חפרפרת זנב-שעיר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןחפרפרת זנב-שעיר
ציור של חפרפרת זנב-שעיר
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: אוכלי חרקים
משפחה: חפרפרתיים
תת־משפחה: scalopinae
שבט: Scalopini
סוג: חפרפרת זנב-שעיר
מין: חפרפרת זנב-שעיר
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Parascalops breweri
תחום תפוצה
Hairy-tailed Mole area.png
שמות נוספים

החפרפרת של ברואר

חפרפרת זנב-שעיר (שם מדעי: Parascalops breweri), המוכרת גם בשם החפרפרת של ברואר, היא חפרפרת אמריקאית בגודל בינוני, וסוג ומין יחיד. את המיון לחפרפרת קבע תומאס מאיו ברואר, חוקר טבע אמריקאי.

תיאור

לחפרפרת זו יש פרווה אפורה כהה עם חלקים בהירים יותר, האף שלה מחודד ויש לה זנב קצר ושעיר (ומכאן שמה). אורך החפרפרת הוא כ-15 ס"מ, כולל הזנב שאורכו 3 ס"מ, ומשקלה כ-55 גרם. כפותיה הקדמיות רחבות כדי לשמש לחפירה. בנוסף, יש לה 44 שיניים, עיניה מכוסות בפרווה ואוזניה אינן חיצוניות. צבען של כפות רגליה הוא ורוד, אך הן הופכות ללבנות ככל שהחפרפרת מזדקנת. ניתן לראות אצל החפרפרת מספר התאמות לחיים מתחת לקרקע: עורה צפוף מאד ועדין, ורגליה רחבות, שטוחות וכבדות. החפרפרת מסתמכת מעט מאד על ראייתה ויש להן ראייה חלשה מאוד. כדי להתגבר על חוסר הראייה שלה, לחפרפרת יש שערות שפם רגישות על קצה האף, והרגליים רגישות מאד לתנודות באדמה.

בית גידול 

החפרפרת חיה באזורי יערות או שטחים פתוחים עם קרקעות יבשות במזרח קנדה ובצפון-מזרח ארצות הברית. מכיוון שהיא יונק החי מתחת לקרקע, היא צריכה אדמה לחה אבל חזקה, כדי שהיא תוכל לחפור בקלות. החפרפרת מעדיפה חורשות נשירים (חורשות בהן מתרחש הזמן בו עצים ושיחים מנשירים את עליהם) ויערות מחטניים, שדות ישנים וצידי דרכים.  

התנהגות

חפרפרת זו נחשבת קטלנית, מאחר שהיא מתגוררת בעיקר מתחת לפני הקרקע במנהרות רדודות, והיא צדה טרף במשך כל היום, כשבלילה היא עולה לפני-הקרקע. החפרפרת פעילה קרוב יותר לפני השטח במהלך חודשי הקיץ החמים יותר וחופרת עמוק יותר מתחת לאדמה בסתיו ובחודשי החורף הגשמיים. 

חפרפרת זו מבלה את רוב זמנה מתחת לקרקע, בחיפוש אחר מחילות של חרקים, זחלים ותולעי האדמה. היא פעילה כל השנה, וטורפיה כוללים ינשופייםשועלים ונחשים גדולים. 

החפרפרת נוהגת להתבודד למעט תקופת הרבייה שנמשכת בתחילת האביב. לידה ממוצעת כוללת 4 עד 5 צאצאים אשר הנקבה יולדת אותם במאורה תת-קרקעית עמוקה. משך חייה של החפרפרת עשוי לחיות הוא בין 3 ל4 שנים. 

תזונה

חפרפרות אלה אוכלות בעיקר חרקים, גרגירים, תולעי אדמהזחלי חיפושיותשבלולים ונמלים. לפעמים היא מתבססת על ירקות כשזה מקור המזון הזמין היחידי

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חפרפרת זנב-שעיר בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0