טאינו (שפה)
ניבי טאינו, לצד שפות טרום-קולומביאניות אחרות באנטילים.
| |||||||||
מדינות | איי בהאמה, קובה, הרפובליקה הדומיניקנית, האיטי, ג'מייקה, פוארטו ריקו, איי טרקס וקייקוס, איי הבתולה, אנטיגואה וברבודה, מונטסראט, סנט קיטס ונוויס, אנגווילה | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
דוברים | נכחדה במאה ה-19 | ||||||||
משפחה |
| ||||||||
לאום | טאינו, סיבוניי, לוקאיאן (ילידי בהאמה), ימאיה (ילידי ג'מייקה) | ||||||||
קוד שפה |
ISO 639-3: קוד tnq גלוטולוג: tain154 | ||||||||
ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
טאינו היא שפת אראוואק, שדוברה בפי אנשי טאינו באיים הקריביים ונכחדה. בעת הגעת הפלישה הספרדית, טאינו הייתה השפה הנפוצה ביותר בכל האיים הקריביים. הניב הקלאסי של טאינו היה שפת-האם של שבטי טאינו שחיו בצפון האנטילים הקטנים, בפוארטו ריקו, באיי טרקס וקייקוס, וברוב שטח האי היספניולה, ולאחר מכן התרחב גם לקובה. הניב השני של טאינו, סיבוניי, אמנם לא תועד, אך על פי דיווחים של קולוניאליסטים, הוא היה דומה מאוד לניב הקלאסי ודובר באזורים המערביים ביותר בהיספניולה, באיי בהאמה, בג'מייקה וברוב שטח קובה.
בתקופת השגשוג של השפה, עד סוף המאה ה-15, דחקה טאינו את השפות שדוברו באזור קודם לכן, למעט במערב קובה ובמובלעות בהיספניולה. עם דיכויה של תרבות טאינו במהלך הקולוניאליזם הספרדי, את מקומה של שפת טאינו תפסו ספרדית ושפות אירופיות אחרות, כמו אנגלית וצרפתית. ההערכה היא כי טאינו נכחדה בתוך 100 שנים של מגע,[1] אך ייתכן שהיא המשיכה להיות מדוברת במובלעות בודדות באיים הקריביים עד סוף המאה ה-19.[2] כיוון שהייתה השפה הילידית הראשונה שבה נתקלו האירופים בעולם החדש, טאינו הייתה מקור עיקרי למילים חדשות שהושאלו לשפות אירופיות.
ניבים
חוקרים[3] מבחינים בין שני ניבים: הניב הקלאסי בהיספניולה ומזרחה, וסיבוניי (Ciboney) בהיספניולה ומערבה.
- ניב טאינו הקלאסי (המזרחי) דובר באזורי תרבות טאינו הקלאסית ותרבות טאינו המזרחית. אלה היו ממוקמים באנטילים הקטנים מצפון לגוואדלופ, בפוארטו ריקו, במרכז היספניולה ובטרקס וקייקוס (מהתפשטות בשנת 1200 לערך). בזמן הכיבוש הספרדי, ניב זה התרחב למזרח קובה ואף למרכזהּ, ייתכן משום שדוברי הניב נמלטו מהספרדים בהיספניולה.
- ניב סיבוניי (המערבי) דובר באזורי התרבות של סיבוניי (Ciboney) ושל לוקאיאן (Lucayan). אלה היו ברוב שטחה של קובה, בג'מייקה, בהאיטי ובבהאמה.
קולומבוס כתב כי "... מבהאמה לקובה, מבוריקן לג'מייקה, אותה שפה דוברה בניבים שונים במקצת, אך הובנה לכול."[4]
פונולוגיה
שפת טאינו לא נכתבה. בני טאינו השתמשו בציורים על סלע, [5] אך מעט מאוד מחקר נערך באזור זה. הפונמות הבאות שוחזרו מתוך מסמכי תיעוד ספרדיים:[6]
דו-שפתיים | מכתשיים | חִכִּיים | וילוניים | סדקיים | ||
---|---|---|---|---|---|---|
סותמים | קוליים | p | t | k | ||
בלתי קוליים | b | d | ||||
חוככים | s | h | ||||
אפיים | m | n | ||||
מקורבים | w | l | j |
היה קיים גם העיצור המקיש [[[ עיצור מכתשי, מקיש|ɾ]]], כפי הנראה אלופון של /d/ .
קדמיות | מרכזיות | אחוריות | |
---|---|---|---|
סגורות | i | [u] | |
אמצעיות | e ɛ |
o | |
פתוחות | a |
הבחנה בין הצלילים /ɛ/ ו-/e/ הוצעה בתעתיקים לספרדית באמצעות האות e לעומת הרצף ei/ey, כמו במילה ceiba "עץ כוריזיה". הצליל /e/ מיוצג באותיות ei או é בסוף מילה בשחזורים מודרניים.
הייתה גם תנועה אחורית גבוהה [u], שלעיתים קרובות הייתה מתחלפת ב-/o/ וייתכן שהייתה רק אלופון.
כמו כן, הייתה קיימת מערכת מקבילה של תנועות מאונפפות. העיצור היחיד שהופיע בסוף הברה או מילה היה /s/
דקדוק
אוצר מילים
מילים מטאינו
מילים שנשאלו מטאינו לעברית ולשפות רבות אחרות:
שמות מקומות מטאינו
שמות מקומות שמקורם בטאינו, לדוגמה:[6]
- האיטי: הָא-יִי-טִי "ארץ ההרים"
- קִיסְקֵייָה (השם הילידי לאי היספניולה): קִיסְ-קֶ-יָה "דבר נהדר" או "ארץ מולדת"
- בהאמה: בָּ-הָא-מָה "אמצעי-עליון גדול"
- בִּימִינִי: "תאומים"
- אִינַאגוּאָה Inagua : אִי-נָ-וּוָה "אדמה מזרחית קטנה"
- קייקוס: קָ-אִי-קוֹ "נפרד צפוני קרוב"
- בּוֹרִיקֵן / בּוֹרִינְקֵן (Boriquén, השם הילידי לפוארטו ריקו, נכתב גם Borikén, Borinquen): ארץ מולדת – בּוֹרִי "ילידי", -קֶה "ארץ".
- ג'מייקה: יָ-מָה-יֶ-קָה "רוח גדולה של ארץ האדם"
- קיימן: על שם האליגטור קיימן, קַאִי-מָן "תנין" או "אליגטור"
- קובה : קוּ-בַּאוֹ "אדמה פורייה גדולה"
מקורות
- Payne D.L., "A classification of Maipuran (Arawakan) languages based on shared lexical retentions", in: Derbyshire D.C., Pullum G.K. (eds.), Handbook of Amazonian Languages, vol. 3, Berlin, 1991.
- Derbyshire D.C., "Arawakan languages", in: Bright, William (ed.), International Encyclopedia of Linguistics, vol. 1, New York, 1992.
הערות שוליים
- ^ Aikhenvald, Alexandra Y, The Languages of the Amazon, Oxford: Oxford University Press, 2012, מסת"ב 0-19-173938-3
- ^ Reyes, David (2004). "The Origin and Survival of the Taíno Language" (PDF). Issues in Caribbean Amerindian Studies. 5 (2). נבדק ב-19 בפברואר 2017.
{{cite journal}}
: (עזרה) - ^ Julian Granberry, Languages of the pre-Columbian Antilles, Tuscaloosa: University of Alabama Press, 2004, מסת"ב 978-0-8173-8191-2
- ^ 4.0 4.1 Constantine Samuel Rafinesque (1836), "The Haytian or Taino language", The American Nations, vol. 1, pp. 215–253Constantine Samuel Rafinesque (1836), "The Haytian or Taino language", The American Nations, 1, pp. 215–253
- ^ http://www.tainoage.com/meaning.html
- ^ 6.0 6.1 Granberry, Julian; Vescelius, Gary (2004). Languagues of the Pre-Columbian Antilles. The University of Alabama Press. p. 92.
31887369טאינו (שפה)