רות מרקוס

רות מרקוס (נולדה ב-1944) היא דוקטור והיסטוריונית של האמנות ומרצה בגמלאות בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב. מתמחה באמנות מודרנית ועכשווית, בתולדות העיצוב והאדריכלות, באמנויות המופע והמיצג ובלימודי נשים ומגדר. פרסמה ספרים ומאמרים בנושאים שונים בכתבי עת אקדמיים, בספרים ובקטלוגים. בכתביה היא מבטאת גישה מחקרית רב-תחומית המנתחת אמנות דרך תהליכים תרבותיים מתחומים שונים. מרקוס היא אחת מחלוצות המחקר בישראל על נשים ומגדר באמנות המודרנית בכלל ובאמנות בישראל בפרט. כחלק מפעילותה יסדה ב-2015 את העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל, שפועלת בחסות החוג לתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב, ומכהנת כיושבת-הראש שלה. כמו כן כיהנה כמנהלת הארכיון כמנהלת הארכיון לתיעוד ולחקר האמנות בישראל (בית ציפר) באוניברסיטת תל אביב ולאחר מכן שימשה כיועצת אקדמית לארכיון.

ביוגרפיה

נולדה ברמת גן, דור רביעי בארץ ישראל. בשנים 1964-1962 שירתה בנח"ל בקיבוץ תל קציר. לאחר שחרורה למדה ועבדה כחמש שנים בנציגות ישראל ליד האו"ם בז'נבה, שם נישאה והתגרשה. עם שובה ארצה, בין 1972-1969, למדה עיצוב פנים בשלוחה של הטכניון בתל אביב. החלה את דרכה האמנותית בתחום התיאטרון: בשנים 1984-1969 עבדה כמנהלת משרד ארנון אדר לעיצוב במה ותאורה, כמעצבת ומפיקת הצגות, אירועים שונים פרטיים וממלכתיים, ומופעים אור-קוליים, כגון המופע האורקולי במצדה (שפעל בין 2018-1974), שבו שימשה כמעצבת, במאית ומנהלת הפקה.

מרקוס בוגרת B.A. אוניברסיטת תל אביב בהצטיינות באמנות התיאטרון, מוסמכת אוניברסיטת תל אביב .M.A בהצטיינות בתולדות האמנות. כותרת עבודת התזה שלה, בהנחיית פרופ' מרדכי עומר: 'השאיפה לביטול החומר: לקראת פיסול קווי, קוביזם, פוטוריזם, קונסטרוקטיביזם'. ב-1998 קיבלה מאותה אוניברסיטה תואר שלישי PhD. עבודת הדוקטורט שלה, בהנחיית פרופ' גילה בלס, עסקה ב'פיסול הקווי בין שתי מלחמות העולם'. בשנת 2008 פרסמה את ספרה פיסול בקו ובחלל, בהוצאת קו אדום אמנות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, שמשלב בין מחקריה לתואר שני ושלישי. זה הספר הראשון שנכתב בישראל על פיסול מודרני במחצית הראשונה של המאה העשרים והספר הראשון בכלל שמתמקד בסוגה של פיסול קווי.

פעילות אקדמית

בשנים 1981–2013 (עד צאתה לגמלאות) לימדה מרקוס באוניברסיטת תל אביב בחוג לתולדות האמנות ובמקביל, בחלק מהזמן, לימדה בחוג לאמנות התיאטרון או בתוכנית הרב-תחומית לאמנויות, שם כיהנה גם כיועצת התוכנית. קודם לכן הרצתה בסמינר תלפיות (בשנים 1975-1987) בקמרה אובסקורה (ב-1985–1990) וכן, בין 2007-2004 הרצתה במכללה האקדמית של תל אביב.

במהלך עבודתה באוניברסיטת תל אביב, בין יתר פעולותיה, השתתפה מרקוס בהקמת התוכנית הרב-תחומית לאמנויות, יחד עם פרופסור גילה בלס, וכן בהקמת התוכנית ללימודי נשים ומגדר עם פרופסור חנה נוה ומרצות אחרות. שם לימדה מספר שנים וכיהנה בוועדת הוראה כנציגת הפקולטה לאמנויות ושימשה כיו"ר ועדת הפרסים של התוכנית, כולל פרס צ'וטיק.

מרקוס השתתפה בוועדות רבות וערכה כנסים שונים, כגון ב-1994-1993 סדרה של שלושה מפגשים "פוטוריזם כאמנות רב-תחומית", וסדרה של ארבעה מפגשים "מולייר והאמנויות בחצרו של לואי ה-14", מטעם התוכנית הרב-תחומית באמנויות, בשיתוף עם החוג לאמנות התיאטרון, באוניברסיטת תל אביב. ב-2008, לכבוד השקת הספר שערכה נשים יוצרות בישראל, 1970-1920, בסדרת מגדרים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ערכה כנס 'נשים יוצרות באמנות החזותית בישראל מתחילת המאה ועד סוף שנות ה-60', מטעם החוג לתולדות האמנות, בשיתוף עם מכון פורטר והפורום לנשים ומגדר באוניברסיטת תל אביב באוניברסיטת תל אביב, שבו השתתפו חוקרים מהארץ ומחו"ל.

העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל

כחלק מפעילותה לקדם את חקר אמנות הנשים בישראל, במרץ 2015 הקימה מרקוס את 'האגודה לחקר אמנות נשים ומגדר' שהפכה להעמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל. מטרת העמותה, לדבריה, "לעודד את המחקר על נשים אמניות בישראל ואת חקר המגדר באמנות בישראל, ולחזק את הדיסציפלינה של לימודי המגדר באמנות, ובפרט באמנות הישראלית. מגדר כולל את כל המגדרים, נשים גברים ומה שביניהם". העמותה זכתה אז לחסות החוג לתולדות האמנות ואחר כך לחסות התוכנית הבינתחומית לאמנויות. מטרת העמותה לשלב בין חוקרים מהאקדמיה לבין אמניות יוצרות ופעילות בשטח, עריכת כנסים בנושאים הנ"ל, יצירת קשרים בין-מחלקתיים באוניברסיטאות וכן, ריכוז חומרים על נשים אמניות בישראל ועל מגדר באמנות הישראלית. העמותה מונה כ-170 חברות וחברים מטובי החוקרות והחוקרים מתחום האקדמיה, ואמניות, אוצרות ומנהלות גלריות, ועוד כמאה חברות נוספות שמתלוות לפעילויות של העמותה.

העמותה הקימה אתר (האתר הרשמי של העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר) שמכיל אינפורמציה מגוונת ומרובה וכן מחקרים על אמנות נשים, על מגדר באמנות הישראלית ועל מצבן של נשים באמנות בישראל. כחלק מפעילות העמותה, כמה מחברותיה עברו סדנאות ויקיפדיה והן כותבות ערכים על נשים אמניות בישראל. ב-2016 העמותה ערכה תערוכה באולם המרכזי של בית האמנים ע"ש זריצקי בתל אביב, שאותה אצרו רות מרקוס ורותי חינסקי אמיתי. התערוכה בשם הסיפור שלה זכתה להצלחה מרובה והעלתה מחדש לסדר היום עשר אמניות נשכחות והוכיחה את טיבן וחשיבותן. הקטלוג הדיגיטלי נמצא באתר העמותה ובאתר הפרטי של רות מרקוס, וכן מצוי באתר העמותה הווידאו של רב-שיח שנערך בה בין מספר חוקרים ואוצרים חשובים בנוכחות קבל רב. ב-2017 העמותה ערכה כנס ארצי של יומיים בנושא 'נשים ומגדר באומנויות בישראל', בהשתתפות החוג לתולדות האמנות והארכיון ע"ש משה ציפר וכן הקרן לחקר האמנות בישראל TIAF. הכנס זכה להצלחה מרובה וחלק מההרצאות נמצאות באתר העמותה. בשנת 2018 העמותה העלתה תערוכה נוספת באולם המרכזי של בית האמנים ע"ש זריצקי בתל אביב, בשם (מ)ציירות נוף, שאותה אצרו רות מרקוס ורותי חינסקי-אמיתי. התערוכה כללה מספר שורות של ציירות נוף, החל מציירות ותיקות ונשכחות ועד אמניות עכשוויות. גם תערוכה זו זכתה להצלחה רבה. הקטלוג הדיגיטלי נמצא באתר העמותה וכן באתר הפרטי של רות מרקוס. ב-2019 קיימה העמותה כנס ארצי נוסף בן יומיים בנושא נשים ומגדר באמנויות בישראל, בשיתוך התוכנית הבינתחומית לאמנויות והקרן לאמנות ישראלית TIAF.

פרסומים

ספרים

• פיסול בקו ובחלל, קו אדום אמנות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2003
• נשים יוצרות בישראל, 1970-1920, (עורכת), סדרת מגדרים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008

מאמרים בעברית

• "פיסול כארכיטקטורה – ג'אקומטי, 'הארמון ב-4 לפנות בוקר' 1932-1933", מותר 2, אוניברסיטת תל אביב, 1994
• "מדימוי למילה – תאוריה ופרקטיקה במניפסטים הפוטוריסטיים", מותר 6, אוניברסיטת תל אביב, 1998
• "חזון כמציאות בציורי גוגן", מותר 9, אוניברסיטת תל אביב, 2001
• "קונסטנטין ברנקוזי", מבוא לספר: טרטיי פליאולוג, שיחות עם ברנקוזי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, קו אדום אמנות, 2004
• "'פאם פאטאל' במעבר המאה (מהמאה ה-19 למאה ה-20)", פאם פאטאל – האישה ההורסת, תל אביב: מוזיאון ת"א לאמנות 2006.
• "קליר יניב, האישה והציפור", קליר יניב – האישה וציפור הנפש, רטרוספקטיבה, מוזיאון ינקו-דאדא עין הוד, 2006
• "שלושה מודלים של אנדרוגינוס במאה ה-20", חיים של אמנות, בעריכת ר. איסקין, ח. מאור, ק. קוג'מן-אפל, הוצאת מאגנס האוניברסיטה העברית, 2011
• "מפות השמיים של פיקאסו", שירת המדע, שנתון לספרות, אמנות ומדע בעריכת יבשם עזגד, 2012, מכון ויצמן
• "ניצני המהפכה, בין אמנות למדע", שירת המדע, שנתון לספרות, אמנות ומדע בעריכת יבשם עזגד, 2013, מכון ויצמן
• "סרז' דיאגילב וקשריו עם האמנות האוונגרדית", מחול 25 (פברואר 2014)
• "גל של נוסטלגיה אמיתית – רק לרגע" (על ישראל רבינוביץ), ערב-רב, 25.11.2014
• "אמנות מול מציאות", שירת המדע, שנתון לספרות, אמנות ומדע בעריכת יבשם עזגד, 2015, מכון ויצמן
• "על הציטוט", שירת המדע, שנתון לספרות, אמנות ומדע בעריכת יבשם עזגד, 2015, מכון ויצמן
• "הרקע הפראי של חגית שחל", ערב רב, 22.1.15
• "מדוע נשים מודרות מההיסטוריה של האמנות הישראלית?", ערב רב, 8.8.15

מאמרים באנגלית

• “The Contribution of Arnon Adar to The Israeli Theatre”, Assaph, Studies in the Theatre 6, Tel AvivUniversity (1990).
• “Picasso's Guitar, 1912, and His Transition from Analytical to Synthetic Cubism”, Assaph, Studies in Art History 2, Tel Aviv University (1996).
• “Surrealism’s Praying Mantis and Castrating Woman”, Woman’s Art Journal, vol. 21;1, (Spring/Summer, 2000).
• “Futurist Scenography: From Revolutionary Theory to Established Practice”, Assaph, Studies in the Theatre 15, Tel Aviv University (2000).
• “What Does the Mask Cover in Alberto Giacometti’s ‘The Invisible Object’ (1934-35). The Metamorphosis of Marginal Images: From Antiquity to Present Time, Tel-Aviv University (2001),
• “Sex and Gender in Giacometti’s Couples”, Assaph, Studies in Art History, 5, Tel Aviv University (2001).
• “Light and Dynamism in Futurist Art and Scenography”, Scenography International, no 5, “Tradition and innovation” (2002).
• "Giacometti's 'The Palace at 4 A.M.' (1932-22) as a Stage Design", Scenography International, no. 8., 2004
• “Line and Space as New Artistic Language in Modern Sculpture”, Pictorial Languages and Their Meaning, ed. by Christine B. Verzar and G. Pishhof, Tel Aviv University, 2006.
• “Artists: Yishuv and Israel, 1920 - 1970”, Jewish Women, a Comprehensive Historical Encyclopedia, ed. By E. Hayman and D. Ofer, Shalvi Publishing Ltd., Jerusalem, 2006.
• "Femme Fatale at the Turn of the 20th Century", Femme Fatale, Tel Aviv: Museum Tel-Aviv, 2006, pp. 188-179.
• "Clair Yaniv – the Woman and the Bird", Clair Yaniv, The Woman and the Soul Bird, Exh. Cat., Ein Hod: Janco-Dada Museum, 2006.
• “Retour à l’ordre and the Classical Language of French Modern Architecture”, Kalathos: Studies in honour of Prof. Asher Ovadiah, Tel Aviv University, 2007.

קישורים חיצוניים

• האתר של ד"ר רות מרקוס
• ראיון ברדיו עם רות מרקוס(הקישור אינו פעיל) - הקמת העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל
• האתר הרשמי של העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31360314רות מרקוס