דניס הישרדות

הלוגו של דניס הישרדות

תעודה לדרגת "חגורה כתומה" מטעם המרכז הישראלי

דניס הישרדות היא שיטת לחימה ישראלית המשלבת בין כמה אמנויות לחימה קיימות מהמזרח הרחוק: ג'ודו, קראטה קיוקושינקאי, ג'ו ג'יטסו יפני והגנה עצמית.

אמן הלחימה הישראלי דניס הנובר החל ללמוד ג׳ודו אצל מיקי דוידוב בדרום אפריקה, ולאחר זמן קצר עלה על מורו והיה חבר נבחרת דרא”פ בג׳ודו. למד קראטה קיוקושינקאי מחברו שלמה פייגה, שהיה דאן 5. בשנת 1979 מסוטאצו אוימה קיבל תרומה של 300,000 דולר ממלך ירדן, בתמורה לכך שהוא לא-יאפשר למדינת ישראל להשתתף באליפות העולם השנייה^{[דרוש מקור]}. בתגובה פרש דניס הנובר מתפקידו בתור ראש הקראטה קיוקושינקאי בישראל.

לשיטת דניס הישרדות היו מספר גלגולים. בתחילה דניס לימד רק ג'ודו, לאחר מכן הוא הוסיף את הקראטה ובתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 דניס הוסיף גם את הג'ו ג'יטסו ונתן לה את השם המאוחד: "דניס הישרדות".

בשנת 1983 הכירה "ההתאחדות האירופאית לג'ו ג'יטסו" בשיטה זו וזיכתה את דניס בתואר הכבוד של דוקטור לאמנויות לחימה.^{[דרוש מקור]}

השיטה זכתה גם להכרה על ידי מנהל הספורט/אגף החינוך כשיטת אמנות הלחימה הרשמית של מדינת ישראל משנת 1991. בין היתר, היא זכתה גם להכרה מצד משרד החינוך, רשות הספורט, מכון וינגייט והפדרציה האירופאית לג'ו ג'יטסו.^{[דרוש מקור]}

עקרונות השיטה

השיטה מקנה ללומד אותה יכולת הגנה משופרת כנגד נשק קר וחם, מעניקה למתאמן יכולת התמודדת עם מצבי לחץ ומצבי סיכון.

שיטת דניס הישרדות משלבת בתוכה לחימה בשלושת יסודות הלחימה: עמידה, קלינץ' וקרקע. בנוסף לכך בעבודה בעמידה יש שילוב בין סטרייקינג וגראפלינג כאחד. בנוסף, בשיטה לומדים לחימה עם נשק קר וחם, והגנה עצמית ללא נשק.

השיטה כוללת בתוכה, מלבד טכניקה, ערכים של כבוד, אמונה ומשמעת. היא מעוגנת בפילוסופיית חיים, שעיקרה חיים טהורים המבוססים על שש ערכי כבוד: כבוד לאלוקים, כבוד לדגל/ למדינה, כבוד להורים, כבוד למורים, כבוד לחברים וכבוד עצמי. כאשר נכנסים לזירה או יוצאים ממנה - באימונים או בתחרות, או מאשרים שהבינו את דברי המאמן או השופט, החניכים מעניקים מין קידה הכוללת הצלבת ידיים ואמירת המילה היפנית: "אוס!". מנהג זה מראה כבוד למאמן, לבן הזוג, לשופט או לזירה ולשיטה כולה. בתחילת כל אימון ובסופו עומדים מול המאמן בעמידת יואי (הידיים מאוגרפות ונמצאות ליד המותניים, הרגליים נמצאות ברוחב כתפיים ומצביעות קדימה),נרגעים ונותנים קידה ביחד עם המילה "אוס". קידה זו בתחילת האימון מנתקת את החניך משגרת החיים ומכניסה אותו למצב מנטלי אחר, מצב של אימון באמנות לחימה. בסוף האימון קידה זו מסמלת את סיום המאמץ וחזרה לשגרת חיים רגילה ורגועה יותר.

אליפויות והחוקים באליפות

כטכניקה משולבת, השיטה כוללת בתוכה עשרות תרגילים מענפי אמנות הלחימה השונים, ביניהן מכות קראטה; הפלות, בריחים וחניקות מענף הג'ודו; בריחים וריתוקים מענף הג'ו ג'יטסו והגנה נגד נשק קר וחם. כמו בקראטה, הכללים לקרב אוסרים פגיעה בפנים ובראש באמצעות הידיים ומתירים בעיטות לפנים. רוב הקרבות מסתיימים בבעיטה כזו שמנטרלת את הנפגע ומזכה את היריב בנקודה שלמה - איפון - וניצחון בקרב. נגיעה קלה של הרגל בראש היריב מקנה חצי נקודה - ואזרי, שני ואזרי שווים איפון. בתחרויות במקצי הילדים (עד גיל 16) הפלה וסימון (אגרוף לכיוון הפנים של היריב) מקנה שליש ואזרי. בעוד שבתחרויות למבוגרים (מעל גיל 16) אין משמעות להפלה וסימון, במידה ומישהו הטיל את הזוג לקרקע ההכנעה תבוצע רק על ידי בריח או חניקה. בריח/ חניקה בקרקע שוות גם הם לאיפון. יש לציין שבעבודת הקרקע יש למתחרה רק 20 שניות להכניע את יריבו לפני שהקרב יופסק, כל מתחרה יחזור לפינה שלו והקרב יתחיל מחדש, בעמידה.

האליפות מתקיימת בדרך כלל בתקופת חופשת חנוכה, ומאורגנת על ידי "המרכז הארצי לדניס הישרדות" הממוקם בהרצליה, שאחראי גם על תחרויות בחו"ל. לאחר פגרה של שנתיים, התקיימה אליפות ישראל מספר 27 בשנת ב-2007, ה-6.12, אליה הגיעה משלחת מקרואטיה. באליפות נהוגה חלוקה לקבוצות משקל, קבוצות גילאים, רמה ומין. בשלב הסופי מתקיימת תחרות "אלוף האלופים" שהיא בעצם תחרות "משקל פתוח", המתקיימת בין אלופי כל קטגוריות המשקלים; המנצח בתחרות זו מוגדר כאלוף ישראל. בשנת 2019 התקיימה האליפות האחרונה (נכון להיום), האליפות ה38 במספר.

תרגילי הקראטה הנכללים בשיטה

סוגי אגרופים

שיטת דניס הישרדות אינה מתירה אגרופים לאזור הפנים בקרבות, ומתירה אגרופים לאזור הגוף (בטן, חזה, צלעות, כבד, סרעפת, כליות). בשיטה מתאמנים על אגרופים לפנים, אך אוסרים עליהם בקרבות.

• אגרוף עם התקדמות - אגרוף זה יכול להתבצע בשתי דרכים:

1. מעמידת קרב תוך כדי צעד קדימה של הרגל האחורית, סיבוב של היד (כך שגב כף היד פונה כלפי מעלה) וסיבוב של האגן. אגרוף זה הוא אגרוף נעיצה חזק מאוד והחיסרון שלו הוא שלוקח יחסית הרבה זמן לבצע אותו ולכן כמעט ואין לו שימוש מעשי בקרבות. לעומת זאת הוא מצוין לתרגול תנועה עם אגרוף.
2. מעמידת קרב, הרגל הקדמית מבצעת צעד קדימה ביחד עם אגרוף קדמי, הרגל האחורית מצמצמת טווח כדי לחזור לעמדת קרב. גרסה זו של אגרוף בהתקדמות היא יותר יישומית בקרבות, בגלל שהיא מספקת צמצום טווח מהיר ומכה תוך כדי צמצום הטווח.

• אגרוף קדמי - מעמידת קרב, אגרוף שמתבצע עם היד הקדמית תוך כדי סיבוב של היד (כך שגב כף היד פונה כלפי מעלה). בנוסף במהלך האגרוף יש להכניס את האגן לתנועה כדי להוסיף כוח לאגרוף ולהגדיל את הטווח שלו. אגרוף המקביל למכת הג'אב (Jab) מעולם האגרוף.
• אגרוף אחורי - מעמידת קרב, אגרוף שמתבצע עם היד האחורית תוך כדי סיבוב של היד (כך שגב כף היד פונה כלפי מעלה). בנוסף במהלך האגרוף יש להכניס את האגן ואת הרגל התואמת לתנועה כדי להוסיף כוח לאגרוף ולהגדיל את הטווח שלו. אגרוף המקביל למכת הקרוס (Cross) מעולם האגרוף.
• אגרוף אנכי - אגרוף מהיר המתאים לטווח בינוני, היד מתיישרת כך שגב היד פונה לצד החיצוני של הטורי. המותן מסתובבת ביחד עם הגוף כדי להוסיף כוח ומהירות למכה.
• סנוקרת - מעמידת קרב, הגוף מסתובב לכיוון היד שמבצעת את האגרוף והברכיים מתכופפות (כאילו הגוף מבצע טעינה).לאחר מכן הגוף מתיישר והאגרוף עולה לכיוון הסנטר. אגרוף המקביל למכת האפרקאט (uppercut) מעולם האגרוף.
• אגרוף וו - המתבצע מטווח קרוב, לאגרוף זה יש שתי וריאציות האמריקאית והמקסיקנית. מעמידת קרב, היד מסתובבת כך שגב היד פונה כלפי מעלה (הגרסה האמריקאית) או כך שגב היד פונה כלפי האוקה (הגרסה המקסיקנית), הגוף מסתובב ביחד עם היד כדי לייצר יותר כוח למכה. אגרוף המקביל למכת ההוק (Hook) מעולם האגרוף.
• אגרוף מעגלי - אגרוף זה מתבצע בטווח בינוני, כלומר הזווית שנוצרת במרפק של היד המבצעת היא זווית גדולה יותר מהזווית הנוצרת באגרוף וו.
• אגרוף הפוך - היד המבצעת מאוגרפת הפוך (אצבעות פונות כלפי מעלה). מכוון לאזור הבטן של בן הזוג. אגרוף המתבצע מטווח קרוב.

מהלומות

• מכת מרפק - יכולה להתבצע בכמה וריאציות. מרפקים לפנים מותרים להגנה עצמית בלבד, בתחרויות מרפקים לא מותרים בכלל.

הווריאציות הן:

1. מרפק מבחוץ פנימה - מעמדת קרב כשהידיים שומרות על הפנים יש לבצע הטיה של היד כלפי מעלה כך שהזרוע מקבילה לרצפה. לאחר מכן יש לסובב את האגן כך שהמרפק יגיע לאזור החזה (אל הפנים במקרה של הגנה עצמית) של בן הזוג.
2. מרפק מלמטה - עמדת קרב כשהידיים שומרות פנים, היד המבצעת עולה כלפי מעלה כך שהמרפק מוביל.
3. מרפק מלמעלה - המכה האחרונה בשבע קיל. כשבן הזוג נמצא במצב שהוא מכופף (בין אם כי הוא קיבל מכת ריכוך שקיפלה אותו או שהוא תפוס באיזה שהוא קלינץ'), היד המבצעת מגיעה מלמעלה כלפי מטה כך שהמרפק מוביל את התנועה. מכה זו יכולה להתבצע לכיוון גזע המוח והיא מכה קטלנית ואסורה בתחרויות השיטה.
4. מרפק אחורה - מכה ששימושית בעיקר במקרה של חביקה מאחור כשהידיים מחוץ לחביקה. מרימים את היד המבצעת ומטים אותה כך שהזרוע מקבילה לרצפה, לאחר מכן יש לבצע סיבוב של המותן אחורה ביחד עם תזוזה של היד לאותו כיוון.

• מכה המכוונת לגרון ומתבצעת עם החיבור בין האגודל לאצבע, המותן מסתובבת ביחד עם המכה כדי לייצר יותר כוח. מכיוון שהמכה הזאת מכוונת לנקודת תורפה היא קטלנית ויכולה לנטרל או אפילו להרוג ולכן יש להשתמש בה עם שליטה, ורק במקרי חירום.
• מכה המכוונת לאף ומתבצעת עם שורש כף היד, המכה מתבצעת ביחד עם סיבוב של האגן ויש לה שתי וריאציות. בגרסה אחת המכה מתבצעת כלפי מעלה ואז היא יכולה לגרום לדחיפה של עצם האף לתוך המוח ובכך להרוג את מקבל המכה, גרסה זו היא קטלנית ולכן אין לבצע אותה אלא אם מדובר במקרה של הרוג או תיהרג. בגרסה השנייה המכה מתבצעת בצורה ישירה לתוך האף כך שהיא יכולה לשבור אותו ולהשבית את מקבל המכה, אך לא לגרום לו לנזק בלתי הפיך.
• מכת פטיש - המכה מתבצעת עם יד מאוגרפת ופוגעת עם הצד הסכיני של היד. למכה יש שלוש וריאציות:

1. תקיפה המתבצעת מאותו כיוון של היד התוקפת.
2. תקיפה המתבצעת מהכיוון הנגדי של היד התוקפת.
3. תקיפה המתבצעת מלמעלה כלפי מטה.

בנוסף למהלומות אלו, בשיטה ישנן עוד מספר מהלומות שונות המגיעות מעולם הקראטה.

בעיטות

• בעיטה לאשכים - היתרון הגדול של בעיטה לאשכים הוא שהיא מכוונת לנקודת תורפה ולכן היא יכולה (כשהיא מתבצעת נכון) לנטרל תוקף. עם זאת, מכיוון שהיא יכולה לנטרל תוקף השימוש בבעיטה זו הוא אך ורק להגנה עצמית והיא לא תתבצע בקרבות רנדורי במכון כדי לא לפגוע בשאר המתאמנים. בעיטה זו יכולה להתבצע עם הרגל הקדמית או הרגל האחורית, והיא מתחלקת לכמה שלבים:

הרמה של הרגל כשהברך מכופפת, יישור הברך, חזרה למצב שהברך מכופפת ומשם חזרה לעמידה רגילה. בבעיטה זו הרגל הבועטת צריכה להיות במצב של פוינט כך שנקודת הפגיעה באשכים של היריב היא גב כף הרגל. בעיטה זו היא בעיטת הצלפה מהירה מאוד.

• בעיטה אחורית - מתבצעת על ידי הרמה של הרגל ויישורה לאחור, תוך כדי מבט מעבר לכתף כדי לראות את התוקף. הפגיעה של הרגל היא כך שהעקב נמצא כלפי מעלה. בעיטה זו מכוונת בדרך כלל לגובה מרכז גוף אך יכולה גם להתבצע לכיוון הפנים. בנוסף בעיטה זו יכולה להתבצע גם תוך כדי סיבוב.
• ברכייה- מכה המכוונת לאשכים, לבטן או לפנים. כדי לבצע מכה זו יש להרים את הברך ולנעוץ אותה לאזור הרצוי. כמו ברוב הבעיטות יש להכניס את האגן לבעיטה זו כדי לייצר יותר כוח. הפגיעה היא עם הברך. הברכיות בקרבות ובתחרויות השיטה לא מותרות לנקודות תורפה ולפנים. בדרך כלל משתמשים בברכיות ביחד עם תפיסה של היריב, אך אפשרי להשתמש בברך גם מבלי לתפוס אותו.
• מאי גרי (Mae geri) - בעיטה קדמית עם הרגל האחורית, מתבצעת בארבעה שלבים: הרמה של הרגל האחורית, יישור הרגל, קיפול הרגל וחזרה לעמדת קרב. כמו בקייזמי מאי גרי הפגיעה של הבעיטה עם כריות כף הרגל. בעיטה שמכוונת לגובה צודאן או ג'ודאן. בעיטה זו יכולה להתבצע כבעיטת נעיצה (שימושי להדיפת האוקה לאחור) או כבעיטת הצלפה (בעיטה יותר חזקה ממאי גרי נעיצה)

דגשים חשובים לבעיטה:

1. ככל שנרים את הרגל המקופלת גבוה יותר היא תתיישר גבוה יותר.
2. יש להכניס את המותן לבעיטה כדי לשפר את הכוח שלה ולהגדיל טווח.

• יוקו גרי (Yoko geri) - בעיטה צידית המבוצעת או עם סכין כף הרגל או עם פגיעה מלאה של כף הרגל. בעיטה זו יכולה להיות מכוונת למרכז הגוף או לפנים.

הבעיטה מתבצעת בחמישה שלבים:

1. הרמה של הרגל הבועטת בעודה מכופפת
2. סיבוב של הגוף (על ידי רגל ציר) כך שהרגל הבועטת היא הרגל הקרובה לאוקה, ביחד עם טעינה של הרגל על ידי התקפלותה לכיוון הרגל ציר.
3. שחרור הבעיטה
4. חזרה למצב בו הברך של הרגל הבועטת מקופלת (הרגל שבעטה היא עדיין הרגל שקרובה לאוקה)
5. סיבוב של הגוף חזרה למצב ההתחלתי תוך כדי הורדה של הרגל

בעיטה זו יכולה להתבצע כבעיטת הדיפה או כבעיטת הצלפה. כאשר השימוש בה הוא להדיפת האוקה עדיף לפגוע עם כל כף הרגל, ואם המטרה היא לגרום לכאב עדיף להשתמש בסכין כף הרגל. דגש חשוב – למרות שאפשר לבצע יוקו גרי כך שהטורסו נשאר ישר, יש עוד דרך שמותאמת יותר לאנשים בעלי גמישות נמוכה. ההיגיון בדרך זו לביצוע יוקו גרי הוא שהגוף מתפקד כמו מאזניים. כך שהרגל הבועטת היא צד אחד והגוף מהמותן ומעלה הוא הצד השני. כיוון שזה כך כשצד אחד עולה הצד השני ירד וכך יהיה יותר קל לאנשים לא גמישים להגיע לגובה ג'ודאן.

ליוקו גרי יש עוד שתי וריאציות. היא יכולה להתבצע כבעיטה בסיבוב או כבעיטה בקפיצה בסיבוב. היתרון בביצוע יוקו גרי בסיבוב הוא שהיא צוברת יותר כוח כתוצאה מהתנופה שנוצרת בסיבוב. בעוד שהיתרון בלבצע יוקו גרי בקפיצה בסיבוב הוא שזו גרסה יותר מהירה ולכן גם יותר חזקה של יוקו גרי בסיבוב. הבעייתיות בשתי גרסאות אלה של יוקו גרי היא שצריך להבין טוב את כל הנושא של טווחים ושל תזמון בשביל להצליח באמת לפגוע איתן ולא סתם לפספס את האוקה ולצאת מאיזון.

• מיקה זוקי גרי (Mikazuki geri) - מיקה זוקי גרי (תרגום מיפנית: בעיטת סהר) היא בעיטה מעגלית שיכולה להתבצע בשני מצבים: מבחוץ פנימה (סוטו מיקה זוקי גרי) או מבפנים החוצה (אוצי מיקה זוקי גרי).

מיקה זוקי גרי יכולה לכוון במטרה לפגוע בפנים של האוקה או במטרה להסיט אגרוף שלו אם הוא תוקף מטווח רחוק (לדוגמה אם הוא תוקף עם אוי צוקי). בעיטה זו מצוינת לאנשים בעלי גמישות נמוכה כיוון שבגלל ההעלאה המהירה של הרגל, הרגל יכולה להגיע לשיא הגובה שלה בקלות רבה יותר. בעיטה זו פחות חזקה ממוואשי גרי אך יותר מהירה ממנה.

• סוטו מיקה זוקי גרי (Soto mikazuki geri) - בשביל לבצע סוטו מיקה זוקי גרי יש להרים את הרגל מבחוץ כלפי פנים בסיבוב מהיר. הרגל נשארת ישרה לכל אורך הבעיטה, כשהחלק שפוגע בבעיטה זו הוא החלק הפנימי של כף הרגל.
• אוצי מיקה זוקי גרי (Uchi mikazuki geri) - בשביל לבצע אוצי מיקה זוקי גרי יש להרים את הרגל מבפנים כלפי חוץ בסיבוב מהיר. הרגל נשארת ישרה לכל אורך הבעיטה, כשהחלק שפוגע בבעיטה זו הוא הצד הסכיני של כף הרגל.
• מוואשי גרי (Mawashi geri) - אחת הבעיטות הכי מוכרות והכי תדירות בשיטה. מוואשי גרי מבוצעת מעמדת קרב ויכולה להתבצע גם עם הרגל הקדמית וגם עם הרגל האחורית.

ארבעה שלבים לביצוע מוואשי גרי:

1. הרמה של הרגל כשהיא מקופלת
2. ביצוע רגל ציר עם הרגל שעל הקרקע
3. יישור של הרגל ופגיעה במטרה
4. חזרה לעמדת קרב

מוואשי גרי יכולה להתבצע בשלושת הגבהים (גובה פנים, גובה מרכז גוף וגובה רגליים).

• מוואשי גרי לגובה פנים - בעיטה חזקה מאוד שנמצאת בשימוש רב בשיטה בעיקר באליפויות. באנגלית בעיטה זו מוכרת כ"high kick" (בעיטה גבוהה).
• מוואשי גרי לגובה מרכז גוף - בעיטה זו ידועה גם בשמה באנגלית שהוא "Middle kick". כמו ששמה רומז בעיטה זו מכוונת לאזור מרכז הגוף, כלומר אזור הצלעות, כבד וכולי.
• מוואשי גרי לגובה רגליים - בעיטה זו ידועה גם בשמה באנגלית שהוא "Low kick". את הלואו קיק אני מכוון לאזור הירך של היריב כשהפגיעה היא עם השוק שלי.

גם בעיטה זו מתפרקת לשתי גרסאות: לואו קיק פנימי ולואו קיק חיצוני. את הלואו קיק הפנימי אני אכוון לחלק הפנימי של הירך של היריב, בעוד שאת הלואו קיק החיצוני אני אכוון לחלק החיצוני של הירך של היריב.

את הלואו קיק החיצוני ניתן לכוון לשלושה אזורים בירך של האוקה:

1. לשריר הצידי של הירך - מומלץ לכוון מעט מעל הברך כיוון ששם השריר פחות גדול ולכן הספיגה שם תהיה פחות טובה.
2. לשריר הקדמי של הירך-אזור שרוב המתאמנים פחות רגילים לספוג בו ולכן בדרך כלל הוא יהיה חלש יותר מצד הירך, כך שמכה לשם תכאב יותר.
3. לשריר האחורי של הירך - כדי לבצע לואו קיק לשריר האחורי של הירך יש לבצע התחמקות מלואו קיק של האוקה וחזרה מהירה. הפגיעה בבעיטה זו היא לשריר שנמצא במצב רפוי ולכן היא כואבת מאוד, אך צריך תזמון וזריזות טובים מאוד בשביל להצליח להשתמש בה.

• קקטו אורושי גרי (Kakato oroshi geri) - בעיטה ישרה שמכוונת לפנים, החלק ברגל הפוגע בבעיטה זו הוא העקב. בקקטו אורושי גרי הרגל עולה מעל גובה הפנים של האוקה ואז יורדת ופוגעת לו בפנים. בעיטה זו ידועה בכינוייה בעיטת גרזן כיוון שהרגל מבצעת תנועה הדומה לתנועת גרזן.

בעיטה זו מתבצעת ברגל ישרה כשהרגל עולה מהצד, מגיעה לשיא הגובה וחותכת לאוקה את הפנים כלפי מטה. בדומה למיקה זוקי גרי גם קקטו גרי יכולה להתבצע בסוטו ובאוצי, כלומר הרגל יכולה לעלות גם משמאל וגם מימין לאוקה.

• אורה מוואשי גרי (Ura mawashi geri) - הבעיטה מתבצעת על ידי הרמה של הרגל בסיבוב, וחזרה לכיוון הפנים עם החלק התחתון של כף הרגל. בעיטה זו יכולה להתבצע גם בקפיצה.

תרגילי הג'ודו הנכללים בשיטה

הטלות ג'ודו

בשיטת דניס הישרדות ישנן מספר הטלות שמחולקות לפי החגורות. לכל חגורה חוץ מלחגורה לבנה ולחגורה שחורה יש מספר הטלות שהחניך צריך לדעת על מנת לקבל את החגורה. בסוף ההטלה, הלוחם שהטיל את האוקה מסמן את ההטלה עם אגרוף באוויר לכיוון הפנים, והאוקה בולם את הרצפה כשהוא נוגע בה. ישנם כמה סוגים של בלימות.

ג'ודו קרקע

עבודת הג'ודו קרקע מתחלקת לשלושה מצבים:

ריתוק

ריתוק - פוזיציית קרקע, הלוחם כלוא בתרגיל הקרקע של היריב. לכל ריתוק יש כמה מצבים.

בכל מצב של ריתוק יש חשיבות מאוד גדולה למושג שנקרא "משקל מת". משקל מת זה למעשה השענות עם כל המשקל שלי על האוקה (בן הזוג). אני משתמש במשקל כדי לייצר לחץ פיזי על האוקה, הלחץ הזה מקשה עליו לנשום ולחשוב. בג'ודו המטרה בריתוק היא כדי לצבור ניקוד בתחרויות. לעומת זאת בדניס הישרדות אין חשיבות לזמן הריתוק כי הוא לא מזכה בניקוד לכן המטרה בריתוק הוא לייצר שליטה על הקרקע ומשם להגיע להכנעה על ידי בריח או חניקה.

בשיטה יש מספר גלגולים שנועדו לתרגל מעברים בין ריתוקים.

חניקה

בחניקות יש הבחנה בין שני סוגים של חניקה:

1. חניקת אוויר - לחץ חזק מאוד על קנה הנשימה שגורם לחסימתו ובכך לחסימת מעבר האוויר לריאות. סגנון חניקה זו כואב ולכן הנחנק מקבל איזו שהיא אינדיקציה לכח של החניקה. ברוב המקרים בחניקה זו המתחרה נכנע בגלל הכאב שנגרם מהחניקה כשמבחינת אוויר יש לו עדיין מספיק כדי להמשיך להתנגד לפחות לעוד כמה שניות.
2. חניקת דם - לחץ חזק מאוד על העורקים בצוואר שגורם לחסימתם. כתוצאה מחסימת העורקים מעבר הדם למוח נעצר. וכיוון שהדם מעביר את אספקת החמצן בגוף גם מעבר החמצן למוח נעצר. חניקה זו פחות כואבת מחניקת אוויר ולכן לעיתים בתחרויות המתחרה שנחנק בצורה זו מגיע למצב של עילפון בגלל שהוא לא היה מוכן להיכנע.

בריח

בריח - הפעלה של לחץ על המפרק של האוקה כנגד הכיוון אליו המפרק מבצע תנועה.

אפשר לבצע בריחים על מפרקים שונים ביניהם: הכתף, המרפק, שורש כף היד ועוד. כיוון שהתנועה בבריח לא טבעית לגוף האדם היא מלווה בכאב רב. כאב זה מוביל את האוקה לכניעה. לעיתים בתחרויות יש מתחרים שחוששים מאוד להפסיד ולכן הם לא מוותרים ישר כשמתבצע עליהם בריח, אלא מנסים להתחמק ממנו. במקרים כאלה תפקידו של השופט להתערב ולעצור את הקרב, על מנת למנוע פציעה (שבר או פריקה) שעלולה להתרחש על המפרק כתוצאה מהבריח.

הכניעה של האוקה מתבצעת על ידי שתי טפיחות ביד פתוחה על המזרן, על גוף היריב או על גופו שלו.

דרגות

ערך מורחב – שיטת הדרגות

הדירוג בשיטת דניס הישרדות הוא לפי מערך הג'ודו, אשר מתחיל מ"קיו" ונגמר ב"דאן".

סדר החגורות: לבן, צהוב, כתום, ירוק, כחול, חום, שחור (דאן 1–5), אדום לבן (דאן 6), אדום שחור (דאן 7), אדום (דאן 8), כחול לבן (דאן 9–10).

ספורטאים וזכיות

ירון הנובר, בנו של דניס, זכה בתואר אלוף ישראל בשיטת דניס הישרדות ג'וגיטסו למשקל של עד 75 ק"ג בין השנים 1985–1998 ברציפות. ובשנת 1993 זכה ירון הנובר בתואר אלוף האלופים במשקל פתוח.

פעילות

השיטה נלמדת ב-23 מכונים הפרוסים ברחבי הארץ, וב-5 מכונים נוספים בחו"ל. אחת לשנה מתקיימת אליפות ארצית לזכר תלמידיו של דניס שנפלו במלחמת יום הכיפורים בשנת 1973 ולכלל הנופלים במערכות ישראל ובשואה.

לימוד השיטה נעשה לרוב באמצעות אימונים הכוללים, בין השאר, תרגילים לשיפור הכושר הגופני: גמישות, סיבולת, מהירות, זריזות ועיבוי וחיזוק השרירים; כל זאת בנוסף ללימוד הטכניקה עצמה. בנוסף, המרכזים השונים בארץ מקיימים מחנות אימונים אחת לכמה חודשים.

ראו גם

• קרב מגע

קישורים חיצוניים

• האתר הרשמי של "דניס הישרדות"
• משה מזרחי, חשיבות הבעיטות באמנויות לחימה והגנה עצמית
• משה מזרחי, אגרופים קראטה קיוקושנקאי
• אריק לוי, למה באלימות? (אורכב 23.02.2019 בארכיון Wayback Machine), בלייזר, 12 בספטמבר 2016
• צבי אלגת, המקדימים קידה למכה, מעריב, 10 ביוני 1966
• מיקי טימן, הגנה בהישרדות. קארטה ישראלי, מעריב, 27 בינואר 1986
• שרון יונתן, "הפרס הזה הוא החשוב ביותר בחיי"(הקישור אינו פעיל, 23.08.2018), הרצליה local‏, 7 בפברואר 2013
• איילת לוין, שמור על עצמך(הקישור אינו פעיל, 23.12.2021), מודיעין ניוז, 21 באוגוסט 2014
• כרמית ספיר ויץ, מסיכון להישרדות: השיטה שמסייעת לבני נוער במצוקה למצוא כוח פנימי, מעריב, 3 באפריל 2016
• ליאור טימור, מאסטר דיכטר: חבר הכנסת קיבל חגורה שחורה, one‏ 20 באוקטובר 2009
• גדולי הלוחמים חגגו: הענקת דרגה לחיים בכר, ערוץ הספורט, 30 באפריל 2014
• אריאל רובינסקי, מתי כדאי להתחיל עם אמנויות לחימה לילדים? (אורכב 27.05.2020 בארכיון Wayback Machine), עכבר העיר, 23 בנובמבר 2008
• יאירי לא נכנע, ערב ערב באילת, 17 במאי 2011
• אלון פדות, דניס הנובר, באתר ynet, 6 בפברואר 2008(הקישור אינו פעיל, 12.9.2020)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

דניס הישרדות35477378Q7030559