חמולת מח'אמרה
חמולת מַחַ֫'אמְרַה (בערבית: المخامرة, הגייה: אל-מַחַ֫'אמְרַה וגם מַחַ֫'אמְרֶה) היא אחת החמולות בעיר הפלסטינית יטא ואחת מהחמולות הגדולות בדרום הר חברון. הפירוש שניתן לשם מח'אמרה הוא "עושי היין", פעולה האסורה באסלאם על פי פירוש מקובל. אך יש המזהים את השם כנגזר משמו של אחד מאבות המשפחה הקדומים בשם מֻחֵ֫'ימֶר.[1]
"אל מח'אמרה" מחזיקה במסורת שלפיה מוצאה משבט יהודי מח'ייבר שגורש על ידי מוחמד מחצי האי ערב. יצחק בן-צבי שחקר בתולדות עם ישראל וארץ ישראל (ומי שלימים היה נשיא מדינת ישראל השני), ביקר במקום וניסה לעמוד בין השאר על שורשי מסורת זו. לדעתו,[2] מוצא שלוש מתוך שש החמולות שמרכיבות את העיר יטא הוא יהודי, והן נקראות על שם אביהן הקדום – "מֻחֵ֫'ימֶר", אשר עלה מן המדבר עם בני שבטו וכבש את הכפר, כנראה במחצית השנייה של המאה השמונה עשרה.[3] בין השאר נמצא כי החמולה נוהגת בשבוע מסוים בימי החורף, קרוב למועד בו חל חג החנוכה, לצאת אל בית בפאתי הכפר ולהדליק שם נרות. זקני החמולה שמרו על עוד כמה מנהגים יהודיים. הם גם לא אוכלים בשר גמלים, כמנהג היהודים.
הכפר יטא היה הכפר הפלסטיני הראשון ביהודה ושומרון[4] שחובר לתשתיות המים והחשמל בידי הממשל הצבאי של מדינת ישראל לאחר מלחמת ששת הימים. הדבר היה בשל משלחת בראשות זקן השבט מן הכפר שהציגה חנוכייה עתיקה למושל הצבאי הישראלי בהר חברון, כעדות למוצאם היהודי של המח'אמרה. הדבר לא הוביל ליחסים קרובים עם בני החמולה והם נטו לחבור לגורמים עוינים למדינת ישראל.
כמה מבני החמולה התראיינו לכתבה של הערוץ הראשון[5] שנעשתה על צבי מסיני, איש הייטק לשעבר שחוקר את מוצאם היהודי של חלק מהפלסטינים, והודו בכך שהם מודעים למוצאם היהודי, אם כי כיום הם רואים בעצמם מוסלמים לכל דבר בשל הדורות הרבים שמאז שאבותיהם התאסלמו, ולקחו חלק פעיל ביותר במאבק הפלסטיני בישראל בשל רצונם להראות לשכניהם הערבים כי למרות "עברם היהודי" הם חלק בלתי-נפרד מהצד הפלסטיני בסכסוך הישראלי-פלסטיני. לאחרונה קיבלה על עצמה הנהגת החמולה שלא להמריץ לטרור את הצעירים בתמורה להתנתקות משלטון החמאס והרשות הפלסטינית ומעבר הדרגתי של תושביה לחסות מדינת ישראל.
שמם של חלק מבני החמולה נקשר לפעילויות טרור והשתייכות לתנזים[6] באיו"ש ולחמאס[4] ובהיתקלות עם כוחות צה"ל והשב"כ,[7] לדוגמה המחבל הפלסטיני ח'אלד מח'אמרה[8] ששוחרר בעסקת שליט והתחייב לא לחזור לטרור. ב-8 ביוני 2016 ביצעו שניים מבני החמולה, ח'אלד מח'אמרה ומוחמד מח'אמרה, פיגוע ירי במתחם שרונה בתל אביב, שבמהלכו הם רצחו ארבעה בני אדם.[9]
מעטים מתוכם התגיירו ועברו לגור ביישובים רחוקים מכפרם ובמדינת ישראל.[4]
שרידי בית כנסת ביטא
בשנת 1969 הבחין צבי אילן, בדרום מזרח העיר, באבן בצורת קונכייה משובצת במשקוף מבנה ושיער שמקורה בבית כנסת.
בשנת 1986 סקר צוות של קצין מטה לארכאולוגיה את הכפר וגילה חלקי מבנה ציבורי שהוא בית כנסת או כנסייה. צבי אילן המשיך בבדיקה ויחד עם דוד עמית גילה משקוף ועליו חריטת מנורת שבעת הקנים. בשנת 1988 גילה דוד עמית משקוף בעל שתי מנורות רוזטה מעל פתחו של בית ישן. בכך אישש את קיומו של בית כנסת במקום מהתקופה הביזנטית בארץ ישראל.
במבנה שרדו קירות אבני גזית, שמקורן בבית כנסת. לא הובחן באפסיס במבנה ולכן אין לשער שמדובר בכנסייה.
בכפר נמצאו עוד שרידים המעידים על קיום יישוב יהודי: חלקי כרכוב ומשקוף, עמוד סורג, עמודים בחתך לב, האופייניים לבתי כנסת[10].
צבי אילן מעלה את האפשרות כי החמולה בכפר המכונה "מאסלמה" דהיינו המאוסלמים וכן "מחמארה" – האדומים, שלגביהן יש מסורות שייחסו להם מוצא יהודי ומנהגים יהודים, אוסלמו בתקופה הכיבוש הערבי. "אם הדבר נכון, ייתכן שהם צאצאי היהודים שהשתמשו בבית הכנסת"[11].
קישורים חיצוניים
- עמליה וולף, היהודים של הר חברון, כותרת ראשית, 19 בדצמבר 1984
- מניין באו הערבים 'היהודים'?, באתר סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה, 2019
מקורם של הפלשתינאים מעם ישראל, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 13:33)
הערות שוליים
- ^ פנחס ענברי על הנרטיב הכנעני של הפלסטינים, נבדק ב-2023-01-11
- ^ יצחק בן-צבי, "שאר ישוב", עמ' 407 ואילך.
- ^ אתרים בדרום הר חברון מאת דוד עמית, בית ספר שדה כפר עציון
- ^ 4.0 4.1 4.2 "החמאסניקים שמדליקים נרות חנוכה", 29/12/2005, יוסי מרקוביץ, ShofarNews
- ^ כתבתו של ניסים מוסק מ"ערוץ 1" על צבי מסיני וחקר המוצא היהודי של חלק מהפלסטינים.
- ^ נחשפה תשתית תנזים צבאית באזור יטא האחראית לשורת פיגועים רצחניים, מאת מירב לוי, אתר News1
- ^ 8/3/2012 17:51 צה"ל: הלוחם שנדקר ביטא הרג מחבל ופצע שניים מאת וואלה! חדשות
- ^ חייל צה"ל נדקר במהלך פעילות מבצעית בחברון, אתר צה"ל, 08/03/2012
- ^ מטווח אפס, בגב: תיעוד מחריד מהפיגוע הרצחני בת"א, ynet, תאריך: 9.6.2016
- ^ * צבי אילן, בתי כנסת קדומים בארץ ישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1991.
- ^ על החמולות האלו ראו גם בערך יטא
36821241חמולת מח'אמרה