חנוך בז'וזה

חנוך בְּז'וֹזָה (1910 – 1964) היה פובליציסט ופעיל פוליטי קומוניסטי ישראלי.

ביוגרפיה

בז'וזה נולד בלודז' שבפולין הרוסית בשנת 1910. בשנת 1929 עלה לארץ ישראל עם קבוצת חברים מהשומר הצעיר. הוא היה חבר בקיבוץ כרכור שלימים שינה את שמו לקיבוץ עין שמר. לאחר עזיבת הקיבוץ עבד בחקלאות בפרדסים וכפועל בנין. בשנת 1934 התחיל לימודי ביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

בז'וזה הצטרף לפק"פ ב-1930, בתקופה זו הקומוניזם היה בלתי חוקי בפלשתינה תחת המנדט הבריטי וחנוך פעל במחתרת כיתר חבריו למפלגה, במרוצת הזמן הפך חנוך לחבר ועד הפק"פ בירושלים. חנוך נכלא על ידי הבריטים בשל פעילותו הקומוניסטית ולאחר שיצא מן הכלא הקים יחד עם חברים נוספים את הסקציה היהודית של המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה והיה לעורך הראשון של ביטאון הפק"פ - קול העם. לאחר מאבקים פנימיים במפלגה הקומוניסטית, פרש יחד עם קבוצתו והקים פלג קומוניסטי עצמאי בשם האמת, פלג שגם הוציא לאור בטאון באותו שם. עם הקמת מדינת ישראל בז'וזה הצטרף בחזרה יחד עם חבריו לחברי הפק"פ והליגה לשחרור לאומי בייסוד המפלגה הקומוניסטית הישראלית. נחשב לאופוזיציה להנהגת המפלגה שדגלה בקו אנטי-ציוני וסולק ממנה בשל כך באפריל 1956.^[1] בז'וזה היה פעיל בתחום ההסתדרותי ופרסם מאמרים רבים בתחום המקצועי, ההסתדרותי והפוליטי.

בז'וזה היה נשוי למתרגמת רות לבנית.^[2]

בשנת 1965, לאחר מותו, הופיע בהוצאת עם הספר ספר זיכרונותיו "דרכים ראשונות".

צעדים ראשונים בנתיב הקומוניזם הישראלי: (פרקי זכרונות), תל אביב: (דפוס אופק), 1956.
דרכים ראשונות, תל אביב: עם הספר, תשכ"ה.^[3] (זיכרונות; הופיע לאחר מותו)

24883502חנוך בז'וזה