בתי מגורים זמניים ומבני ציבור מצינורות נייר, שסיפקו פתרון מהיר ויעיל לאנשים שאיבדו את בתיהם. מקלטי "עשה זאת בעצמך" שבאן תכנן שימשו בכל רחבי העולם אחרי רעידות אדמה, ומצטיינים בעלויות הנמוכות שלהם.
פרויקט נפאל
בשנת 2015, לאחר רעידת האדמה הקשה בנפאל, באן תרם את כישוריו לפיתוח פרויקט מגורים זמניים בעזרת צינורות נייר. הפרויקט כלל בניית בתי מגורים ובתי ספר מהירים להקמה וזולים לאחזקה, שהוקמו באזורים שנפגעו בצורה הקשה ביותר. עבודתו בנפאל זכתה להערכה רבה על כך שסיפקה פתרון פרקטי וחדשני לסיוע לנפגעים.
דוגמאות לפרויקטים שביצע
בין הפרויקטים המפורסמים של שיגרו באן ניתן למנות את:
- מרכז פומפידו–מץ – מוזיאון שהוקם בעיר מץ שבצרפת, נחשב לאחד הפרויקטים הגדולים והמרשימים של באן (
- קתדרלת הקרטון – כנסייה בניו זילנד
- כיפת הנייר - בניין כנסייה זמני בטאיוואן
- מוזיאון האומנות אספן – מוזיאון באספן, קולורדו, ארצות הברית
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של שיגרו באן
- Shigeru Ban, Emergency shelters made from paper, TED, מאי 2013
- הילה שמר, מי צריך בטון וזכוכית, אם הבניינים הנחוצים באמת עשויים קרטון ועץ?, באתר Xnet, 11 בדצמבר 2018
- שיגרו באן עיצב שירותים ציבוריים שקופים בטוקיו, באתר DA, אוגוסט 2020
הערות שוליים
- ^ נעמה ריבה, שיגרו באן הוא הזוכה בפרס פריצקר לאדריכלות 2014, באתר Xnet, 25 במרץ 2014
39535502שיגרו באן