טאקויאקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טאקויאקי

טאקויאקייפנית: たこ焼き או 蛸焼; מילולית: תמנון צלוי) הוא חטיף יפני מסורתי העשוי בלילה על בסיס קמח חיטה המבושלת במחבת בעל תבנית ייחודית. בדרך כלל הוא ממולא בתמנון טחון או קצוץ (טאקו), שבבי טמפורה (טנקאסו), ג'ינג'ר כבוש (בני שוגה) ובצל ירוק.[1][2] כדורי הטאקויאקי מכוסים ברוטב טאקויאקי (דומה לרוטב רוטב ווסטרשייר) ומיונז, ומקושט מעל באצת אאונורי ושבבי דג בוניטו מיובש (קאטסובושי (אנ')).

משמעות המילה טאקו היא תמנון, ויאקי מגיעה המילה יאקו, שהיא אחת משיטות הבישול במטבח היפני, שמשמעותה 'לצלות', וניתן למצוא אותה בשמות של מאכלים אחרים במטבח היפני כמו אוקונומיאקי ואיקאיאקי (מאכלים נפוצים נוספים שמקורים בעיר אוסקה).[3] המאכל נאכל לרוב כנשנוש או בין הארוחות, אך באזורים מסוימים הוא מוגש כתוספת לאורז. זהו גם אוכל רחוב מפורסם הנפוץ ברחבי יפן.

היסטוריה

טאקויאקי הפך לראשונה לנפוץ באוסקה,[4] שם מסופר כי בעל דוכן מאכלי רחוב בשם טומקיצ'י אנדו המציא את המאכל ב-1935. טאקויאקי נוצר בהשראת אקאשייאקי, כופתאה עגולה קטנה מהעיר אקאשי במחוז היוגו העשויה מבלילה עשירה בביצים ותמנון.[5] טאקויאקי זכה תחילה לפופולריות באזור קנסאי, ולאחר מכן התפשט לאזור קאנטו ואזורים אחרים של יפן. טאקויאקי מזוהה עם דוכני אוכל רחוב יפניים קטנים המכונים יאטאי, ישנם הרבה יאטאי המתמחים בהכנת טאקויאקי, במיוחד באזור קנסאי. טאקויאקי נמכר גם באופן מסחרי בסופרמרקטים וחנויות נוחות הפתוחות 24 שעות ביממה.[6]

הוא גם פופולרי מאוד במטבח הטאיוואני בשל ההשפעה ההיסטורית של התרבות היפנית על טאיוואן.[7]

מסעדת הטאקויאקי הידועה ביותר היא איזואיה באוסקה. הנוסדה על ידי טומקיצ'י אנדו, היא פתוחה מאז שנות ה-30. הטאקויאקי הראשון כלל בשר בקר וקונג'אק, אך מאוחר יותר עבר אנדו להשתמש בתמנון המסורתי כיום והוסיף טעם לבלילה. באותה התקופה הטאקויאקי נאכל עם רוטב חום, הדומה לרוטב ווסטרשייר. המאכל, המכונה "כדורי תמנון", הפך במהרה לפופולרי ברחבי יפן.[8][9] מאז הפיכתו למאכל פופולרי והתפשטותו למערב, הטקאויאקי נמכר עם תוספות ומילויים שונים (כגון גבינה או בייקון[10]).

מחבת טקויאקי

מחבת טאקויאקי או לעיתים רחוקות יותר טאקויאקי נבה (מהמילה נבמונו (אנ'), סיר בישול יפני מסורתי) היא בדרך כלל מחבת פסים עשויה יצקת עם תבניות חצי כדוריות.[2] הברזל הכבד מחמם באופן שווה את כדורי הטאקויאקי, אשר מסובבים בעזרת מקל ארוך, לפעמים צ'ופסטיקס, כדי להפוך את הבלילה הלא מבושלת לבסיס החלל החצי כדורי. תנורי טקויאקי מסחריים המונעים בגז משמשים בפסטיבלים יפניים או על ידי רוכלי רחוב. בשימוש ביתי, קיימות מחבתות חשמליות הדומות לפלטה; קיימות גם מחבתות המתאימות לכיריים, ורבות מהן משלבות ציפוי מונע הידבקות כדי להקל על הסיבוב.

גלריית תמונות

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טאקויאקי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Dijitaru daijisen, Takoyaki, Tokyo: Shogakukan, ‏2007-08-25
  2. ^ 2.0 2.1 "Takoyaki". Encyclopedia of Japan. Tokyo: Shogakukan. 2012. OCLC 56431036. אורכב מ-המקור ב-2007-08-25. נבדק ב-2012-06-22.
  3. ^ Takiyaki, the great street snack
  4. ^ Nihon Kokugo Daijiten, Takoyaki, Tokyo: Shogakukan, ‏2007-08-25
  5. ^ Takoyaki - Icon of Osaka
  6. ^ "Takoyaki | food | Culture | Japan Dream Tours". japandreamtours.com. נבדק ב-2019-10-16.
  7. ^ "In Taiwan, top chefs are building on a long history of culinary exchange with Japan", The Japan Times. Retrieved 2018-02-28.
  8. ^ "【飲食籽】快閃大阪 嘆米芝蓮章魚燒". Apple Daily 蘋果日報. נבדק ב-2019-03-07.
  9. ^ "可愛章魚小丸子". 太陽報 (בChinese (Hong Kong)). נבדק ב-2019-03-07.
  10. ^ Chen, Namiko (2016-12-05). "Takoyaki Recipe (Video) たこ焼き". Just One Cookbook (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2022-07-14.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35364531טאקויאקי