טבח וונדד ני
 | ||||||||||||||||||
| החיילים האמריקנים קוברים את האינדיאנים שנרצחו בקבר אחים לאחר הטבח | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמות האינדיאנים | ||||||||||||||||||
| תאריך | 29 בדצמבר 1890 | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | ליד נחל וונדד ני במדינת דקוטה הדרומית שבארצות הברית | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
טבח וונדד ני (באנגלית: The Wounded Knee Massacre) היה טבח שהתרחש ב-29 בדצמבר 1890[3], ליד נחל וונדד ני שבשמורת האינדיאנים לקוטה פיין רידג' אשר במדינת דקוטה הדרומית שבארצות הברית. זה היה הקרב האחרון במלחמות האינדיאנים ומעשה הטבח עם מספר ההרוגים והפצועים הגדול ביותר בתולדות ארצות הברית.
יום קודם לטבח הצליחה יחידה של רגימנט הפרשים השביעי בפיקודו של מייג'ור סמואל וייטסייד לאתר קבוצה של שבט הלקוטה. החיילים ליוו את הילידים שמונה קילומטרים אל נחל וונדד ני, שם הם הקימו מאהל. בהמשך הגיעו למקום חיילי גדוד פרשים בראשות קולונל ג'יימס פורסיית והם הקיפו את המאהל. לגדוד הפרשים היו גם ארבעה תותחי הרים מסוג M1875.[4]
בשעות הבוקר של ה-29 בדצמבר נכנסו כוחות הפרשים האמריקנים למאהל על מנת לקחת מחברי השבט את נשקם. לפי גרסה אחת של האירועים, אחד מחברי השבט, אדם חירש בשם קויוטה, לא היה מוכן לוותר על הרובה שלו בטענה שהוא שילם עליו הרבה,[5] ובמהלך המאבק עימו על הרובה נפלט מהרובה שלו כדור. הירי הפתאומי גרם לחיילי גדוד הפרשים כולו לירות ללא הבחנה בילידים. גדוד הפרשים השתמש בתותחי ההרים על מנת לירות עימם על האוהלים של האינדיאנים. לוחמי הלקוטה המעטים שעדיין היה ברשותם נשק ירו חזרה על חיילי גדוד הפרשים, אך הם נורו למוות זמן קצר לאחר מכן.[6] חלקם מאנשי שבט הלקוטה ניסו להימלט מהמקום, אך חיילי גדוד הפרשים רדפו אחריהם ורצחו אותם, על אף שלא היו חמושים.
בטבח נרצחו בין 250 ל-300 גברים, נשים וילדים משבט הלקוטה ו-51 נפצעו (4 גברים ו-47 נשים וילדים, שחלקם מתו מאוחר יותר). כמו כן נהרגו 25 חיילים ו-39 נפצעו (שישה מהפצועים מתו מאוחר יותר). ארצות הברית העניקה ל-20 חיילים מגדוד הפרשים את מדליית הכבוד בעקבות האירוע.[7]
האתר בו נערך טבח וונדד ני הוכר ב-21 בדצמבר 1965 כאתר היסטורי לאומי (National Historic Landmark) על ידי משרד הפנים האמריקני. ב-1990 העבירו שני בתי הקונגרס האמריקני החלטה רשמית המבטאת "צער עמוק" על הטבח.[8]
גלריה
-
צ'יף שבט הלקוטה, סי טנקה, לאחר הטבח -
חיילי גדוד הפרשים עם שלושה מתוך ארבעת תותחי ההרים בהם הם השתמשו בטבח וונדד ני.
-
אינדיאנים וסוסים מתים לאחר הטבח -
גנרל קולבי עם התינוקת זינטקלה נוני (אנ') אשר נותרה בחיים בתום הטבח, 1890
,_Found_On_Wounded_Knee_Battlefield,_South_Dakota,_1890_n.d.jpg)
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ "Plains Humanities: Wounded Knee Massacre". נבדק ב-9 בדצמבר 2014.
resulted in the deaths of more than 250, and possibly as many as 300, Native Americans.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Nelson A. Miles to the Commissioner of Indian Affairs, March 13, 1917, "The official reports make the number killed 90 warriors and approximately 200 women and children."
- ^ "National Historic Landmarks Program: Wounded Knee". National Park Service. נבדק ב-10 בינואר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Liggett, Lorie (1998). "Wounded Knee Massacre – An Introduction". Bowling Green State University. נבדק ב-2 במרץ 2007.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Randy Parsons. "The Wounded Knee Massacre – December 1890". Lastoftheindependents.com. אורכב מ-המקור ב-2010-01-06. נבדק ב-17 באוגוסט 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "PBS - THE WEST - Like Grass Before the Sickle". www.pbs.org.
- ^ Green, Jerry (1994). "The Medals of Wounded Knee" (PDF). Nebraska State Historical Society, also available in Nebraska History #75, pp. 200–208. Nebraska State Historical Society History. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2017-06-29.
- ^ AP (29 באוקטובר 1990). "CONGRESS ADJOURNS - Century Afterward, Apology For Wounded Knee Massacre". Pine Ridge Indian Reservation (Sd); United States: NYTimes.com. נבדק ב-26 ביולי 2016.
{{cite web}}: (עזרה)
29477022טבח וונדד ני