רבי אברהם הרופא פורטלאונה
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
| לידה |
1542 א' בניסן ה'ש"ב |
|---|---|
| פטירה |
29 ביולי 1612 (בגיל 70 בערך) כ"ט בתמוז ה'שע"ב |
| מקום פעילות | איטליה |
| תחומי עיסוק | רב, ורופא |
| חיבוריו | שלטי הגיבורים |
רבי אברהם הרופא פורטלאונה (א' בניסן ה'ש"ב, 1542 – כ"ט בתמוז ה'שע"ב, 29 ביולי 1612) היה רב ורופא באיטליה.
ביוגרפיה
רבי אברהם פורטלאונה (=שער אריה)[1] נולד לדוד, במנטובה שבאיטליה למשפחה מיוחסת ועשירה, שהיו בה ארבעה דורות של רופאים.[2]
בצעירותו למד תורה אצל אביו, כמקובל באותם הימים, ואצל מורים פרטיים, ביניהם: רבי מאיר בן רבי אפרים מפדובה ורבי יהוסף בן רבי יצחק זרקא. בהמשך החל ללמוד משניות נ"ך עם פירושים, ורמב"ם אצל רבי יהוסף סיני. בהמשך למד פוסקים וגמרא בישיבת בולוניה אצל רבי יעקב מפאנו (אנ').
בשנת ה'שי"ד (1554) לאחר גזירת שריפת התלמוד חזר למנטובה, ולמד בישיבה אצל רבי יהודה פרובינצאלו, ואצל רבי אברהם פרובינצאלו, שהפך לרבו המובהק. וכך הוא מספר על לימודו אצלו: ”מילא כרסי מבשר ויין הגמרא כפי כוחי, כי נמצאו לנו בחסד ה' במקום ההוא אשר נועדנו שם כל חלקי התורה שבעל פה,[3] וגם הורני בהשתדלות רב הלשון לאטינו מראשיתו, ומלאכת ההיגיון כולה”.[2]
בשלב מסוים, עבר, יחד עם הרב פרובינצאלו, לאוניברסיטת פאביה ללמוד רפואה, תוך שהוא ממשיך במקביל ללמוד תורה מהרב פרובינצאלו. בראש חודש ניסן ה'שכ"ו קיבל תואר דוקטור לרפואה, ובי"ט אלול באותה שנה התקבל כחבר באיגוד הרופאים של מנטובה. באותה תקופה, חלה אביו, שהיה רופא החצר של הדוכס של מטובה, ופורטלאונה החליף אותו. כמו כן, הוא למד מאביו למול, והיה למוהל במנטובה.[4]
כחלק מעבודתו כרופא החצר, כתב כמה ספרי רפואה. אחד מהם, שעסק בשאלת סגולתיו הרפואיות של הזהב נכתב לבקשתו של הדוכס.[2]
מחלתו וחיבור הספר
בשנת ה'שס"ה נפל למשכב, ובעשותו חשבון נפש הגיע למסקנה שמחלתו הייתה עונש על כך שבעקבות עבודתו כרופא מיעט לעסוק בתורה, ועקבות כך החליט, לאחר שהחלים ממחלתו, לכתוב את הספר "שלטי הגיבורים". הספר נכתב בין ניסן לאלול בשנת ה'שס"ו.[2]
ספרו "שלטי הגיבורים"
בהמשך הספר באים "שלושה מגינים". ב"מגן הראשון" מתאר המחבר את סדר הבוקר של כל יום, שבתות וימים טובים ואחר כך את סדר ה"מעמדות". ב"מגן השני" הוא מעורר את בניו בדבר חשיבות תפילת המנחה, ועורך סדר תחינה וקטעי לימוד הנוגעים לתמיד של בין הערביים. ב"מגן השלישי" הוא ממריץ את בניו לקבוע עיתים לתורה בלילות. הספר מסתיים ב"מאמר על לשוננו הקדוש" וב"חתימת הספר".
הספר נדפס פעם אחת במנטובה בשנת ה'שע"ב (1612) באותיות צפופות ושבורות, ובדורנו בדפוסי צילום.
בשנת תש"ע (2010), ההדיר כולל "בית הבחירה", שבכרמי צור, בשיתוף מכון שלמה אומן שע"י ישיבת שעלבים ומכון ירושלים, מהדורה מתוקנת מוערת ומפוארת של הספר.
| תקופת חייו של רבי אברהם הרופא פורטלאונה על ציר הזמן |
|---|
 |
קישורים חיצוניים
- שמואל יוסף פין, הערך "הר"ר אברהם פומו ב"ר דוד משער אריה", בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 48–49, באתר היברובוקס
- רבי דוד הלחמי, רבי אברהם פורטליאנו ממנטובה, בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' מ"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- רבי אברהם הרופא משער אריה וחילזון התכלת מאת הרב יואל קטן
אברהם בן דוד שער אריה (1542-1612), דף שער בספרייה הלאומית
- ספרו 'שלטי הגבורים' ועליו
- שלטי הגיבורים - מהדורת צילום, מנטובה, שע"ב
- 'שלטי הגיבורים' - מאמר באתר אל המקדש
- זהר עמר, "ראשון חוקרי המקדש", המעין נ [ד] (תמוז תש"ע), עמ' 86–90.
הערות שוליים
- ^ פורטלאונה הוא שם של פרבר של העיר מנטובה, בו התגוררו אבות המשפחה. ראו פורטלאונה באתר בית התפוצות
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 שלטי הגיבורים, חתימת הספר, באתר היברובוקס.
- ^ על פי מהדיר הספר "שלטי הגיבורים", מילים אלו רומזות שלמרות שריפת התלמוד, הם הצליחו להשיג עותק של התלמוד וללמוד ממנו (שלטי הגיבורים, מהדורת גינזבורג ואימס תש"ע, עמוד תרכג הערה 540).
- ^ על פי עדותו, הוא מל במהלך השנים (עד לכתיבת ספרו) 360 ילדים
35656066אברהם הרופא פורטלאונה