טאמאש נאדאשדי

הברון טאמאש נאדאשדי אש פוגאראשפלדי שנודע גם כ"טאמאש השלישי נאדאשדי" וכ"פלטין הגדול" (בהונגרית: Nádasdy Tamás או בשמו המלא Nádasdy és Fogarasföldi Tamás báró, בקרואטית: Toma Nádasdy או Tomo Nádasdy, ‏ 1498 אגרוואר - 2 ביוני 1562 אגרוואר) היה מגנאט, פוליטיקאי ואיש צבא הונגרי. כיהן כמפקד המבצר בודה, כבאן קרואטיה, דלמטיה וסלבוניה, וכפלטין הונגריה, היה הנציג הבולט ביותר של משפחת האצולה נאדאשדי.

חייו

טאמאש נאדאשדי נולד באגרוואר לפרנץ הראשון נאדאשדי ולאשתו הראשונה, אורשויה טרייק סנט-ארז'בטי (Orsolya Therjék Szenterzsébeti). אחרי מות אמו, אביו התחתן בשנית עם אורשויה ושיי. בנעוריו זכה טאמאש נאדאשדי להשכלה רחבה ולמד באוניברסיטאות בגראץ, בבולוניה וברומא.

בשנת 1521 התלווה כמתורגמן לשליח האפיפיור, הקרדינל טומאזו קאייטאנו, שהגיע להונגריה כדי להטיף למסע צלב חדש נגד האימפריה העות'מאנית. בשנת 1523 היה למזכיר מלכותי וב-1525 התמנה לחבר במועצת הממלכה ההונגרית. נשלח על ידי המלך לאיוש השני אל הקיסר קארל החמישי, אל הארכידוכס פרדיננד של אוסטריה ואל הדיאטה הראשונה בשפייר, על מנת לבקשה סיוע במלחמה המתקרבת עם הטורקים. בהיעדרו אירע אסון התבוסה במוהאץ',שבו נהרג המלך לאיוש השני ושציין את קץ עצמאות הונגריה והביא לסיפוח חלק גדול ממנה לאימפריה העות'מאנית בראשות הסולטן סולימאן המפואר. נאדאשדי חזר לחלק הצפון-מערבי של הונגריה שנשאר בשליטה נוצרית, דהינו של הארכידוכס פרדיננד ההבסבורגי. הוא ליווה את מלכת הונגריה האלמנה מקומארום לעיר ברטיסלאבה (פוז'ון) שהייתה לבירת ההונגרים שבשליטה הבסבורגית.

באותם הימים פרץ מאבק על כתר הונגריה בין שליט טרנסילבניה יאנוש סאפויאי שהתפשר עם הטורקים, ולארכידוכס פרדיננד. נאדאשדי צידד במועמד האוסטרי ונשלח על ידי חלק מהאצולה ההונגרית בראשות בורנמיסה, להגיש את כתר הונגריה לפרדיננד. ב-20 באוגוסט 1527 התמנה נאדאשדי על ידי הארכידוכס פרדיננד למפקד בודה וב-3 בנובמבר השתתף בטקס הכתרת פרדיננד כמלך הונגריה בברטיסלאבה. בשנת 1528 בעזרת הרוזן גיירג' צ'ֶנֶסֶקי, מפקד המבצר טטה, כבש נאדאשדי את העיר גיור לטובת פרדיננד. כשנכבשה בודה לראשונה על ידי סולימאן המפואר, נפל נאדאשדי בשבי בידי הטורקים. הם מסרו אותו לידי ראש המחנה היריב, יאנוש סאפויאי, שהכריז עצמו בינתיים למלך הונגריה בשם יאנוש הראשון. הלה העניק לנאדאשדי חנינה בתנאי שיעבור לצידו. מחוסר בריריה נכנס נאדאשדי לשירות המלך יאנוש ועשה זאת ביושר ונאמנות. סאופיאי הטיל עליו להגן על מחוז שומוג' בדרום-מערב ולכבוש את העיר סיגטוואר שהייתה אז נחלתו של האציל באלינט טרק, מתומכי פרדיננד. אולם בגלל המצור האוסטרי-גרמני על בודה הוחש נאדאשדי מהר בחזרה לשם ופיקד בהצלחה למשך 50 יום על הגנת המבצר בודה מול הכוח שבפיקודו של רוגנדורף, (בימינו בקרפטו-אוקראינה) עד שזה נאלץ לסגת, מורעב, לאסטרגום. המלך יאנוש סאופויאי גמל לו על גבורתו ונתן לו כאתנן את העיר פגראש וסביבתו בטרנסילבניה ואת העיר חוסט וסביבתו כולל מכרות המלח. אך בשנת 1533 מאוכזב מסאפויאי ומההשפעה הגוברת והולכת של לודוביקו גריטי התככן בחצרו של סאפויאי, ניצל נאדאשדי את ההזדמנות שהיה עליו לבקר אצל המנגט האמיד לאסלו קאניז'אי כדי להתארס עם בתו, ועזב את חצרו של סאופיאי ועבר שוב למחנה של פרדיננד, אליו נשאר הפעם נאמן עד מותו.

לבסוף בשנת 1535 הוא נשא את אורשויה קאניז'אי (1571-1523). כמתנת נישואים קיבל נאדאשדי מהמלך פרדיננד אחוזות רחבות ידיים. הכלה עצמה הביאה לו כנדוניה את האחוזות הגדולות של משפחתה, מה שהפך את נאדאשדי לאחד מאמידי המגנטים של הונגריה. יחד עם זאת אהבתם הטהורה והאיתנה של שני הזוג זה לזו היו למופת בהיסטוריה של האצולה ההונגרית. נאדאשדי דאג במיוחד להשכלת אשתו והביא לה מטובי מורי הונגריה באותם הימים. בני הזוג היו שותפים גם במעשי צדקה רבים. בתקופות שנאלצו להיפרד זמנית הם שמרו על קשר התכתבות שוטף. נשמר מכתב של טאמאש לאורשויה משנת 1537, בזמן שהתמנה נאדאשדי לבאן קרואטיה, דלמטיה וסלבוניה. באחת מהאחוזות של משפחת קאניז'אי שהפכו לרכושו אחרי החתונה, ביישוב שארוואר, בנה נאדאשדי טירה בסגנון הרנסאנס האיטלקי.

החל משנת 1537 הפך נאדאשדי ליועצו החשאי ורב ההשפעה של פרדיננד. אחרי מות איוואן קרלוביץ' התמנה לבאן של קרואטיה, דלמטיה וסלבוניה, בשותפות עם פטר קגלביץ', ומתוקף תפקיד זה הגן על אזור הספר הקרואטי מפני הטורקים.

טאמאש נאדאשדי, בעל התרבות ההומניסטית, היה ידיד עם המלומדים הגרמנים גאורג פון לוגאו (גאורגיוס לוגוס סילזיוס) וקספר אורסינוס וליוס (משורר וכרוניקן של פרדיננד הראשון) וכן עם הדיפלומט והמשורר יאקוב פיסו. כמו כן עמד בקשרים עם המלומד הבישוף ניקולאוס אולאכוס. השקיע מאמצים רבים בקידום החינוך בממלכה ההונגרית. בצעירותו פקד את החוג הספרותי של הקנצלר לאסלו סאלקאי, שנהרג בקרב מוהאץ'. בית הספר שהקים ב-1535 ובית הדפוס שהקים ב-1537 באויסיגט על יד שארוואר, זיכו אותו בשבחי המלומד הלותרני הגרמני פיליפ מלנכתון שאיתו התכתב. בבית הדפוס באויסיגט-שארוואר הדפיס יאנוש סילבסטר את הדקדוק ההונגרי-לטיני (1539) ואת התרגום ההונגרי לברית החדשה (1541), ספרים ראשונים בהונגרית שהודפסו בהונגריה עצמה. בתחילת שנות ה-1530 נמנה נאדאשדי עם האישים שפרשו חסותם על הרפורמציה בהונגריה. בחצרו בשארוואר מצא מקלט בשנים 1539-1538 המטיף הרפורמי מתיאש דוואי. נאדאשדי תמך בגם בבנדק אבאדי, בפטר מליוס ובטרובדור המקומי שבשטיין טינודי. בשנים הבאות זכה להתמנות ב תפקידים בכירים נוספים בהבהגת הממלכה ההונגרית שבשליטה אוסטרית. ב-1540 היה לשופט המלכות iudex curie regie וב-1547 ישב בראש הדיאטה בטרנבה (בהונגרית - נאג'סומבט) ובסופו של דבר נבחר בדיאטה בברטיסלאבה מ-1559 לתפקיד הבכיר ביותר של פלטין הונגריה. בשנותיו האחרונות השתדל לעזור למיקלוש זריני במאבקיו נגד הטורקים.

לקריאה נוספת

Horváth Mihály - Nádasdi Thamás élete, Buda 1838
Payr Sándor - Protestáns volt-e Gr. Nádasdy Tamás?, ProtSz 1914
Horváth István Károly: Sárvár szerepe a 16. századi magyar kultúrában = Tinódi Emlk 1956
Kultúrtörténeti szemelvények a Nádasdyak 1540-1550-ös számadásaiból, 1-2, sajtó alá rend. Belényesy Márta, 1959-1960