חתלתלת
חתלתלת (בלועזית: Feline Panleukopenia) היא מחלה נגיפית קשה עד קטלנית הפוגעת בחתולים ונגרמת על ידי נגיף פרוו של חתולים.
גורם המחלה, הדבקה ופתופיזיולוגיה
גורם המחלה הוא נגיף DNA חד-גדילי ממשפחת נגיפי פרוו. הנגיף מדביק באמצעות הפרשות ונוזלי גוף נגועים ובמגע עם סביבת החיה הנגועה. הנגיף שאיננו נישא באוויר יכול גם לעבור לחיות שאינן נגועות באמצעות נשאים שונים, בעיקר פרעושים וזבובים. פרטים שנדבקו בנגיף והצליחו לגבור עליו עדיין יכולים להיות נשאים של הנגיף למשך מספר שבועות אחרי ההחלמה. לא ידוע על חתולים שהם נשאים של הנגיף מעבר לתקופה זו. גם וטרינרים ומגדלים המטפלים בחיה נגועה ללא כפפות חד-פעמיות יכולים להעביר את הנגיף לחיות אחרות. עם זאת, בני אדם אינם נשאים של הנגיף.
המערכת החיסונית של חתול בוגר ובריא יכולה להתמודד עם הנגיף בחלק מהמקרים. חתולים חולים, חתולים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת וחתולים במצב של תת-תזונה פגיעים יותר לנגיף. גורי חתולים פגיעים במיוחד לנגיף בגילאים שבין 16-11 שבועות. כשהם צעירים יותר ויונקים הם מקבלים הגנה דרך המערכת החיסונית של האם. כשהם גדולים יותר, המערכת החיסונית כבר חזקה מספיק על מנת להתמודד עם הנגיף. כמו כן, ככל שמסת הגוף גדלה, קל יותר להתמודד עם ההתייבשות שנגרמת מהמחלה. גורים שלא קיבלו חלב אם רגישים יותר לנגיף[1].
הנגיף פוגע בכל המינים במשפחת החתוליים[2]. במשפחת הראקוניים ידוע שהנגיף פוגע בחוטמנים ובדביבון המצוי. במשפחת הסמוריים ידוע שהנגיף פוגע בחורפן האמריקאי, בלוטרה הצפון אמריקאית ובבואש המפוספס[3]. חמוסים אינם נשאים של הנגיף[4].
עיקר הנזק הנגרם על ידי הנגיף מתרחש בדופן המעי, המתבטא בהיווצרות כיבים במעי ובהתנשלות תאי האפיתל המדפנים אותו. בעקבות הנזק הקשה חלה פגיעה חמורה בתהליכי הספיגה והעיכול התקינים. במקביל חלה פגיעה במערכת החיסון המגבירה את רגישות הגוף לזיהומים משניים. בעובר הנגיף מונע התפתחות תקינה של המוח.
הדבקה יכולה להתרחש גם במהלך ההיריון מאם נגועה לעובר שלה. אם ההדבקה מתרחשת בשלב מוקדם של ההיריון הוא יכול לגרום לספיגת העובר או להפלתו. אם ההדבקה התרחשה בשלב מתקדם של ההיריון הנגיף יפגע במוח הקטן של העובר. הגור שייוולד עשוי לסבול מנזק מוחי מסוים כל חייו: עיוורון, רעידות, תנועות בלתי רצוניות וכדומה[5]. נזק מוחי כתוצאה מנגיף החתלתלת הוא נדיר כיוון שברוב המקרים האם תעביר לעובר מספיק נוגדנים לנגיף[6].
תסמינים קליניים
- שלשול מימי ודמי.
- התייבשות כתוצאה מאובדן נוזלים בשלשול ומחוסר ספיגת הנוזל במעיים. ההתייבשות מתבטאת בין היתר באובדן גמישות העור ובמקרים קשים העיניים נראות שקועות.
- תת-תזונה בשל חוסר ספיגת מרכיבים תזונתיים הכרחיים.
- אנמיה.
- ספירת דם - ירידה בספירת התאים הלבנים, בספירת הטסיות ובהמטוקריט.
- דיכאון וחולשה.
- אובדן תיאבון.
- חום גבוה.
- הקאות.
במקרים רבים החתולים מתים זמן קצר לאחר הופעת הסימנים הקליניים של המחלה.
אבחון
- אבחון על סמך שינויים קליניים, לפי מופע החיה ולפי השינויים הנצפים בבדיקות הדם.
- אבחון סרולוגי, המתבסס על תגובת נוגדן כנגד אנטיגן נגיפי. הבדיקה לרוב מבוצעת על דגימת צואה.
טיפול ומניעה
- חתלתלת היא מחלה מסכנת חיים ולכן מניעה היא הטיפול הטוב ביותר. רוב החתולים מוגנים מפני המחלה באמצעות החיסון המרובע הניתן 3-4 פעמים לגורי חתולים ואחת לשנה-שנתיים לחתולים בוגרים. משטר חיסונים תקין מספק הגנה כמעט מוחלטת מפני הידבקות בנגיף. מומלץ לא לחסן חתולות הרות מחשש לגרימת נזק למוח העוברים.
- אין תרופה למחלה זו, על כן הטיפול הניתן הוא טיפול תומך נגד הסימנים הקליניים. גם במתן הטיפול הטוב והמלא ביותר יש סיכון גבוה למוות. הטיפול התומך כולל: עירוי נוזלים ואלקטרוליטים תוך ורידי, אנטיביוטיקה למניעת זיהומים משניים וחימום של החתול החולה.
סיבוכים הקשורים בחיסון
על אף מנהגם של רופאים וטרינרים לתת חיסון דחף אחת לשנה, הסתבר בשנים האחרונות שתוקף החיסון טוב ככל הנראה, למספר שנים. מאחר שמדובר בחיסון "מרובע", כלומר, חיסון המחסן נגד ארבעה גורמי מחלה יש לקחת בחשבון את תוקף החיסון לכל אחת מארבע המחלות בנפרד.
לאחרונה נמצא קשר בין אתרי הזרקה של כלל החיסונים לגידולי סרטן של רקמת חיבור המופיעים בחתולים. גידולים אלה אף נכללים בקבוצה חדשה: פיברוסרקומות המושרות על ידי חיסונים. מסיבה זו גוברת הנטייה למתן החיסון אחת לשלוש שנים במקום אחת לשנה כפי שהיה נהוג בעבר. יש וטרינרים שאף מחסנים מעל אחת הגפיים כדי שבמידה שיתפתח גידול ממאיר באתר ההזרקה יוכלו להסיר את הגפה עם הלקות. שיטת חיסון מעל גפה נהוגה כיום בארצות הברית.
סיבוך נוסף כרוך רק במרכיב החיסון המרובע המגן מפני חתלתלת. מסיבה שאינה ברורה לחלוטין וקשורה אולי להיווצרות תגובה אוטואימונית, נגרם בחלק מן החתולים המחוסנים אי ספיקת כליות כרונית.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Ron Hines DVM PhD, Panleukopenia Of Cats - What You Should Know About It.
- ^ Steinel, A., Parrish, C.R., Bloom, M.E., Truyen, U., Parvovirus infections in wild carnivores
- ^ שם.
- ^ Pathology of the Domestic Ferret באתר Ferret Health Advancement at Michigan State University.
- ^ חתלתלת: להכיר, למנוע ולהציל את החתול באתר בית החולים הוטרינרי המרכז הרפואי לחיות.
- ^ Overview of Feline Panleukopenia באתר The Merck Veterinary Manual.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
