חתירה (ספורט)
חתירה היא פעילות ספורט מים בה החותר מנתב את כוח רגליו, גבו וזרועותיו להנעת המשוטים באמצעותם מתקדמת סירת החתירה על פני המים. בסגנון החתירה האקדמית, החותר יושב על כיסא מסילה, כשגבו לכיוון התנועה ופניו פונות לירכתיים. מכיוון שפעילות זו התארגנה כספורט במועדונים באוניברסיטאות, נקרא ספורט זה עד היום "חתירה אקדמית". ישנם שני סוגי חתירה, המכתיבים את מבנה הסירות ואת אבזורן:
- חתירה כפולה: לכל חותר יש שני משוטים, אחד בכל ידת נעשית בסירת יחיד, זוגית או רביעייה.
- חתירת משוט: נעשית בסירת זוגות, רביעיות, ושמיניות, בה לכל חותר משוט אחד בלבד אותו אוחזים בשתי הידיים, כשלכל צד יש שם: צד "Port" וצד "Starboat", או לחלופין צד "Stroke" וצד "Bow".
היסטוריה
ישנן עדויות על חתירה במצרים הקדמונית ומאוחר יותר על יכולות החתירה של לוחמי המאיה.
ספורט החתירה המודרני, החל להתפתח באזור לונדון כבר בתחילת המאה ה-18, בתחרויות בין משיטי סירות מונית שהעבירו תושבים בין גדות הנהר.
מועדוני חתירה נפתחו באיטון ובוסטמינסטר במאה ה-18. ב-1829 התקיימה תחרות (רגאטה) סירות מרוץ ראשונה בין מועדוני אוניברסיטת קיימברידג' ואוניברסיטת אוקספורד בה ניצח מועדון אוקספורד. תחרות החתירה של דטרויט, נערכה לראשונה ב-1839 והחל מ-1852, מתקיימת תחרות מסורתית בין אוניברסיטאות הרווארד וייל. תחרות זו, השנייה בחשיבותה בעולם החתירה לאחר התחרות בין שתי האוניברסיטאות האנגליות.
אטימולוגיה
בתנ"ך מופיע הפועל ח.ת.ר. בהקשר של הנעת ספינה פעם אחת בלבד בספר יונה,[1] אך לפי חלק מהפרשנים הכוונה לתאר מאמץ ויגיעה ולא דווקא חתירה במשמעותה הנוכחית.[2]
ציוד
סירות
סירות החתירה האקדמית הן ארוכות, צרות וחצי מעוגלות בתחתיתן, על מנת להקטין את החיכוך עם המים למינימום האפשרי. במקור הסירות נבנו מעץ (עד היום סירות עץ נחשבות לקלאסיות ביותר).
כיום, הסירות נבנות משילוב של פחמן וחלת דבש או לחלופין פיברגלס, בגלל יתרון המשקל והחוזק.
יש מגוון רב של סוגי סירות. אלו הם הקיימים בארץ:
- סירת יחיד - (באנגלית - Single Sculls) סירה לחותר יחיד.
- זוגית כפולה - (באנגלית - Double Sculls) סירה לשני חותרים שבה כל חותר משתמש בזוג משוטים.
- זוגית משוט ללא הגאי (מאנגלית: Pair) - סירה לשני חותרים שבה כל חותר משתמש במשוט אחד בלבד.
- רביעייה כפולה - (באנגלית - Quadrouple Sculls) סירה ל־4 חותרים שבה כל חותר משתמש בזוג משוטים.
- רביעייה "משוט אחד" - (באנגלית Four) סירה ל־4 חותרים שבה כל חותר משתמש במשוט אחד בלבד. סירה זו יכולה להיות בלי או עם הגאי המכוון את הסירה.
- שמינייה - (באנגלית - Eight) סירה ל־8 חותרים, בסירה מסוג זה כל חותר משתמש במשוט אחד בלבד. בשמינייה תמיד יש הגאי.
משוטים
ערך מורחב – משוט
למשוט הגרזן ארבעה חלקים:
- ידית - מסייעת להחזיק את המשוט בצורה יציבה ובטוחה.
- טבעת ושרוול - נקודת החיבור של המשוט לסירה.
- מוט המשוט - מעניק למשוט אורך וכך הוא נע בקלות.
- הלהב - החלק שנמצא בתוך המים ומניע את הסירה.
חלקי הסירה
לסירה מספר חלקים:
- המלגז - מסגרת לולאה קשיחה המשמשת כציר החיבור בין המשוט והסירה. בלי המלגז אי אפשר לחתור בסירה.
- המסילה והכיסא - המסילה מאפשרת את תנועת הכיסא קדימה ואחורה על מנת לגייס את כוח הרגליים והגב להארכת משך הגריפה. המסילה עצמה מקובעת לסירה, אך ניתן לכוונה בהתאם לממדי הגוף של החותר ואורך תנועת החתירה שלו.
- הנעליים - הנעליים מקובעות לסירה ומקנות לחותר יציבות. את הנעליים ניתן להחליף ולהזיז בהתאם לצורכי החותר ולטכניקה שהמאמן מתאים לו.
- גוף הסירה - גוף הסירה משתנה בתאם למשקל שהסירה מותאמת לו, לכמות החותרים, ולדגם עצמו.
מושבים
המושבים ממסופרים כך שמי שיושב בירכתיים, הנקרא גם מכתיב הקצב, נקרא STROKE. החותרים האחרים חייבים לעקוב אחריו. בכל הסירות חוץ משמינייה, מי שיושב בחרטום אחראי לניווט הסירה, להגיד לחותרים האחרים לאן לפנות, ובאיזה משוטים לחתור. בשמינייה עושה זאת ההגאי, שלא חותר, ויושב מול ה STROKE.
מכונות חתירה
מכונות החתירה נועדו לאימוני חתירה כאשר אי אפשר לרדת למים עקב מזג האוויר וכדי לשפר את יכולת החותר "על יבש". כיום אפשר למצוא מכונות חתירה כמעט בכל חדר כושר.
חתירת חופים
חתירת חופים היא חתירה בים (באנגלית: Coastal rowing). החתירה בים קשה יותר מהחתירה הרגילה (המתרחשת באגמים ונהרות) מכיוון שיש להתמודד עם גלים גבוהים יותר, זרם מים חזק יותר ורוחות ים. לכן, כדי לשמור על יציבות הסירה, סירת חתירת חופים מסיבית יותר וגדולה יותר וחרטומה כולל כיס אוויר לשיפור הציפה שלה.
בחתירת החופים משתמשים גם כדי לחצות אוקיינוסים. האמריקנים סמולסן והרבו היו הראשונים לחצות אוקיינוס כשב-6 ביוני 1896 הם חתרו ממנהטן לצרפת (כ-5230 ק"מ). חתירה זו ארכה כ-55 ימים ו-13 שעות. בסקיף (סירה ליחיד) הראשון שיצא למסע כזה (19 ביולי 1969) חתר ג'ון פיירפקס, אשר יצא מקנדה והגיע לאירלנד.
כיום יש את תחרות חתירת האוקיינוס האטלנטי. בתחרות זו חותרים כ-4700 קילומטר. התחרות מתחילה באיים הקנריים ומסתיימת בקריביים ומתקיימת בחודש אוקטובר מדי שנה.
חתירת חופים היא ספורט שמתאים מאוד למדינת ישראל. בישראל אין הרבה אגמים ונהרות, וזוהי מדינה שטופת שמש עם גלים ורוחות בעוצמה נמוכה.
חתירה בישראל
ספורט החתירה הובא לארץ ישראל על ידי חותרים יהודים שברחו מאירופה לא"י המנדטורית בעקבות עליית הנאצים לשלטון. רובם חתרו באוניברסיטאות בגרמניה אך היו מספר חותרים שבאו ממועדון החתירה "עברייה". העולים הצליחו להביא מספר סירות עימם. מספר סירות שהגיעו, נשלחו מגרמניה לתחרות בספרד ומשם הביאו אותן ארצה. בתחילה, הוקמו שני מועדונים, האחד בחיפה והשני בתל אביב.
איגוד החתירה הישראלי
איגוד החתירה הוא עמותה רשומה המוכרת על ידי ממשלת ישראל וע"י הוועד האולימפי כארגון בעל הסמכות בכל הנוגע לענף החתירה בישראל. האיגוד מייצג ארבעה מועדונים (ראו להלן): בתל אביב, בחיפה ובטבריה וכ-250 חותרים רשומים בכל הרמות: מתחילים, ילדים, נוער, בוגרים ומסטרס, החותרים לשם פעילות הפנאי, בריאות, שיפור הכשר הגופני ולהישגיות. האיגוד, חבר בוועד האולימפי ובארגון החתירה הבינלאומי - FISA . במקור, היה האיגוד חלק מהתאחדות הספורט בישראל שעם פירוקה עבר לפעול כעמותה עצמאית.
חתירת נכים
חתירת נכים היא חתירה לאנשים מוגבלים פיזית או מנטלית, כולל שיתוק חלק גוף תחתון, שיתוק הגפיים ועיוורון. חתירת הנכים חדשה יחסית והחלה להתפתח לפני כ-20 שנה בכל העולם. חתירת נכים אינה שונה מחתירה רגילה.
ארגון החתירה העולמי (פיז"ה), אחראי על חתירת הנכים. בארגון חתירת הנכים חברות כ-25 מדינות, כולל ישראל.
ב-2002 נערכה בסביליה אליפות עולם ראשונה בחתירת נכים.
ב־2005 צורפה חתירת הנכים לארגון ספורט הנכים העולמי, ואולימפיאדת הנכים בבייג'ינג הייתה האולימפיאדה הראשונה שבה התקיימה תחרות חתירת נכים.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חתירה |
- חתירה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- rowinglinks - אתר אינדקס למועדוני החתירה ברחבי העולם
- worldrowing - אתר עם מידע ולוח זמנים פעילות בינלאומית של ענפי החתירה
הערות שוליים
34566923חתירה (ספורט)