טאקוונדו בישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: חסרה הגדרה ברורה בפתיח.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: חסרה הגדרה ברורה בפתיח.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
לוגו טאקוונדו ישראל

טאקוונדו הוא ענף ספורט אולימפי, "אמנות לחימה לאומית וספורט לאומי של קוריאה, הוא אחת הירושות התרבותיות, שבהן העם הקוריאני גאה ביותר, שהתפתחו לענף ספורט מודרני", תיאר אותו ד"ר און-יונג קים, סגן נשיא של הוועד האולימפי הבינלאומי ונשיא ההתאחדות העולמית לטאקוונדו. בישראל מתאמנים בו מאז היווסדו אלפי ספורטאים[דרוש מקור] במגוון גילאים, שיצגו ומייצגים את ישראל בתחרויות בינלאומיות ובאולימפיאדה.

ההתאחדות הישראלית לטאקוונדו חברה בהתאחדות העולמית לטאקוונדו (World Taekwondo Federation)WFT, באיגוד האירופאי לטאקוונדו (European Taekwondo Union), בוועד האולימפי בישראל ומוכרת על ידי מינהל הספורט. מנכ"ל ההתאחדות היא נועה שמידע, ונשיא ההתאחדות הוא שמשון חי-יוסף.

באולימפיאדת טוקיו 2020, זכתה אבישג סמברג במדליית הארד הישראלית הראשונה בענף[1].

היסטוריה

ההתאחדות הישראלית לטאקוונדו נוסדה בשנת 1980 כעמותה רשומה על ידי מישל מדר באישור ההתאחדות העולמית לטאקוונדו ה-WTF[2].

מדר, חגורה שחורה דאן 5, שופט בינלאומי, מאמן לאומי מוסמך וחניכו של מסטר ליו קינג (צרפת), פתח את המועדון הראשון ברחביה בירושלים ב-1977. ממועדון זה, צמחו המאמנים הבכירים של הענף כיום.

בשנת 1981 התקיימה אליפות ישראל הראשונה.

ב-1990 התקיים קורס ראשון למדריכי טאקוונדו מוסמכים של מכון וינגייט.

ב-1995 נפתח מרכז לאמנויות הלחימה באצטדיון טדי בירושלים לאימוני נבחרת ישראל, אותה מאמנים יחיעם שרעבי, מייסד מועדון שרעבי אמנויות לחימה, ומרק ברגינרסקי, מאמן הנבחרת של מועדון אחי יהודה.

במהלך השנים, היו ניסיונות אחדים לייסד התאחדויות טאקוונדו נפרדות מההתאחדות שבראשותו של מדר, ובחלקן באסכולה שונה מה-WTF. אולם, על פי רוב, הן לא עמדו בתחרות עם ההתאחדות של מדר, ונסגרו כעבור שנים אחדות מיום פתיחתן. יתרון הגודל של ההתאחדות של מדר' אפשר לה לארגן תחרויות גדולות בין חניכי מועדונים שונים ובשל הצורך להשתתף בתחרויות כאלה, חניכי ההתאחדויות הקטנות נטו לעזוב אותן ולהצטרף למועדונים של ההתאחדות הגדולה.

פעילות בישראל

קרב באליפות ישראל בטאקוונדו, 2007.

ההתאחדות הישראלית מקבלת תמיכה מתקציב המדינה, ונהנית גם מתמיכה כלכלית של ארגונים פילנתרופיים שונים.

תחת ניהולה של ההתאחדות פועלים כ-80 מועדונים ברחבי הארץ. בירושלים, שם נוסד הענף, יש מועדונים בכל השכונות, במסגרת פרטית או במסגרת רשות הספורט העירונית, והגדול שבהם הוא מועדון אחי יהודה.

בכל המועדונים מתאמנים אלפי ספורטאים וספורטאיות מקצוענים וחובבניים, תחת הדרכתם של מאמנים, שבחלקם עברו גם הכשרות בינלאומיות, הן לאימון והן לשיפוט[3].

ממאפייני הענף הם, השתתפות בתחרויות ברחבי העולם וזכייה בהישגים בינלאומיים רבים, חשיבותו ואיכותו של הטאקוונדו הנשי, וטיפוח הצעירים, המהווים כ-70% מהמשתתפים בכלל, והם העתודה להתפתחות הענף גם בעתיד.

בנוסף, מפעילה ההתאחדות קייטנות ספורט מקצועיות לילדים, ותוכניות לשילוב אוכלוסיות חלשות בספורט, תוך שילובם של עולים חדשים במסגרות השונות, ללא עלות.

תחרויות בישראל

בישראל קיימת מסגרת ענפה של תחרויות:

  • תחרויות ליגה: רוב המועדונים מקיימים תחרויות ליגה פנימיות, על פי חוקי ההתאחדות. ספורטאי לא יכול לגשת למבחן חגורה שחורה, אם לא נכח בשלוש ליגות בשנה, בשלוש השנים שקדמו למבחן. בדרך זו, ההתאחדות מעודדת קיום תחרויות, ומוסיפה לספורטאים ניסיון בתחרויות.
  • אליפות ישראל בטאקוונדו הנערכת פעם בשנה, לכל הגילאים: בוגרים, נוער, קדטים, ילדים ואף ווטרנים. בתחרויות אלו, עושים המשתמשים שימוש במיגון אלקטרוני מתקדם.

בין הזוכים בשנים האחרונות חברי הנבחרת, נמרוד קריבצקי, אסף יסעור, אורי פטישי, עומר מורג, אייל מוסקו.

תחרויות בינלאומיות ברחבי העולם

נציגי ישראל משתתפים בכל רמות התחרויות ברחבי העולם, והגיעו עד היום להישגים מרשימים:

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טאקוונדו בישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ נכנסה להיסטוריה: סמברג זכתה במדליית הארד, נבדק ב-2021-07-31
  2. ^ היסטורית הטאקוונדו בישראל, באתר www.ahiyehuda.com
  3. ^ גרנד מאסטר, באתר www.ahiyehuda.com
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0